כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על פסק דין בדבר גובה כתובה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 28.1.2013 היתקיים בבית הדין האיזורי דיון הוכחות, כאשר בסיכומו של דבר, בסיוע בית הדין, ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים, לפיה התחייב התובע לשלם לגרושה בתשלומים סך של 150,000 ₪ כסילוק סופי של התביעה בעיניין הכתובה (להלן: "הסכם הפשרה").
לטענת התובע, הנתבע לא הזהיר את התובע, בטרם ייעץ לו והורה לו להגיש את תביעת הגירושין ו/או לחתום על הסכם הגירושין "החשוף" לנוכח סכום הכתובה הגבוה והניכר בסך של 1,000,000 ₪ שהיה רשום בכתובה בה אחזה הגרושה.
לא זו אף זו, לאחר שבית הדין האיזורי קבע תחילה, כי אכן הכתובה מוגזמת ופסק לגרושה אך פיצוי של 200,000 ₪, התובע בחר לערער על פסק דין זה. כך יתכן וחשף עצמו להחלטת בית הדין הגדול שחייב אותו במלוא הכתובה.
...
ממכלול הראיות והנסיבות, גרסתו של הנתבע כי המעיט בערך הכתובה באזני עו"ד ימיני מתיישבת עם רצונו להביא עבור התובע התוצאה המיטבית האפשרית.
חיזוק למסקנה זו שהתובע מנסה באופן מלאכותי ליצור יש מאין, ניתן למצוא גם בהתנהלותו לאחר הקלטת עו"ד ימיני ביום 28.1.13.
סוף דבר נקבע בזאת שהנתבע לא חב בעוולת הרשלנות וכי לא הפר החוזה עם הנתבע באופן שמחייבו לשלם לתובע הסכום ששילם לגרושה, או הסכומים ששילם בעקבות המאבק המשפטי למי מעורכי הדין, או להשיב לו שכ"ט שקיבל ממנו וכן אין לחייבו לשלם לתובע נזקים לא ממוניים.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך בר"מ (בר"מ) שהוגש בשנת 2014 בעליון נפסק כדקלמן:

בשם המבקשים: עו"ד ד"ר אמיר קמינצקי בשם המשיבה: עו"ד ענת אוחיון בשם פרקליטות המדינה: עו"ד עמרי אפשטיין ][]החלטה לפניי בקשה לרשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע (כב' סגנית הנשיא ש' דברת) שדחה את ערעור המבקשים על החלטת ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה במחוז דרום (להלן: ועדת הערר).
עוד נטען כי פוטנציאל השינוי התיכנוני של המקרקעין לא נפגע כתוצאה מתכנית פארק המדע; כי המבקשים לא הוכיחו ולו לכאורה שניפגע פוטנציאל הבנייה, שעומד על 200% בהתאם לתכנית מיתחם הפיקוד; וכי בנסיבות העניין אין לקבל את טענות המבקשים בדבר הגבלת גובה הבנייה ופגיעה משינויי תחבורה וחניה, בין היתר עקב מיגבלות הקבועות ממילא בתכנית העיר העתיקה.
פרקליטות המדינה הגישה תגובתה גם היא – בהתאם להחלטתי – ובה עמדה כתובה בהתייחס לאמת המידה למינוי שמאי מייעץ.
...
עוד נמצא כי דינן של טענות המבקשים בדבר פגיעה כתוצאה מהפחתת גובה הבנייה וקשיי חנייה ותנועה להידחות לגופן.
לאחר ששקלתי את טענות המבקשים ואת תשובות המשיבה שהונחו לפניי, באתי לכלל מסקנה שאין המקרה שלפנינו בא בגדר אמת המידה האמורה למתן רשות ערעור.
בנסיבות אלו, כאשר המחלוקת מתמקדת בהיבט יישומי של הפעלת שיקול הדעת של הוועדה במקרה קונקרטי, אין הצדקה לקיים בירור ערעורי נוסף בבית משפט זה. הבקשה נדחית אפוא.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2013 ברבני הגדול נפסק כדקלמן:

בפתיח לפסק הדין של בית הדין הגדול נאמר: "הופיעו הצדדים וב"כ בפנינו בעירעור על פס"ד של ביה"ד האיזורי אשקלון מ־ל' סיון תשס"ח 3.7.08 בו החליט ביה"ד שמבחינה הלכתית אין ביה"ד כפוף לתקדימים, ומ"מ לאמיתו של דבר מעולם לא הוצא ע"י ביה"ד הגדול שאין תוקף מחייב לכתובה בסכום גדול. החלטה זו היא המשך להחלטת ביה"ד האיזורי בפס"ד מ 15.12.04 בו קבע ביה"ד כדלהלן:
לדעת המעוט יש להעמיד גובה הכתובה על סך 330,000 ₪.
...
" כאמור, דעתי היא שיש לדחות את הערעור הרב ציון אלגרבלי – דיין עברתי על מה שכתב עמיתי הגאון הרב ציון אלגרבלי ועל כל הנימוקים שכתבו הדיינים בבית הדין האזורי אשקלון, ואכתוב את דעתי.
אם הבעל לא ימציא ערבויות על כתובתה תוך שישים יום, ניתן לחייבו בכתובתה בטרם הגט ע"מ שתוכל לממש פסיקת ביה"ד. הרב מסעוד אלחדד – דיין לסיכום: לדעת הרוב, על הבעל לשלם למערערת את כתובתה כפסק ביה"ד בכפוף לגט, או לחילופין להמציא לה ערבויות על כך, ולא – אי אפשר לכופה לקבל גיטה ולהמתין לחסדיו.
לאור הנ"ל, הלכה כדעת הרוב, והערעור מתקבל חוץ מאשר לעניין קביעת דין גביית הכתובה כדין מזונות.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 850/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט ח' כבוב המערער: אליהו דרור נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד עוז עמית 2. כונס הנכסים הרישמי 3. רינה ליפשיץ אליהו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט מ' קרשן) מיום 22.12.2021 בפש"ר 26907-06-21 בשם המערער: עו"ד אייל עוז ][]פסק-דין
ממילא גם לא הוצגה כל אסמכתא המלמדת כי נידרש היה לבצע את הקזוז דוקא נגד חוב המזונות שעומד במוקד העירעור ולא נגד חוב הכתובּה הגבוה יותר, אשר כלל לא הוגשה לגביו תביעת חוב.
האמור לעיל בדבר הקף התערבותו של בית המשפט תקף ביתר שאת שעה שמדובר בעירעור המוגש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בשבתו כערכאת ערעור על הכרעת בעל התפקיד בתביעת חוב (ע"א 8373/21 שושני נ' אחד לבנין בע"מ, פסקה 11 (3.4.2022); ע"א 8316/20 אהרוני נ' כונס הכנסים הרישמי, פסקה 3 (14.2.2022)).
...
גם לגופה של הכרעת המנהל המיוחד בתביעת החוב לא מצא בית המשפט מקום להתערב.
המערער שב וצירף את התחשיב שהגיש בערעור על תביעת החוב לבית משפט המחוזי, אשר מלמד לטענתו כי חוב המזונות שולם במלואו ואף נותרה יתרה לזכותו בסך של כ-50,000 ש"ח. דיון והכרעה לאחר עיון בכתב הערעור ובנספחיו, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
הערעור נדחה כאמור.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6595/21 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת י' וילנר העותר: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הרבני הגדול בירושלים 2. הנהלת בתי הדין הרבניים 3. פלונית עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד מאיר בר-מוחא ][]פסק-דין
משכך, נקבע כי יש להחיל מודל של "שותפות מוחלשת" ולקבוע, כפשרה קרובה לדין, ומבלי לקבוע את אחוזי החלוקה המדויקים, כי על המשיבה לשלם לעותר מחלקה 340,000 ש"ח, וכי סכום זה יקוזז מחיוב הכתובה (להלן: פסק הדין בעירעור).
על פסק הדין של בית הדין האיזורי, וכן על פסק הדין בעירעור, הגיש העותר את עתירתו הראשונה לבית משפט זה (בג"ץ 8757/20 פלוני נ' בית הדין הרבני האיזורי תל אביב; להלן: העתירה הראשונה).
פסק הדין המשלים נומק בהרחבה וניתן רק לאחר שבית הדין קיבל את עמדת הצדדים לגופם של דברים (ובכלל זאת כלל היתייחסות גם לטענת המבקש בדבר עצם השמוש בתקנה).
...
לצד זאת, בית הדין חייב את העותר בתשלום מלוא הכתובה על סך 440,000 ש"ח, וכן קבע כי המשיבה תשלם לעותר סכום של 1,350,000 ש"ח בגין חלקו בדירת המגורים של הזוג – וזאת חרף טענות המשיבה כי היא שילמה את המשכנתה מחשבונה הפרטי (להלן: פסק הדין של בית הדין האזורי).
באשר לפסק הדין בערעור, העותר טען כי אף הוא סטה מהוראת הדין וכן חרג מסמכות, כאשר קבע "שותפות מוחלשת" בין הצדדים, ופסק שהמשיבה תשלם לעותר סכום גלובלי מבלי לקבוע את אחוזי החלוקה המדויקים.
לאחר שעיינתי בעתירה ובצרופותיה, הגעתי לכלל מסקנה שדינה להידחות על הסף.
אכן, מדובר בתקנה שהשימוש בה ייעשה באופן חריג (ראו והשוו: בג"ץ 1388/21 צימרמן נ' בית הדין הרבני האזורי תל אביב יפו, פסקה 18 (18.3.2021)), אך איני סבור כי השימוש שנעשה בה בענייננו מוליך למסקנה כי המקרה דנן נמנה עם המקרים החריגים שמצדיקים את התערבותו של בית משפט זה. בית הדין הרבני הגדול מצא, לאחר שהעותר הגיש את העתירה הראשונה לבית משפט זה, שיש צורך לתקן את פסק דינו.
סוף דבר: העתירה נדחית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו