מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על פסק דין בביטוח אובדן כושר עבודה

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2022 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בתצהירו המשלים פרט המערער את תאונות העבודה בהן נפגע בשנים 2003 – 2017 (סעיפים 1.1 - 1.5 לתצהיר מיום 10.6.2019), וכן צרף אישור על ביטוח חיים ואובדן כושר עבודה בחברת ביטוח משנת 2003 במסגרתו בוטח כ"קבלן/ית שיפוצים – עובד בעצמו".
בעיניין רבקה מזרחי הובהרה דרך הבדיקה של תביעה בעילת מחלת המיקצוע, וכך נקבע: "לסיכום, מבוטח הטוען למחלת מיקצוע צריך להוכיח, לצורך מינוי המומחה רפואי, אפשרות לכאורית כי הוא עומד בתנאי הפריט. מקום שהוא אינו מצרף חוות דעת רפואית או מיסמך רפואי הוא רשאי להפנות לפסיקה או לחוות דעת המצוטטות בפסקי דין לשם ביסוס אותו נטל ראשוני. מאידך ועל מנת שלא ימונה מומחה רפואי על חשבון הקופה הציבורית ללא הצדקה ניתן לבחון את טענות המבוטח בראי אותן חוות דעת ומקום שמהן עולה בצורה ברורה כי לא עלה בידי המבוטח להוכיח תשתית לכאורית לקיום תנאי הפריט – יש לדחות את תביעתו." בתנאי טור 1 שעניינו של המחלה, נקבע בפריט 14 של חלק ב' (להלן – הפריט) כך: "מחלות עצמות, פרקים, שרירים, כלי דם או עצבים של הגפיים – הנגרמות על ידי עבודה במכשירים רוטטים". משכך, על המערער הנטל להוכיח, ולו לכאורה, קיומם של שני תנאים[footnoteRef:3]: האחד, כי מחלתו היא מחלת "עצמות, פרקים, שרירים, כלי דם או עצבים של הגפיים"; השני, מחלתו נגרמת על ידי עבודה "במכשירים רוטטים". [3: להרחבה לגבי מיגבלות פריט זה ראו: עב"ל (ארצי) 25457-06-18‏ ויקטור עמוס - המוסד לביטוח לאומי (5.2.2019).
...
" הכרעה לאחר בחינת כלל החומר המצוי בתיק וטענות הצדדים, הגענו למסקנה כי דין הערעור להתקבל במובן זה שעניינו של המערער יוחזר לבית הדין האזורי לצורך מינוי מומחה רפואי – יועץ לבית הדין (להלן – המומחה הרפואי), לבחינת השאלות הרפואיות המתעוררות בהליך.
משכך, טענת המוסד לפיה יש לדחות את הערעור אך מטעם זה שהוא מכוון נגד קביעות עובדתיות אינה יכולה להתקבל.
בעניין רבקה מזרחי הובהרה דרך הבדיקה של תביעה בעילת מחלת המקצוע, וכך נקבע: "לסיכום, מבוטח הטוען למחלת מקצוע צריך להוכיח, לצורך מינוי המומחה רפואי, אפשרות לכאורית כי הוא עומד בתנאי הפריט. מקום שהוא אינו מצרף חוות דעת רפואית או מסמך רפואי הוא רשאי להפנות לפסיקה או לחוות דעת המצוטטות בפסקי דין לשם ביסוס אותו נטל ראשוני. מאידך ועל מנת שלא ימונה מומחה רפואי על חשבון הקופה הציבורית ללא הצדקה ניתן לבחון את טענות המבוטח בראי אותן חוות דעת ומקום שמהן עולה בצורה ברורה כי לא עלה בידי המבוטח להוכיח תשתית לכאורית לקיום תנאי הפריט – יש לדחות את תביעתו." בתנאי טור 1 שעניינו של המחלה, נקבע בפריט 14 של חלק ב' (להלן – הפריט) כך: "מחלות עצמות, פרקים, שרירים, כלי דם או עצבים של הגפיים – הנגרמות על ידי עבודה במכשירים רוטטים". משכך, על המערער הנטל להוכיח, ולו לכאורה, קיומם של שני תנאים[footnoteRef:3]: האחד, כי מחלתו היא מחלת "עצמות, פרקים, שרירים, כלי דם או עצבים של הגפיים"; השני, מחלתו נגרמת על ידי עבודה "במכשירים רוטטים". [3: להרחבה לגבי מגבלות פריט זה ראו: עב"ל (ארצי) 25457-06-18‏ ויקטור עמוס - המוסד לביטוח לאומי (5.2.2019).
בחוות דעת זו, אמנם אין התייחסות ישירה לתנאי טור 1 של הפריט, אולם מעיון בה ניתן להגיע למסקנה כי תנאים אלה מתקיימים לכאורה.
אך מנגד, לעיתים אין מנוס מלהיזקק להערכות מבוססות.
סוף דבר לפיכך עניינו של המערער מוחזר לבית הדין האזורי למינוי מומחה.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ת"צ 35694-04-20 18 אפריל 2022 לפני: כב' השופט, סגן הנשיאה דורי ספיבק נציגת ציבור עובדים גב' שוש סוזן סמק נציגת ציבור מעסיקים גב' כרמן קלינגר המבקש: שמעון חלפון ע"י ב"כ עו"ד בתיה חלפון ועו"ד יוגב חלפון המשיבות: 1. הראל חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עו"ד הראל שחם ועו"ד מאיה רכניץ 2. מגדל חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עו"ד ברק טל, עו"ד ליאור גלבר ועו"ד אופק סיני פסק דין
המבקש אמנם הגיש ערעור על פסק דין זה (עק"ג 25550-07-20), אך הסכים למחיקתו בהתאם להמלצת מותב בית-הדין הארצי, שניתנה במהלך דיון שהתקיים ביום 26.1.21.
יחד עם זאת, נבהיר כי אין במסקנה זו כדי למנוע מהמבקש, ככל שימצא זאת לנכון, לנסות ולהוכיח, במסגרת תביעה האישית, כי המשיבות ו/או סוכן הביטוח ששווק לו את הפוליסות יצרו כלפיו מצג שוא שכזה; שלישית עיינו בפסק הדין בעיניין שרייבר (ת"א 68124-10-13 שרייבר נ' הראל חברה לביטוח (6.1.15, כב' השופטת יהודית שבח)) עליו הסתמך המבקש, ולא מצאנו שיש בו כדי לסייע לו. אכן, באותו המקרה אושרו לתובע תגמולי אובדן כושר עבודה עד גיל 70, אך זאת לאחר שנמצאו סתירות ואי התאמות בין מיסמכי ההיתקשרות (ההצעה, הפוליסה ונספחיה), מה שכאמור לעיל לא מצאנו בשלוש הפוליסות שאותן רכש המבקש; ולבסוף לאחר שלב הסיכומים הגיש המבקש בקשה להרשות לו לצרף למסכת ראיותיו שתי ראיות.
...
התיישנות שתי המשיבות טענו טענת סף, לפיה דין בקשת האישור להידחות בשל התיישנות.
סוף דבר הבקשה לאישור נדחית.
אשר לפסיקת ההוצאות, בעניין זה נכון להביא בחשבון מצד אחד, כשיקול להפחתת גובה ההוצאות, את העובדה שהמבקש הינו גימלאי אשר ככלל על פי פסיקתו של בית דין זה אין להשית עליו הוצאות בתביעות אישיות אף במקרה שבו נדחית תביעתו, ומצד שני את העובדה שמדובר בהליך ייצוגי שחייב את המשיבות להוציא הוצאות מרובות להגנתן, וכן את העובדה שנכון לדעתנו לחייב את המבקש בהוצאות המשיבות בבקשה להוספת ראיות שהגיש המבקש לאחר תום שלב הסיכומים.
המבקש ישלם לכל אחת מהמשיבות הוצאות משפט בסך 10,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום.

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2023 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בית הדין הארצי לעבודה עב"ל 69075-11-22 ניתן ביום 27 מרץ 2023 המוסד לביטוח לאומי המערער עירית גלנטה מדינת ישראל המשיבה מסייעת לפני: הנשיאה ורדה וירט ליבנה, השופטת סיגל דוידוב-מוטולה, השופטת חני אופק גנדלר נציג ציבור (עובדים) מר יוסי רחמים, נציג ציבור (מעסיקים) מר עצמון ליפשיץ בשם המערער – עו"ד כפיר אמון; עו"ד אורטל ארי בשם המשיבה – עו"ד אורית קורזרץ בשם המדינה – עו"ד עידית לבוביץ' שקד פסק דין
לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי באר-שבע (השופטת יעל אנגלברג שהם ונציגי הציבור מר שרון מיכל ומר נתן חיים; ב"ל 42684-11-18) (להלן – פסק הדין).
המשיבה טענה כי "חוק גיל הפרישה רלוואנטי לענייננו מאחר והאפליה שנוצרת בחוק הביטוח הלאומי היא ביחס לזכות שחוק גיל הפרישה מעניק לנשים, והיישום בפועל של אותה זכות בחוק הביטוח הלאומי, שגוי ולא ראוי". הפרשנות המצמצמת של מונח זה, כפי שבאה לידי ביטוי בחוק, נוגדת אם כן "את עקרונות השיטה ואת תכלית החקיקה במתן כסוי ביטוח של אובדן כושר הישתכרות, לאחר שנתן להן את האפשרות להמשיך ולעבוד בגילאים אלו". מנגד, המוסד טען כי אין מקום לפרשנות המוצעת על ידי המשיבה, אשר התקבלה על ידי בית הדין האיזורי.
...
