פסק דינו של בית הדין לעבודה והכרעתו בדבר העידר יחסי עבודה בין הצדדים
ביום 16.4.21 ניתן פסק דינו של הרכב בית הדין בראשות השופטת גילצר, ובהשתתפות שני נציגי ציבור (להלן: בית הדין), הדוחה את טענות הנתבעים, שהם התובעים במסגרת שתי התביעות שם (תביעת אופק ותביעת קרון), בטענה ליחסי עבודה.
אופק הגיש ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בע"ר 9019-05-22, אולם זה נמחק מחוסר מעש, בפסק דינה של כב' השופטת גליקסמן, מיום 26.10.22.
כן הוגש תצהירו של התובע 4, אברהם קואינוב, החי באוסטריה, אולם בהיעדר התייצבות של זה למועד הדיון, החלטתי להוציא את תצהירו מהתיק (עמ' 1, ש' 29 לפר' הדיון מיום 1.5.23).
...
סוף דבר ותוצאה
עולה מכל המקובץ שדינה של התביעה כנגד שני הנתבעים, הן כנגד הקבלן אופק, והן כנגד המפקח קרון, להתקבל במלואה ועל כל רכיביה, ובכלל זה, הפיצוי המוסכם.
גם למפקח אחריות על כל האמור לעיל.
בנסיבות העניין ומשהוריתי על קבלת התביעה במלואה, משענייננו בסכומים שונים ומועדי חיוב שונים (כאשר מועד התיקון של הליקויים הוא מיום 2.1.18, וכאשר החיוב מושא הפיצוי המוסכם הוא אך במסגרת מערכת היחסים שבין הקבלן לתובעים 1, 2 ו-5), אני מורה לתובעים להגיש פסיקתה לחתימתי.
