]השופט י' עמית:
ערעורים מאוחדים על החלטה מיום 27.1.2015 ועל פסק דין מיום 29.1.2021 של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' רומנוב) בת"א 3498/09, במסגרתם נקבעה אחריות המערערת בע"א 2143/21 בגין ניזקי תאונת דרכים שנגרמו למערער בע"א 2704/21, וכן נקבע גובה הפצוי המגיע לו.
רקע רלוואנטי
המערער בע"א 2704/21 (להלן: המערער) הוא אזרח ישראלי שהתגורר מספר שנים בארצות הברית, ובעל רישיון אמריקאי לנהיגה באופנוע בנפח של 500 סמ"ק, שתוקפו עד ליום 7.2.2009.
זאת, על מנת שיוכל לתבוע נזקיו מהם על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: הפקודה), ככל שערעור המערערת על פסק הדין הסופי יתקבל, ועל מנת למנוע את היתיישנות התביעה.
...
המערער טען כי יש לדחות את ערעורה של הפול בכל הנוגע לשאלת האחריות.
אני סבור כי יש לקבל את הערכתו של בית משפט קמא שהעמיד את שיעור הגריעה מכושר ההשתכרות על 50% עד למועד מתן פסק הדין.
כך, בתשובה לשאלה אם מצבו של המערער נעשה גרוע יותר בעקבות הטיפול, השיב ד"ר מלצמן-צייחין כי "המצב הנוכחי שלו נובע מטיפול לא נכון".
על רקע כל אלה, ולנוכח הספק הממשי אם המערער סובל מ-CRPS אם לאו, אני סבור כי ראוי היה להעלות את שיעור נכותו הרפואית.
סיכומו של דבר, שאציע לחבריי לדחות את ערעורה של הפול בשאלת האחריות ולקבל חלקית את ערעור המערער בשאלת הנזק כך שעל סכום הפיצוי שנפסק לזכותו, יווסף הסך של 621,000 ₪ נטו, קרי, יש להוסיף לסכום זה שכ"ט בשיעור של 13% בתוספת מע"מ.
במאמר מוסגר: המשיבה 2, כלל חברה לביטוח, שהתנגדה לערעור הפול בשאלת האחריות, טענה כי הפול נלחמת למעשה על גבה-שלה, מאחר שבהתאם להסכם בינה לבין הפול, עליה לשאת ב-75% מסכום הפיצוי.