בית דין זה כבר ישב אם כך על המדוכה, וקבע כי אין מנוס אלא לפרש את המונח "גיל פרישה" שבסעיף 195 לחוק, לעניין נכות כללית, בהתאם להגדרת "גיל פרישה" שבחוק גיל פרישה, ולא בהשוואה ל"גיל פרישה חובה" שבסעיף 4 לחוק זה. הפועל היוצא מן האמור הוא, כי לא ניתן לקבל את הפרשנות המוצעת על ידי המשיבה למונח "גיל פרישה", בהינתן החוק בנוסחו היום, על הוראותיו הברורות.
משלא התבקשה במקרה דנן בחינה חוקתית, ובהעדר עיגון לשוני בהוראות החוק לפרשנות המשיבה, אין מנוס מקבלת הערעור.
סוף דבר: הערעור מתקבל ואנו מאשרים את החלטת המוסד בעניינה של המשיבה.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

העותר, יליד 1948, רכש בשנת 1982 פוליסות ביטוח לאובדן כושר עבודה מהמשיבות 2 ו-3 (להלן: המשיבות) ובשנת 1986 רכש מהמשיבה 2 פוליסת ביטוח נוספת מסוג זה (להלן: הפוליסות).
הלכה היא עמנו כי בית משפט זה אינו משמש כערכאת ערעור על פסקי הדין של בית הדין הארצי לעבודה, וכי ההתערבות בהם מוגבלת אך למקרים חריגים, שבהם נתגלתה טעות מהותית בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, וכאשר ההתערבות נידרשת לשם עשיית צדק (ראו, מני רבים: בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673, 693 (1986); בג"ץ 3515/18 שדולת הנשים בישראל נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 20 (15.5.2018)).
...
]השופטת י' וילנר: בעתירה שלפנינו מבקש העותר כי יבוטל פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה (השופטים א' איטח, סגן הנשיאה, א' סופר, ומ' נעים-דיבנר, ונציגי הציבור הגב' ר' בנזימן ומר ד' קמפלר) מיום 12.2.2023 בעת"צ 47132-05-22, בגדרו נדחה ערעורו על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה תל אביב (השופט ד' ספיבק, סגן הנשיאה, ונציגות הציבור הגב' ש' סוזן והגב' כ' קלינגר) מיום 18.4.2022 בת"צ 35694-04-20, במסגרתו נדחתה בקשתו לאישור תובענה כייצוגית (להלן: בקשת האישור).
העותר טען כי מסקנה זו נלמדת, בין היתר, מפרשנותן של הוראות שונות בפוליסות.
מנגד, טוענות המשיבות, כי יש לדחות את העתירה על הסף.
דין העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבותנו.
העתירה נדחית אפוא.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2024 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בית הדין הארצי לעבודה ע"ע 65019-06-23 ניתן ביום 25 מרץ 2024 מגדל חברה לביטוח בע"מ המערערת שיילה סרוסי המשיבה לפני: סגן הנשיאה אילן איטח, השופטת סיגל דוידוב-מוטולה, השופט רועי פוליאק נציגת ציבור (עובדים) גב' יעל רון, נציג ציבור (מעסיקים) מר דן בן חיים בשם המערערת - עו"ד עמוס מוקדי; עו"ד עינת טויק בשם המשיבה - עו"ד אסף נוי פסק דין
השופט רועי פוליאק ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי תל אביב (השופטת שרון שביט כפתורי ונציגות הציבור גב' אסתר קופרברג וגב' גילי לזרי; פ"ה 16192-02-21), שבו התקבלה תביעת המשיבה והמערערת חויבה לשלם לה תגמולי ביטוח בגין אובדן מלא של כושר עבודה.
יוער, כי בית הדין האיזורי קבע כי תשובות המשיבה בחקירתה שנמנעה מעריכת בדיקות וקבלת תרופות (סטרואידים) עקב היותה בהיריון או מניקה היו "אמינות וסבירות" וכי "היתנהלות זו הנה במיתחם הסבירות". ואולם, השאלה אינה האם המשיבה נהגה בסבירות כלפי עצמה, שהרי החבות הביטוחית של מבטח בביטוח אובדן כושר עבודה אינה נגזרת מסבירות היתנהגותו של המבוטח, אלא האם תשובת המבוטח היתה "מלאה וכנה". נוסיף ונציין כי המשיבה בטיעוניה ובית הדין האיזורי בפסק דינו ייחסו משקל רב להמנעות המערערת לזמן לחקירה מבעוד מועד את הרופאים שהיפנו את המערערת לבדיקת MRI מוח, על מנת לסתור את טענתה לפיה לא ביקשה ולא קיבלה הסבר על ההפניה.
...
הערה דיונית בשולי הדברים נבהיר כי מצאנו טעם רב בטענותיה הדיוניות של המערערת.
סוף דבר – הערעור מתקבל כמפורט בסעיף 64 לפסק דיננו.
לנוכח מצב המשיבה מצאנו שלא לעשות צו להוצאות בערעור.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו