המדובר בעירעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל (כבוד הרשמת אביבה יהונתן ארוש) מיום 19.7.22.
ראשית, אין חולק, כי למערער חוב משמעותי בתיק ההוצאה לפועל - וככל שהוא סבור שיש עילה לביטול החוב הרי שיש להגיש הליך מתאים ולא ניתן לידון בכך במסגרת בקשה לביטול עיקול (ולכאורה גם המערער מסכים לכך בסעיף 29 להודעת העירעור); שנית, אף אין חולק, כי למרות שככלל לא ניתן לעקל קצבת נכות ("זכות לגימלת כסף אינה ניתנת... לעיקול"), הרי שניתן לעקל אותה "לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לגימלה" (סעיף 303(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995).
בפרט כך, בהנתן טענה לפיה הקטינים עבורם נפסקו המזונות כבר בגירים ונסיבות נוספות.
...
לאחר העיון בהודעת הערעור ובנספחיה, ועל יסוד הסמכות הקבועה בתקנה 48 לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020 יחד עם תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, סבורני כי דין הערעור להידחות ללא צורך בקבלת תגובה.
מסיבה זו סבורני כי דין הערעור להידחות.