ערעור על פסק דין בדבר שכר כונסת נכסים וחלוקת כספי נאמנות

עניינם של הערעורים דנן בתביעת כונס הנכסים לתשלום שכר טירחתו, ובדרישת שלושת זוגות הרוכשים המקוריים (בני הזוג דה-פז, אבישור ו-זילברברג) והזוג החליף (בני הזוג שלו, שרכשו בשנת 2000 את דירת בני הזוג מנצור) (להלן, יחדיו: הרוכשים) לתשלום פיצוי כספי מהקבלן שמכר את הדירות, ובנתיים הלך לבית עולמו (**** יצחקי ז"ל, שיורשיו עומדים בנעליו.

- לעניין חלוקת הנטל לתשלום שכר כונס הנכסים נקבע ההסדר הבא: עו"ד בר-טל יעביר לקבלן את סכום שכר הטירחה המוסכם שגבה מישניים מזוגות הרוכשים (אבישור וזילברברג) בעבור ביצוע הרישום, בתוספת הפרישי הצמדה מיום קבלתו ועד ליום מתן פסק הדין, ובתוספת הפרישי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין (וכתוצאה מכך יוותר בידו כמחצית מסכום שכר הטירחה שגבה בעבור ביצוע הרישום); את יתרת שכר טירחת כונס הנכסים ישלמו יורשי הקבלן, בתוספת הפרישי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין.

שלושה מהצדדים לא היו שבעי רצון מקביעות בית המשפט קמא והגישו ערעורים וערעורים שכנגד על פסק הדין: - יורשי הקבלן ערערו על חיובם בתשלום שכר טירחתו של כונס הנכסים ועל גובהו של שכר טירחה זה; כן ערערו בטיעונים שונים על חיובם בפיצויים כלפי הרוכשים (ע"א 6989/19).

סוף דבר: דין הערעורים והערעורים שכנגד להדחות.

...

לאחר שעיינו בטענות הצדדים בערעורים ובערעורים שכנגד, ושמענו את טיעוניהם בדיון שהתקיים לפנינו, הגענו למסקנה כי אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שקבע בית המשפט קמא, כי ממצאים אלה תומכים במסקנותיו המשפטיות, וכי לא נפלה מלפניו טעות שבדין.

לפיכך דין הערעורים והערעורים שכנגד להידחות בהתאם להוראת תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018).

סוף דבר: דין הערעורים והערעורים שכנגד להידחות.

לטענת המבקשים יש להעמיד את שכרם על סך של 5,901,600 ₪ בתוספת מע"מ כדין המהוים 8% מהסך של 73,770,000 ₪, לאחר הפחתת 14,000,000 ₪ שהתקבלו ממכירת זכויותיו של מר יפה, כאשר במסגרת זו קיבלו שכר טירחה ככונסי נכסים בהליך הפש"ר. לבקשתם, יש להשית את שכר הטירחה על בעלי הזכויות במקרקעין בהתאם לטבלה שאושרה וקיבלה תוקף על ידי בית המשפט, למעט המשיבים 1-3.

במסגרת פסק הדין נקבע גם הסדר לתשלומי איזון ובעקבות זאת פתחו המבקשים חשבון נאמנות ודאגו לחלוקת הכספים.

לאור האמור איני סבור שעל המבקשים היה להגיש ערעור על פסק הדין או בקשה לתיקון פסק הדין.

למרות שרוב הנתבעים נתנו את הסכמתם לפירוק שתוף בדרך של חלוקה בעין, עדין היתה היתנגדות מצידם בכל הנוגע לאופן החלוקה שהוצע ע"י המבקשים בכתב התביעה, דבר אשר הצריך את ניהול ההליך שבפני שכלל ישיבה מקדמית, מינוי המומחה, עריכת טבלאות הקצאה והעדפות של בעלי הזכויות, פנייה לכלל בעלי הדין והמומחה ופניות לבית המשפט.

נוסף בזאת, יש לקחת בחשבון שהמבקשים אינם מבקשים שכר טירחה עבור פתיחת חשבון הנאמנות וקבלת וחלוקת כספי האיזונים.

...

לסיכומם של דברים ולאור המפורט לעיל, הנני קובע את שכר טרחתם של המבקשים בסך של 80,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 3631/21 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ד' מינץ המערער: מיכאל מייק בן אהרון שר נ ג ד המשיבים: 1. כונס הנכסים הרישמי תל אביב 2. עו"ד אלי עמר, נאמן ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ע' וינברג-נוטוביץ) בפש"ר 24734-03-12 מיום 8.4.2021 בשם המערער: בעצמו ][]פסק-דין

עוד יצוין כי ביום 14.11.2021 הגיש המערער במסגרת הליך זה בקשה לעיכוב ביצוע החלטה שניתנה על ידי בית המשפט המחוזי ביום 4.11.2021 – בה התקבלה בקשת הנאמן להעביר את יתרת הכספים המופקדים בקופת פשיטת הרגל לחשבון הנאמנות המנוהל בידי הנאמן, למתן הוראות בדבר חלוקת דיבידנדים לנושים בהליך מתוך כספים אלה ובדבר פסיקת שכר טירחת הנאמן – וזאת עד להכרעה בעירעור זה. דיון והכרעה לאחר עיון בכתב העירעור ובנספחיו, הגעתי לכלל מסקנה כי דין העירעור להדחות על הסף לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אף מבלי להדרש לתשובת המשיבים, וכך אציע לחבריי שנעשה.

...

(ה) מצא בית המשפט כי מתקיימות לגבי היחיד נסיבות כלכליות מיוחדות וחריגות שבשלהן אין זה צודק לקבוע תקופת תשלומים של שלוש שנים בלבד, וכי תקופה זו אינה מביאה לאיזון הראוי בין זכות הנושים לפירעון חובם ובין הצורך בשיקומו הכלכלי של היחיד, רשאי הוא לקבוע תקופת תשלומים ארוכה יותר גם אם לא מתקיימים התנאים שבסעיף קטן (ג).

יוצא אפוא, כי החלטת בית המשפט לעניין תקופת התשלומים בעלת משמעות רבה לנוכח העובדה שהיא זו שקובעת מתי יופטר היחיד מחובותיו וייצא לדרך חדשה.

ביטוי נוסף לחשיבותו של עיקרון תום הלב במסגרת החוק מצוי בסעיף 183 שכותרתו "ביטול צו לפתיחת הליכים בשל התנהלות היחיד", המורה כדלקמן: (א) מצא בית המשפט בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, כי מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 6178/21 לפני: כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט א' שטיין כבוד השופט ש' שוחט המערערות: 1. מרכז רפואי שערי צדק ע"ר 2. מוסדות חינוך וחסד מיסודו של בית מחסה ליתומים הגדול דיסקין בירושלים 3. חברת שערי חסד גמילות חסדים כללי ע"ר נ ג ד המשיבים: 1. רונן מטרי עו"ד – בתפקידו כמנהל מיוחד של עמותת תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ-חיים (בפרוק) ונאמן ההקדשות לתלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ-חיים 2. עיזבון המנוח ישעיהו פרלמוטר 3. עו"ד יצחק אינדיג 4. רשם העמותות 5. רשם ההקדשות 6. הממונה על ההקדשות הדתיים 7. כונס הנכסים הרישמי מחוז ירושלים ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט א' דורות) מיום 28.7.2021 בפר"ק 1363-03-18 בשם המערערות: עו"ד יואב הירש; עו"ד דעואל פלאי; עו"ד גיא אריאלי בשם משיב 1: עו"ד רונן מטרי; עו"ד יוסי בן נפתלי; עו"ד שניאור שפירא בשם משיב 3: בעצמו בשם משיבים 5-4: עו"ד יעקב הילמן בשם משיב 7: עו"ד אסף ברקוביץ' ][]פסק-דין

בדיון שהתקיים ביום 19.7.2021 הוסיף עו"ד אינדיג כי עם מינויו לטפול בנכסים המצויים במקרקעין בשנת 1986, הוא קיבל רשימה שלפיה יש לחלק את ההכנסות משכר הדירה שהיתקבל מהנכסים ופעל בהתאם לכך.

