ערעור על פסיקת הוצאות בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב

השופטת חני אופק גנדלר לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האיזורי לעבודה תל-אביב (השופט אלעד שביון; סע"ש 72987-05-19) מיום 28.8.2022 [להלן: ההחלטה].

לטענתה, פסק הדין שגוי, שכן לא ניתן בו משקל למערכת היחסים המיוחדת בין הצדדים כפי שנכתב בפסק הדין: "מערכת יחסים מאוד קרובה... שחרגה ממערכת יחסים רגילה שבין עובד למעסיק"; פסק הדין שגוי שכן לא ניתן בו משקל הולם להתנהלותו הדיונית של העובד, חוסר תום ליבו והסתירות הרבות שבגירסתו; שגויה הקביעה שהעובד לא היה במשרת אמון וכי לא נדרשה ממנו מידה מיוחדת של אמון (והתימוכין לכך: הזיקה המיוחדת בין העובד למנהלת החברה, תפקידו המשמעותי בחברה ושכרו הגבוה); שגה בית הדין עת לא הביא בחשבון את טענת המעסיקה לפיה התחשיב שהוצג הוא תחשיב ברוטו שחושב על הצד המיטיב ביותר ללא ניכוי זמני הפסקה ארוכים וללא ניכוי זמני חסר משמעותיים; שגוי פסק הדין שעה שהתעלם מטענת המעסיקה בדבר קזוז שעות חסר משעות נוספות בהתאם להלכה שנפסקה בע"ע 52804-12-15 ינאי ריין – הומטקס ר. ע. ש (3.6.18); שגוי פסק הדין בכך שהפחית מתחשיב המבקשת סך של 3/4 שעה הפסקה ביום בלבד והיה מקום להפחית שעה לפחות נוכח עדות העובד בדבר ארוחות ארוכות עם גב' גייטס ונוכח עדות גב' גייטס כי היה אדון לזמנו ויכול היה לצאת במהלך העבודה לסידורים אישיים; שגוי פסק הדין בכך שלא הביא בחשבון את הגמול המיוחד שקבל העובד בחודשים שבהם עבד קשה יותר; שגויה הקביעה כי על המבקשת לפצות את העובד בגין הפרת חוק הגנת השכר ולמצער בהקף הפצוי שנקבע; שגויה ההחלטה לדחות את התביעה שכנגד; ושגויה השתת הוצאות ושכר טירחה על המבקשת.

...

יחד עם זאת אציין באשר לסיכויי הערעור ומבלי לקבוע מסמרות, כי מרבית טענות הנתבעת מתייחסות לקביעות עובדתיות של ביה"ד ומעבר לאמור אני סבור מטבע העניין, שפסק הדין מבוסס על קביעות עובדתיות וטיעונים משפטיים מוצקים".

לטעמינו דין הבקשה להתקבל בשל מאזן הנוחות, ומבלי שנדרש לסיכויי הערעור.

נוכח מובהקותו של מאזן הנוחות בנסיבות המקרה לא מצאנו מקום להידרש לסיכויי הערעור.

(ה) סוף דבר הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין מתקבלת בכפוף להפקדת הסכום הפסוק כערכו היום בקופת בית הדין תוך 21 ימים ממועד המצאת ההחלטה למבקשת.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ב"ל 70193-03-22 17 דצמבר 2022 לפני: כב' השופטת מרב חבקין המערער המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד איילת ברעם המשיב איל מויאל ע"י ב"כ: עו"ד קרן תפארת רזקר פסק דין

דיון והכרעה בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן- החוק) במסגרת ערעור על החלטות ועדות לעררים, מוסמך בית הדין לידון בשאלות משפטיות בלבד.

הואיל ומדובר בעירעור מטעם המוסד לביטוח לאומי והעניין הוחזר לועדה אין מקום לפסוק הוצאות .

...

לדידו של המשיב, דין הערעור להידחות מהסיבות הבאות: בדיון האחרון בוועדה המשיב לא התנגד לקיים בדיקה קלינית.

לאחר שעיינתי במסמכים ושקלתי את טענות הצדדים מצאתי, כי דין הערעור להתקבל, ואנמק מסקנתי להלן.

