ערעור על פסק דין בהסכמה בתביעת נזקי רכב

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ע"א 63248-07-22 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' בוקובזה תיק חצוני: תיק עזר 11164-11-19 לפני כבוד השופט רמי חיימוביץ מערערת מנורה מבטחים לביטוח בע"מ משיב אלי בוקובזה ב"כ המערערת עו"ד יונתן סורקין ב"כ המשיב עו"ד אבייתר רייבי פסק דין

ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום ברמלה, מיום 4/7/2022, בת.א 11164-11-19, שניתן על ידי כב' השופט זכריה ימיני, בו התקבלה תביעת רכוש בגין נזק לרכב.

במהלכו נסקרו בפני הצדדים הסיכונים והסכויים והוצע להם לסיים באופן מוסכם, אך באי כוח הצדדים הודיעו כי אין באפשרותם להגיע להסכמות.

...

בנסיבות אלו הערעור מתקבל.

הערעור בעניין הנזק למעלה מן הצורך, שכן הערעור מתקבל, אוסיף כי מרבית טענותיה של המערערת בסוגיית הנזק נדחות.

סוף דבר הערעור מתקבל.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"א 42069-06-22 זאוי נ' בלאסן ואח' לפני כב' השופטת אביגיל כהן, סגנית נשיא המערער אברהם מכלוף זאוי ע"י ב"כ עו"ד צבי מרגליות ועו"ד לוריה המשיבים 1. אילת ג'יזל בלאסן 2. אריק דוד בלאסן 3. שומרה חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עו"ד ווסים ג'בארה פסק דין

לפני ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בבת ים (כב' הרשם הבכיר אבי כהן, כתוארו אז) מיום 28.3.22 בתאד"מ 44519-09-20 ולפיו התקבלה תביעת המערער נגד המשיבים אך רק בחלקה.

לאחר עיון בטענות הצדדים מצאתי כי דין העירעור להדחות מהנימוקים כדלקמן: א) בית משפט השלום העמיד במוקד המחלוקת את השאלה: האם לצורך עמידה בנטל הוכחת נזק המוטל על תובע בתביעת ניזקי רכב, שנזקי רכבו תוקנו בפועל, די לצרף חוות דעת שלא מתייחסת לתיקון שנעשה בפועל, או שמא על התובע לחשוף גם אסמכתות על התיקון בפועל ועל עלותו.

אף ציינתי מפורשות כי "אין דין חברת ליסינג או חברת השכרת רכב, אשר מצופה ממנה להציג קבלות כחברה המנהלת הנהלת חשבונות מסודרת, כדין תובע פרטי אשר מעיד מפורשות, כי הוא עדיין לא שילם בגין התיקון בשל חיסרון כיס למרות שבוצע תיקון בפועל וכי המוסך הסכים לדחות את מועד התשלום..." (מתוך סעיף 9 לפסק הדין).

...

ו) המערער – התובע צירף חוות דעת שמאי מיום 3.7.17 ,שהוכנה סמוך לאחר קרות התאונה .השמאי כתב בחוות דעתו הערה: "בהתאם לבקשתך עקב קשיי מימון, הוצאה חוות דעתנו ללא חשבון תיקון ומבוססת על ממצאי בדיקתנו ומחירי חלקים ממוסך מרצדס בירושלים". המחלוקת העובדתית היתה בנוגע לשיעור הנזק: כיוון שלא צורפו מסמכים שיעידו על עלות התיקון בפועל, נטען על ידי המשיבים כי רכיב הנזק לא הוכח ודין התביעה בגין רכיב זה להידחות במלואו.

בית משפט קמא הסביר כי העובדה שחוות דעת השמאי נערכה ימים ספורים לאחר התאונה ואז טען המערער, כי אינו מתקן בפועל בשל חסרון כיס (ראה הערת השמאי על חוות דעתו) בעוד שהתיקון נעשה בפועל לפי גרסת התובע ימים ספורים לאחר התאונה, מוסיפה אף היא למסקנה ולפיה במקרה דנן אין די בחוות דעת שמאי לצורך הוכחת הנזק.

בנסיבות כאלו, אין מנוס מדחיית התביעה בגין רכיב הנזק שלא הובאו נתונים מדויקים לגביו.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין הערעור להידחות.

איני מסכים עם קביעה זו בנסיבות דנן.

לאור האמור לעיל, אני מורה על קבלת התביעה, ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעים יחד ו/או לחוד סך של 16,663 ₪ (בגין סכום התיקון בפועל של הנזק לרכב, ירידת ערך ושכ"ט שמאי), החזר אגרה בסך 184 ₪ והוצאות ניהול ההליך בסך 2,000 ₪.

הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 יום, ויישאו הפרישי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל מלבד הוצאות ההליך שיישאו הפרישי הצמדה וריבית מיום מתן פסה"ד. המבקש לערער על פסק הדין רשאי להגיש בקשה לרשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 15 יום ממועד המצאת פס"ד זה לידיו.

...

במקרה דנן, משהוצג בדיון על ידי התובעים נוסח בלתי מסווג של הנוהל שהותר לפרסום, ומשהנתבעת לא טרחה להסביר במה מותר הנוסח המלא והמסווג שצירפה לעיונו של בימ"ש בלבד על הנוסח החלקי שהותר לפרסום בכל הנוגע לנסיבות ההליך דנן, לא שוכנעתי כי הנוהל המסווג והמלא משנה את נקודת האיזון לקביעת סבירותו של מרדף משטרתי, וניתן לפסוק בסוגיה דנן על סמך החומר הגלוי.

איני מקבל את עמדת הנתבעת בעניין זה בשים לב שמדובר בעזרה משפחתית.

לאור האמור לעיל, אני מורה על קבלת התביעה, ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעים יחד ו/או לחוד סך של 16,663 ₪ (בגין סכום התיקון בפועל של הנזק לרכב, ירידת ערך ושכ"ט שמאי), החזר אגרה בסך 184 ₪ והוצאות ניהול ההליך בסך 2,000 ₪.

בית משפט השלום בחיפה ת"א 36899-11-20 פלוני נ' ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ תיק חצוני: בפני כבוד השופט אחסאן כנעאן תובעים פלוני ע"י ב"כ עוה"ד שאיב נתבעים ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד ג'רבוני פסק דין

בגדר השלב הראשון, הכרוך בהכרעה בשאלה האם מדובר ב"תאונת דרכים", כמשמעה בחוק הפיצויים, על בית המשפט לבחון את קיומם של ששת המרכיבים הבאים של ההגדרה הבסיסית המצויה בסעיף 1 לחוק הפיצויים: (1) מאורע; (2) נזק גוף; (3) עקב; (4) שימוש; (5) ברכב מנועי; (6) למטרות תחבורה (ראה: רע"א 8061/95 יצחק עוזר נ. אררט חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נ(3) 532).

ערעור על פסק הדין נדחה בהסכמה בע"א (מחוזי חיפה) 55606-11-18 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' אלמוני [פורסם בנבו] (ראו גם: נשופט איל דורון בת.א. (שלום חיפה) 47679-09-11 עאסלה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] (13.1.2014)).

...

הכרעה ודיון לאחר ששקלתי טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי התאונה מהווה תאונת דרכים, כמשמעה בחוק הפיצויים, וכי האחריות לנזקי התובע מוטלת על הנתבעת.

התובע דרך סך של 15,000 ₪ ודרישתו נראית סבירה בהתחשב בפגיעה ואני מאשרה.

לכן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 162,402 בתוספת שכר טרחת עו"ד בשיעור 13% בתוספת מע"מ והחזר אגרה ראשונה בסך של 715 ₪.

בית משפט השלום בראשון לציון תא"מ 66484-10-18 אברהם נ' עריית ראשון לציון ואח' לפני כבוד השופטת כרמית בן אליעזר תובע דורון אברהם ע"י ב"כ עוה"ד אורון אלוני נתבעות 1. עריית ראשון לציון 2. מניב ראשון בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד ענת שוורץ ועו"ד הילה נודלר-דונגי פסק דין

תביעה כספית שהגיש התובע נגד עריית ראשון לציון ותאגיד המים מניב ראשון בע"מ, בגין נזק שניגרם לרכבו בשל הצפה.

על מנת שלא להאריך היכן שניתן לקצר, אפנה לסקירת הפסיקה בנושא כפי שהובאה, בין היתר, בפסק דינו של בית משפט זה (כב' השופט אבי סתיו) בתא"מ 22637-04-16 פאולה לואיז גבע נ' קבוץ גע"ש (23.1.2018) (להלן: עניין גבע; יוער, כי ערעור על פסק הדין נדחה בהסכמה, ראו: עא 39574-02-18).

לפיכך, אין להסתפק בבחינת חריגותו של מזג האויר מבחינת חזרתיות מופעו, אלא שיש לבחון את אמצעי הזהירות שהפעילה הרשות, ולבדוק אם הם סבירים בהיתחשב בחריגות מזג האויר, בנזק הצפוי ממנו, ובשיקולי מדיניות נוספים (עניין גבע, בפיסקה 7 לפסק הדין, על הפסיקה הנזכרת שם).

...

בנסיבות אלו, מקובלת עליי טענת התובע כי, לכל הפחות, עובר נטל הבאת הראיות אל כתפי הנתבעות, להוכיח כי נקטו אמצעים סבירים על מנת להיערך לסיכון, בהתחשב בחריגותו ובסיכוי להתממשותו.

אלא, שלאחר ששמעתי את עדותו של מר מזרחי, לאור התרשמותי ממהימנותו ומרצינותו, לאחר ששב והדגיש כי כל הפעולות מתועדות וכי אין כל מניעה להציג את התיעוד; ובהתחשב אף בכך שמטיעוני הצדדים עלה כי התיעוד אכן הוצג לב"כ התובע במהלך ההליכים שקדמו לשמיעת הראיות, ונראה כי לא צורף בשל שגגה של ב"כ הנתבעות (ראו גם עמ' 34 לפרוטוקול, ש' 25-27) – אני סבורה כי אין לתת משקל מכריע לעובדה שהמסמכים עצמם לא צורפו לתצהירו של העד (השוו: עא (חי') 15084-02-11 המועצה המקומית פרדס חנה כרכור נ' שומרה חברה לביטוח בע"מ (30.10.2011), בפסקה 11 לפסק הדין).

בענייננו, אני סבורה, כי בהתחשב בראיות שהובאו לפניי ובמכלול נסיבות העניין, המסקנה היא כי גם אם נטל השכנוע חל עליהן, עמדו הנתבעות בנטל להוכיח כי הנזק שאירע לא אירע בשל רשלנותן.

המשמעות היא כי דין התביעה להידחות וכך אני מורה.