גם העובדה שלא נימסרה למוסדות האחרים הודעה על הפסקת התשלומים מעידה כי המערערות קיוו שיתר המוסדות יקבלו את שינוי המצב ללא מחאה, דבר שיאפשר בעתיד לשים יד על הכספים שנשמרו בנאמנות.

שנית, גם לגופו של עניין אין ממש בטענה זו. קביעה זו, כמו גם יתר הקביעות לעניין חלוקת הכספים, נשענה על תשובתו של עו"ד אינדיג מיום 28.2.2021 לבקשת המנהל המיוחד בה צוינו הדברים ברחל בתך הקטנה (עמוד 10 לתשובה), כמו גם על הדברים שמסר בדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי ביום 19.7.2021 (עמודים 22-21, שלא נסתרו על ידי בא-כוח המערערות באותו דיון).

...

מה גם, שבמסגרת הערעור שלפנינו טוענים אותם גורמים כי דינו להידחות.

על כן, גם דינה של טענה זו להידחות.

לסיכום, אציע לחבריי כי נדחה את הערעור ונחייב את המערערות לשאת בהוצאות המנהל המיוחד בסך של 10,000 ש"ח; ובהוצאות משיבים 5-4 יחדיו בסך של 10,000 ש"ח. השופט א' שטיין: אני מסכים.

בבית המשפט העליון רע"א 6301/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקש: שלמה איפרגן נ ג ד המשיבים: 1. רן שובל ,עו"ד 2. כונס נכסים הרישמי 3. חנה חי (חני בר) בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 6.6.2022 בפש"ר 16673-04-16, שניתנה על ידי כב' השופטת פ' גילת כהן בשם המבקש: עו"ד עדי רוזנשטיין ][]החלטה

ב"כ המבקש הוסיף כי "ככל הנראה נגיש בקשה למתן אורכה להגשת ערעור בדרך המלך". לאור האמור, הבקשה החדשה נמחקה ונקבע שיש להעביר לידי הנושה את הכספים שהיא זכאית להם.

המבקש טען כי לאחר בדיקה נוספת התברר לו כי כלל לא נידרשת החייאת ההליך שעודו תלוי ועומד בבית המשפט; כאשר טרם חולקו מלוא הדיבידנדים בו לרבות שכר הטירחה של הנאמן וכונס נכסים.

עוד הוסיף המבקש כי ביום 3.5.2022 ניתן פסק דין בעירעור על פסק הדין בבית משפט לעינייני מישפחה (עמ"ש 72323-10-21, להלן: פסק-הדין מיום 3.5.2022) המחייב גם הוא לעדכן את הקיזוזים בין הצדדים.

בהקשר זה יצוין כי אין בטענת המבקש בדבר החלפת הייצוג כדי להוות טעם מספק לאיחור הניכר בבקשתו וכדי לפגוע בעיקרון סופיות הדיון (ראו למשל רע"א 707/20 יהודה בן עזרא נ' כונס הנכסים הרישמי (18.10.2020)) לא זו אף זו; המבקש העלה טענות חדשות כנגד הכרעת החוב וחישוב הקיזוזים שערך הנאמן במסגרתה.

...

בסופו של דבר הנאמן נתן הכרעה מנומקת ומפורטת לאחר ששקל ובחן את מלוא טענות הצדדים.

עוד יובהר, כי מעמדתו של הנאמן כפי שהיא עולה מכתבי בית-הדין עולה כי הוא לא הגיע לכלל מסקנה כי נפלה טעות בהכרעת החוב ובחישובים שערך במסגרתה.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית.