בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב
ב"ל 63282-05-19
06 פברואר 2023
לפני:
כב' השופט, סגן הנשיאה דורי ספיבק
נציגת ציבור עובדים גב' שושנה סוזן סמק
התובע:
ישראל מדהלה
ע"י ב"כ עו"ד פנחס בראל ועו"ד אירינה גוטקין
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד גלי בסון
פסק דין
דיון והכרעה
לאחר בחינת מסכת העדויות והראיות, וכן טענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי התובע לא הוכיח תשתית עובדתית המצדיקה, על פי הפסיקה, מינוי מומחה, וננמק:
ראשית התובע הועסק כשכיר אצל קבלני חשמל משנת 1981 ועד 1986, ומאותה שנה ועד 2019 הועסק כקבלן עצמאי, כאשר לטענתו בתצהירו בכל אותם השנים עבד לבדו ללא כל עזרה או העסקת של עובדים נוספים תחתיו.
זכות ערעור כדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.
...
נבהיר כי לא נעלם מאיתנו כי בהמשך חקירתו הנגדית ניסה התובע לתקן ולטעון כי לא הבין את השאלה, וכי הוא עושה שימוש במכשיר הקונגו לצורך חציבות (עמ' 13 ש' 9), אך אנו נתנו אמון בתשובתו הראשונית והספונטנית לעניין זה, ומכל מקום – אפילו נניח לטובתו כי עשה שימוש מסוים במכשיר הקונגו – הרי שלא נראה לנו סביר כי עשה שימוש במכשיר זה בהיקף הנרחב לו טען, אפילו לא בקירוב;
חמישית מקריאת תיאור עבודתו של התובע, כפי שהובא על ידו בסעיף 4 לתצהירו, עולה כי עבודתו היתה מגוונת ביותר, בניגוד לנדרש לצורך הוכחת מיקרוטראומה, ולא מיותר לצטט את הסעיף במלואו כאן על מנת להתרשם מכך
"עסקתי בביצוע עבודות ותיקוני אחזקת חשמל בבניין מתחילת הפרויקט ועד סופו. הכולל הכנת תשתית מאפס, חציבות, קידוחים, ביטון, איתור ופתרון תקלות חשמל ובקרה, טיפול בתשתיות שיפוצים, חפירות ותשתיות בבניה, הכנה והתקנת תשתיות חשמל בתוך יציקות של תקרה/רצפה/קירות, משיכת והשחלת חוטי חשמל וכלים בצינורות חשמל, סידור צרת וביטון הצנרת בצרפה, וחיווט לוחות חשמל, חיבורי קופסאות ונקודות חשמל, סידור צנרת וביטון הצנרת ברצפה, הרכבה וחיווט לוחות חשמל, חיבורי קופסאות ונקודות חשמל, קידוחים, התקנת גופי תאורה ומנורות, החלפת מפסקים, חציבה של נקודות חשמל וכו'".
שישית אשר לטענת התובע כי נדרש לעבוד בכריעה וגרירה על הברכיים במשך לא פחות מחמש שעות עבודה ביום, ובין היתר הוא נדרש לנוע על ברכיו כאשר מתחתיו רשתות ברזל, הרי שלא נתנו אמון בעדותו בעניין זה בחקירתו הנגדית (עמ' 16 ש' 8), ומקובלת עלינו טענת הנתבע (סעיף 27 לסיכומיו) כי עדותו בעניין זה לא היתה הגיונית;
שביעית אשר לעבודה בגובה – גם בעניין זה התרשמנו שהתובע הפריז מאד בתצהירו בתיאור היקף העבודה על סולמות.
איננו מקבלים את הטענה, משתי סיבות:
ראשית אין עסקינן במקרה שבו במהלך התדיינות בבית-דין זה נקבעה – בהסכמה או בהחלטה שיפוטית – תשתית עובדתית, באופן המצדיק לעיתים העברת אותה תשתית עובדתית למומחה על מנת שיבחן האם יש בה כדי להצדיק הכרה בפגיעה גם באיברים סמוכים (ראו למשל: עב"ל 5859-09-19 יוספי נ' המוסד לביטוח לאומי (3.10.21); בר"ע 39088-01-16 זר נ' המוסד לביטוח לאומי (30.6.16); עב"ל 48120-06-21 אביב נ' המוסד לביטוח לאומי (27.3.22))) אלא במצב דברים שבו התביעות לעניין הכרה באיברים האחרים התקבלו על ידי פקידת התביעות, ללא הליך שיפוטי, כך שממילא נדרש היה לקיים הליך של קביעת תשתית עובדתית;
שנית מקובלת עלינו טענת הנתבע כי על פי הפסיקה, במיוחד בכל הנוגע להכרה בכאבי גב כתאונות עבודה, יש לעמוד באופן דווקני יותר ובמשנה זהירות על קיום התנאים שנקבעו בפסיקה, וזאת מאחר וכאבי גב הם בעיה רפואית נפוצה ביותר בקרב האוכלוסייה העובדת (עב"ל 25457-06-18 עמוס נ' המוסד לביטוח לאומי (5.2.19, סעיף 15 לחוות-דעתה של כב' השופטת חני אופק גנדלר)).
על כן, אין בקביעה של פקידת התביעות כי יש להכיר בפגיעה בידיו ובכתפיו של התובע עקב שימוש במכשירים רוטטים כדי לחייב את הנתבע להכיר – בלא בדיקה מחודשת ומלאה – בפגיעות בגב ובצוואר;
ושלישית אשר לפגיעה בברכיים – ממילא לא מדובר באיבר סמוך לאיברים שהוכרו, ולכן בכל מקרה נדרשה הוכחה נפרדת של קיום תשתית עובדתית לעניין הברכיים, וכאמור הגענו לכלל מסקנה כי תשתית שכזו לא התקיימה.
סוף דבר
התביעה נדחית.
