בית משפט השלום בראשון לציון
תא"מ 66484-10-18 אברהם נ' עריית ראשון לציון ואח'
לפני
כבוד השופטת כרמית בן אליעזר
תובע
דורון אברהם
ע"י ב"כ עוה"ד אורון אלוני
נתבעות
1. עריית ראשון לציון
2. מניב ראשון בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד ענת שוורץ ועו"ד הילה נודלר-דונגי
פסק דין
תביעה כספית שהגיש התובע נגד עריית ראשון לציון ותאגיד המים מניב ראשון בע"מ, בגין נזק שניגרם לרכבו בשל הצפה.
על מנת שלא להאריך היכן שניתן לקצר, אפנה לסקירת הפסיקה בנושא כפי שהובאה, בין היתר, בפסק דינו של בית משפט זה (כב' השופט אבי סתיו) בתא"מ 22637-04-16 פאולה לואיז גבע נ' קבוץ גע"ש (23.1.2018) (להלן: עניין גבע; יוער, כי ערעור על פסק הדין נדחה בהסכמה, ראו: עא 39574-02-18).
לפיכך, אין להסתפק בבחינת חריגותו של מזג האויר מבחינת חזרתיות מופעו, אלא שיש לבחון את אמצעי הזהירות שהפעילה הרשות, ולבדוק אם הם סבירים בהיתחשב בחריגות מזג האויר, בנזק הצפוי ממנו, ובשיקולי מדיניות נוספים (עניין גבע, בפיסקה 7 לפסק הדין, על הפסיקה הנזכרת שם).
...
בנסיבות אלו, מקובלת עליי טענת התובע כי, לכל הפחות, עובר נטל הבאת הראיות אל כתפי הנתבעות, להוכיח כי נקטו אמצעים סבירים על מנת להיערך לסיכון, בהתחשב בחריגותו ובסיכוי להתממשותו.
אלא, שלאחר ששמעתי את עדותו של מר מזרחי, לאור התרשמותי ממהימנותו ומרצינותו, לאחר ששב והדגיש כי כל הפעולות מתועדות וכי אין כל מניעה להציג את התיעוד; ובהתחשב אף בכך שמטיעוני הצדדים עלה כי התיעוד אכן הוצג לב"כ התובע במהלך ההליכים שקדמו לשמיעת הראיות, ונראה כי לא צורף בשל שגגה של ב"כ הנתבעות (ראו גם עמ' 34 לפרוטוקול, ש' 25-27) – אני סבורה כי אין לתת משקל מכריע לעובדה שהמסמכים עצמם לא צורפו לתצהירו של העד (השוו: עא (חי') 15084-02-11 המועצה המקומית פרדס חנה כרכור נ' שומרה חברה לביטוח בע"מ (30.10.2011), בפסקה 11 לפסק הדין).
בענייננו, אני סבורה, כי בהתחשב בראיות שהובאו לפניי ובמכלול נסיבות העניין, המסקנה היא כי גם אם נטל השכנוע חל עליהן, עמדו הנתבעות בנטל להוכיח כי הנזק שאירע לא אירע בשל רשלנותן.
המשמעות היא כי דין התביעה להידחות וכך אני מורה.