סוף דבר עניינו של המשיב יוחזר לוועדה באותו הרכב על מנת שתפעל כך: הוועדה תתייחס במנומק לטענת המערער, כי לא נמצאו הגבלות בבדיקה ולכן אין מקום להעניק נכות על פי פריט הליקוי שנקבע.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ק"ג 25482-01-21 16 מרץ 2023 לפני: כב' השופטת אסנת רובוביץ - ברכש נציג ציבור (עובדים) גב' נורית לפידות נציג ציבור (מעסיקים) מר מאיר ליברמן התובעת הפניקס חברה לביטוח בע"מ הנתבעת אופיס סטייל בע"מ פסק דין

דיון והכרעה תקנה 113 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 קובעת כי: "בכפוף להוראות כל חיקוק, יהיה ענין ההוצאות בכל תובענה, ערעור או הליך אחר, מסור לשיקול דעתו של בית הדין או של הרשם, ואם בבקשה פלונית או בדיון פלוני ניתן צו להוצאות לא ייפגע צו זה על ידי כל צו אחר להוצאות שיינתן לאחר מכן שלא בדרך ערעור על הצוו הראשון" בפסק דינו של בית הדין הארצי, ע"ע 753/05 מרכנתיל ניהול קופות גמל - בית הורים בית אורה בע"מ (2.11.06), נקבע כדלקמן: "כלל הוא שפסיקת הוצאות הוא עניין הנתון לשיקול דעת בית הדין ותעריף שכר הטירחה המומלץ על ידי לישכת עורכי הדין אינו מיושם בבית הדין בדרך בה הוא מיושם בערכאות שיפוט אחרות. עם זאת, פסיקת הוצאות אינה עניין של שרירות ואינה יכולה להיות מנותקת ממציאות ההליך שהתקיים בבית הדין. בבוא בית הדין לפסוק הוצאות, עליו לתת את הדעת למיגוון של שיקולים הרלבאנטיים לעניין ובהם: גובה הסכום שנפסק; במקרה של דחיית התביעה – הסכום שנתבע; התעריף המומלץ על ידי לישכת עורכי הדין, סוג ההליך (דיון מהיר, ביטוח לאומי, סיכסוך קבוצי וכו'); מורכבות ההליך והתמשכות הדיון; פעולות הצדדים לקידום ההליך; שאלת ייצוג הצדדים על ידי עורכי דין וכיוצאים באלה שיקולים. בפסיקת גובה ההוצאות ישקלל בית הדין את השיקולים השונים, תוך שהוא מביא בחשבון את שיקול העל שעניין לנו בהליכים בבית דין לעבודה והצורך בנגישות קלה וזולה (יחסית) להליכים אלה." לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, ואת מכלול השיקולים הרלוואנטיים שהתוו בפסיקה, ובכלל זה את משך ניהול התיק ומועד קיום הדיון המקדמי (כשנה וחצי לאחר הגשת כתב התביעה), אשר נדחה מספר פעמים, בין היתר עקב בקשות שהוגשו על ידי התובעת בטענה כי הצדדים מקיימים ביניהם מו"מ ולתובעת נותרו עוד מספר בירורים לערוך; העובדה כי בדיון המקדמי התברר כי חסרים לתובעת עוד נתונים ותשובות; העובדה כי מכתבי ההתראה שהוצגו בתיק נכתבו בשיא תקופת הקורונה ולא הוצגו אישורי מסירה על ידי התובעת; תיכתובת הנתבעת מזמן אמת בה הועלתה טענה כי לא בוצעה פניה טרם בירור החוב מבלי שהוצג כל מענה לכך על ידי התובעת (ר' נספח 2 לסיכומי הנתבעת); היתנהלות הנתבעת כפי שעולה מתכתובות בין באי כוח הצדדים ושיהוי במתן תגובתה (ר' נספח 4 לסיכומי הנתבעת); סכום התביעה אל מול הסכום שהוסכם עליו לתשלום, לאחר הפחתת חלק מהחוב נוכח המסמכים שהוצגו; זאת לצד קיום חוב, גם אם בשיעור נמוך מזה הנתבע; מהות החוב; התעריף המינימלי של לישכת עורכי הדין והיעדר הצגת ראיות מצד הנתבעת כי ביצעה דיווחים כנדרש, באופן שוטף ובזמן אמת - במכלול כלל השיקולים לעיל, אנו קובעים כי הנתבעת תישא בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 1000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום, אחרת יישאו הפרישי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

...

