ערעור על פסק דין בביטול הסכם פרישה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 64462-09-17 קרסנר נ' פרש ואח' לפני כבוד השופטת נאוה ברוורמן התובעת: עדי שפירא ע"י ב"כ עוה"ד שטרית יוסף מרדכי הנתבעים: 1.אהרון פרש ע"י ב"כ עוה"ד סער רשף 2.עו"ד יונה וינדר ע"י ב"כ עוה"ד אליהו שטיינר פסק דין

בע"א 1445/11 מרטינז נ' רילוב (מיום 25.11.12) [פורסם בנבו] נקבע: "מעשה בית דין הוא כלל שפוטי הגיוני ומעשי, המסתעף לשתי דוקטרינות עיקריות: השתק פלוגתא, המונע מהצדדים לשוב ולהעלות טענה עובדתית שהוכרעה...והשתק עילה היוצר מחסום בפני בעלי דין לשוב ולהתדיין באותו עניין שהייתה לגביו הכרעה שיפוטית...במסגרת הכלל בדבר השתק עילה, בוחן בית המשפט האם העילה, שעליה נשענת התובענה הנוכחית, כבר מוצתה בפסק דין קודם על-ידי בית משפט מוסמך. אם התשובה חיובית, קמה הצדקה למנוע תביעה נוספת...הוותרות של השתק-עילה תיבדק מבחן זהות העילה. יש לתת את הדעת לשאלה האם, על-פי מהות הדברים, מדובר בשתי התדיינויות הנוגעות לעניין זהה והאם הזכות או האנטרס המוגן שנפגעו בשתי התביעות זהים...בית המשפט בוחן את מידת הדמיון בתשתית העובדתית הניצבת ביסוד שני ההליכים, ומקום שהתובע יכול היה לרכז את כל העובדות ואת כל הטענות, הנוגעות למעשה, במסגרת ההיתדיינות הראשונה, תחשבנה שתי התובענות כנסמכות על עילות זהות...ודוק: אין צורך שההליך הראשון יכלול את כל המרכיבים הנכללים בהליך הנוסף...". הנני להפנות לספרה של המלומדת נינה זלצמן/ מעשה בית דין בהליך אזרחי: "אפשרות אחרת היא לומר כי רכיביה של עילת תביעה, לצורך החלתו של כלל השתק העילה, הן העובדות המרכיבות את הזכות העיקרית, הראשונית, של התובע, שבגין הפגיעה בה הוא טוען לזכותו לקבלת סעד משפטי. מסגרת המושג עילת תביעה הורחבה איפוא על ידי הדגשת הזכות שנפגעה או האנטרס המוגן בדין, להבדיל מן הסעד הנתבע בגין אותה פגיעה. לפי גישה זו, ימנע כלל ההשתק פיצול תביעות לסעדים שונים כאשר הן נובעות או נשענות על אותה עילה, קרי פגיעה באותה זכות מסוימת. התובע אף לא יוכל לפצל את תביעותיו רק משום שכל אחת מהן נשענת על תאוריה משפטית שונה, כגון, שבתובענה האחת הוא טוען לתרמית ובתובענה האחרת הוא טוען לרשלנות, או כאשר מקור ההגנה על הזכות בדין המהותי שונה, כגון, שהתובענה הראשונה היא בגין הפרת חוזה ואילו את השניה הוא מבסס על עוולה; זאת, אפילו כאשר הוכחתה של כל אחת מהן נזקקת ליסודות עובדתיים שונים או כאשר הן בלתי מתיישבות זו עם זו מבחינה עובדתית... המאפיין המייחד גישה זו, המדגישה את הזכות המהותית שנפגעה, הוא, שהיא קושרת את מסכת העובדות אל הזכות המשפטית של התובע והפרתה ע"י הנתבע" (שם עמ' 51-52).

בני בעדותו העיד כי הוגש ערעור על פסק הדין, שפסק הדין שונה או בוטל, ושהוא זכה (עמ' 18 לפרוטוקול שורות 11-13).

...

לפיכך, המסקנה היא כי לא הוכח שהיה בשינוי סדר הפעולות בנסיבות העניין, רשלנות מטעמו של עו"ד וינדר.

סוף דבר לאור המקובץ לעיל, התביעה נגד פרש - נדחית.

התביעה נגד עו"ד וינדר - נדחית.

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב – יפו (כב' השופטת ויג'דאן חליחל) מיום 26.5.22 בת"ק 37611-10-21 ולפיו נדחתה תביעת המבקשת נגד המשיבה.

בסעיף 7 להסכם הפשרה נכתב: "אישור ההסכמות הנ"ל על דרך מתן תוקף של פס"ד משמעותו דחייתן של התביעות ויצירת מניעות של צד אחר מלתבוע את הצד השני בגין מסכת עובדתית זו". בשנת 2020 התחרטה המבקשת בדבר ההסכמה אליה הגיעה בשנת 2016 וביקשה לבטל את פסק הדין.

בפסק הדין נקבע כי הפרשה בעיניינה הוגשו התביעה בחדרה והפרשה בגינה הוגשו התביעות הנוכחיות, היא אותה פרשה.

...

דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיבה וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) ערכאת ערעור תתערב בפסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות רק במקרים חריגים שבהם הסוגיה שעמדה לדיון היא בעלת השלכת רוחב או כאשר נפלה טעות ממשית עובדתית או משפטית בפסק הדין ונגרם עיוות דין למי מהצדדים.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"א 71551-03-23 פחימה נ' קסנר לפני כבוד השופטת ישראלה קראי-גירון המערער אביחי פחימה ת"ז 046253035 המשיבה נגה קסנר ת"ז 039039573 ערעור על פסק דין של בית משפט השלום בקריות (כב' השופט ש' מ' ארדמן)

פרישת המשיבה מניהול המסעדה ובטול הסכם השותפות הותירו את המערער חסר אונים והוא נאלץ לשלם את החובות שנוצרו בתקופת הסכם השותפות תוך שימוש בכספו האישי.

לעניין ההתנהלות לאחר מתן הודעה על ביטול הסכם השותפות, בית משפט קמא קיבל בפסק דינו את גירסתה העובדתית של המשיבה, לפיה משהיא סירבה לרכוש את זכויותיו של המערער בעסק המסעדה, זה הורה לה לא להתייצב יותר במסעדה, ובכך גרם בעצמו בפועל לפירוק השותפות ולהגברת ניזקי המשיבה.

...

אני סבורה שקביעה זו חלה גם על התביעה שכנגד ודי בה כדי לדחותה.

לסיכום לאור כל האמור, אני מורה על דחיית הערעור.

המערער ישלם למשיבה הוצאות משפט בסך כולל של 10,000 ₪ בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק דין זה, אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל.

לפניי בקשה לרשות ערעור על החלטה מיום 12.10.2023 (להלן: "ההחלטה") שניתנה במסגרת רער"צ 27394-11-22 בבית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת רויטל באום), במסגרתה בית משפט קמא קבע כי ניתן להעביר לתיק הוצל"פ את הכספים שהפקידה המשיבה במסגרת ההליך קמא, אך לא ניתן להעבירם למבקש עד שיקיים את חלקו בחיובים השלובים שנקבעו בפסק דין מיום 15.4.2012 שניתן במסגרת ת"א 649-07.

במסגרת ההליך ניתן צו מניעה כנגד דיספוזיציה של הנכס, ולאחר שנים של ניהול ההליך, ביום 15.4.2012 ניתן פסק דין מקיף ומנומק, בגדריו נקבע כי המבקש הפר את ההסכם הפרה יסודית, וכי ההסכם בוטל (להלן: "פסק דין 2012").

ביום 4.6.2023 היתקיים דיון בו הצדדים שוב פרשו טענותיהם על אודות הבנתם לעניין "חיובים שלובים". ביום 6.6.2023 ניתן פסק דין בו בית משפט קמא עמד על ניסיון ההטעיה של המשיבה בכך שהסתירה את סכום החוב בתיק הוצל"פ, וכן נקבע כי טענות נגד הריביות שנצברו על החוב הפסוק בתיק ההוצל"פ, צריכות להתברר במסגרת ההליך בהוצל"פ. לבסוף, נדחתה בקשת רשות ערעור המשיבה לצד חיובה בהוצאות משפט על סך 5,000 ₪.

...

בנסיבות אלו, הבקשה נדחית.

משכך, בנסיבות היוצאות דופן של המקרה דנן, אני סבור כי על בית המשפט לסייע לצדדים להיחלץ מהמצב אליו נקלעו כדי לקדם את בירור המחלוקת והמשך החיים.

לאור הדברים האלו אני מורה כדלקמן: כאמור, ניתנה רשות לערער ואולם הערעור נדחה לגופו.

המחלוקת נשוא פסק דין זה הנה בגין תשלום סכומי הכסף ששילם התובע לנתבעים בסכום כולל של 500,000 ₪ ולא קיבל תמורתם את המניות שהובטחו לו. בנוסף לזאת, עותר התובע להשבת כספי רכב הפורש ששולמו על ידו לנתבעים ולא קיבל תמורתם דבר.

התובע לא בא בטענות למר בראון בגין אי ביטול ההסכם והשבת הכספים מהחברה אליו (בין אם מדובר במכירת מניות שלא יצאה לפועל ובין אם בהקצאת מניות שלא יצאה לפועל) אלא לנתבעים 1-2 בלבד.

כפי שנכתב העירעור על פסק דין זה, אשר אימץ את קביעותיו של בית משפט קמא, ע"א 39299-10-11 רוזן ואח' נ' אברמוביץ ואח', פסקה יד: "יובהר, כי קביעת אחריותו האישית של רוזן אינה במסגרת הטלת אחריות אישית על בעל מניות בחברת קורטקס, אלא מתוקף העובדה כי יש לראות את התובע כצד להסכם השותפים/מייסדים ובמסגרת זו-התחיבות רוזן, כשותף וכצד להסכם, להקצות לתובע מניות. במחדלו להקצות לתובע מניות הפר רוזן את התחייבותו כשותף וכצד להסכם השותפים, שתוקן בהסכם ההעסקה שנחתם עם התובע". (ההדגשה במקור).

...

לאור כך, יש לקבל את תביעת התובע בנוגע לכספים שהועברו לחשבונו של הנתבע, אישית, ויש לדחות את התביעה שכגד של הנתבעים.

סיכום דין התביעה העיקרית להתקבל בחלקה, כך שהנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו לתובע את הסכום שהופקד בחשבונו של הנתבע ביום 14.9.2017, בסך 128,320 ₪, בצירוף ריבית והצמדה כדין מיום ההפקדה ועד למועד התשלום בפועל.

דין התביעה שכנגד להידחות במלואה.