דיון והכרעה תקנה 113 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 קובעת כי: "בכפוף להוראות כל חיקוק, יהיה ענין ההוצאות בכל תובענה, ערעור או הליך אחר, מסור לשיקול דעתו של בית הדין או של הרשם, ואם בבקשה פלונית או בדיון פלוני ניתן צו להוצאות לא ייפגע צו זה על ידי כל צו אחר להוצאות שיינתן לאחר מכן שלא בדרך ערעור על הצו הראשון" בפסק דינו של בית הדין הארצי, ע"ע 753/05 מרכנתיל ניהול קופות גמל - בית הורים בית אורה בע"מ (2.11.06), נקבע כדלקמן: "כלל הוא שפסיקת הוצאות הוא עניין הנתון לשיקול דעת בית הדין ותעריף שכר הטרחה המומלץ על ידי לשכת עורכי הדין אינו מיושם בבית הדין בדרך בה הוא מיושם בערכאות שיפוט אחרות. עם זאת, פסיקת הוצאות אינה עניין של שרירות ואינה יכולה להיות מנותקת ממציאות ההליך שהתקיים בבית הדין. בבוא בית הדין לפסוק הוצאות, עליו לתת את הדעת למיגוון של שיקולים הרלבנטיים לעניין ובהם: גובה הסכום שנפסק; במקרה של דחיית התביעה – הסכום שנתבע; התעריף המומלץ על ידי לשכת עורכי הדין, סוג ההליך (דיון מהיר, ביטוח לאומי, סכסוך קיבוצי וכו'); מורכבות ההליך והתמשכות הדיון; פעולות הצדדים לקידום ההליך; שאלת ייצוג הצדדים על ידי עורכי דין וכיוצאים באלה שיקולים. בפסיקת גובה ההוצאות ישקלל בית הדין את השיקולים השונים, תוך שהוא מביא בחשבון את שיקול העל שעניין לנו בהליכים בבית דין לעבודה והצורך בנגישות קלה וזולה (יחסית) להליכים אלה." לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, ואת מכלול השיקולים הרלוונטיים שהתוו בפסיקה, ובכלל זה את משך ניהול התיק ומועד קיום הדיון המקדמי (כשנה וחצי לאחר הגשת כתב התביעה), אשר נדחה מספר פעמים, בין היתר עקב בקשות שהוגשו על ידי התובעת בטענה כי הצדדים מקיימים ביניהם מו"מ ולתובעת נותרו עוד מספר בירורים לערוך; העובדה כי בדיון המקדמי התברר כי חסרים לתובעת עוד נתונים ותשובות; העובדה כי מכתבי ההתראה שהוצגו בתיק נכתבו בשיא תקופת הקורונה ולא הוצגו אישורי מסירה על ידי התובעת; תכתובת הנתבעת מזמן אמת בה הועלתה טענה כי לא בוצעה פניה טרם בירור החוב מבלי שהוצג כל מענה לכך על ידי התובעת (ר' נספח 2 לסיכומי הנתבעת); התנהלות הנתבעת כפי שעולה מתכתובות בין באי כוח הצדדים ושיהוי במתן תגובתה (ר' נספח 4 לסיכומי הנתבעת); סכום התביעה אל מול הסכום שהוסכם עליו לתשלום, לאחר הפחתת חלק מהחוב נוכח המסמכים שהוצגו; זאת לצד קיום חוב, גם אם בשיעור נמוך מזה הנתבע; מהות החוב; התעריף המינימאלי של לשכת עורכי הדין והעדר הצגת ראיות מצד הנתבעת כי ביצעה דיווחים כנדרש, באופן שוטף ובזמן אמת - במכלול כלל השיקולים לעיל, אנו קובעים כי הנתבעת תישא בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 1000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב סע"ש 2965-10-20 10 מאי 2023 לפני: כב' הרשמת מירב שמחיוף המבקשת: פרימקס ישראל 2011 בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד רועי חיון המשיב: זאב בבייב ע"י ב"כ: עו"ד ניק בנרי החלטה

המשיב הגיש תגובה בה ביקש לבטל את ההחלטות אשר הטילו עליו הוצאות וכן לדחות את הבקשה להפקדת ערובה תוך פסיקת הוצאות ושכ"ט לרבות לטובת אוצר המדינה.

תקנה 116 א (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 קובעת: "שופט בית הדין או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע". זכות הגישה לערכאות הוכרה כזכות יסוד בפסיקת בית המשפט העליון ובפסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה.

אין בידי לקבל בקשה זו. ראשית, הדרך לערער על החלטות בית הדין אינה במסגרת תגובה לבקשה להפקדת ערובה.

...

כך נפסק ברע"א 6353/12 יובל אברהם נ' טל יגרמן (16.1.2013) : "כאשר לפנינו הליך שהגיע לשלב מתקדם, ויש להניח שבחלק הארי של ההוצאות כבר נשא הנתבע, הולכת ופוחתת ההצדקה לחייב את התובע במתן ערובה להוצאות, שכן בשלב זה לא יהיה באי הפקדת הערובה כדי לחסוך לנתבע את הוצאותיו." אני סבורה כי המועד המאוחר שבו מובאת בקשה זו לפתחו של בית הדין, לאחר שנחקרו העדים, ובטרם יוגשו סיכומי המבקשת, ובשים לב כי שתי ההחלטות הראשונות שפסקו למשיב הוצאות הן משנת 2021, מהווה שיקול משמעותי שלא להורות על הפקדת ערובה בשלב זה. עוד נקבע בפסיקתו של בית המשפט העליון ברע"א 5868/18 ‏צבי יעקב נ' עדית הוכהאוזר (23.12.18) כי ניתן לחייב בהפקדת ערובה כאשר מדובר בתביעת סרק וכי השיקולים שיש לשקול בהכרעה בבקשה מהסוג דנן הם סיכויי התביעה ומורכבות ההליך, השלב שבו מצוי ההליך, זהות הצדדים, התנהלותם ותום ליבם ומצבו הכלכלי של התובע.

משכך גם מטעם זה דין הבקשה להידחות.

לפיכך, ולאור כל האמור לעיל – הבקשה להפקדת ערובה נדחית.

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב -יפו ב"ל 2095-04-23 07 מאי 2024 לפני : כב' השופט דורון יפת נציג ציבור (מעסיקים) מר נתן רוזנבוים התובע ג'אקי תימסית בעצמו הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ עו"ד נתנאל אבאיו פסק דין

ביום 6.8.2023 ניתן פסק דין על ידי כב' הרשמת חג'ג' כדלקמן: "לאור הסכמת הצדדים – ניתן בזאת תוקף של פסק דין, להסכמה בדבר כנוס ועדה לבחינת חובות תוך 30 ימים. אשר לבקשה לפסיקת הוצאות...". ביום 8.8.2023 היתכנסה הוועדה לידון בעיניינו של התובע.

במסגרת ההודעה הבהיר הנתבע כי "לתובע אין אצל הנתבע חוב כלל. גמלת נכות כללית שאושרה לתובע רטרו קוזזה עם גמלת הבטחת הכנסה שקבל התובע בהתייחס לאותה התקופה. מדובר בכפל גמלאות. הנתבע פעל בהתאם להוראות סעיף 320(ג)(1) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה- 1995...יתר על כן, בתיק זה ניתן פס"ד ביום 6.8.2023 ולפיו הוסכם כי עניינו יועבר לבחינת חובות, בהתאם להמלצת ביה"ד ולדיון שהתקיים ביום 17.7.23. הנתבע פעל בהתאם לפס"ד. ככל ועל אף האמור בסעיף 2 לעייל מבקש התובע לערער על החלטת הועדה, הרי שמדובר בעילת תביעה חדשה ואינה חלק מהתביעה דנן". בין לבין הגיש התובע בקשות לתיק.

בין לבין הגיש התובע ערעור לבית הדין הארצי על פסק הדין אשר ביום 29.1.2024 נמחק על ידי כב' הרשמת קוקה (עב"ל 26415-10-23) היום (7.5.2023) היתקיים דיון הוכחות במהלכו העיד התובע.

...

דיון והכרעה לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, בחנו את המסכת הראייתית והתרשמנו מעדותו של התובע שנשמעה בפנינו, הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

אנו סבורים כי נפל פגם בדרך הילוכה של הוועדה.