ערעור על פסילת רישיון נהיגה למונית בשל נכות

התאונה הוכרה כתאונת עבודה והחבלה שהוכרה – "חבלת כתף ימין". עקב הגבלותיו נפסל רישיון הנהיגה שלו על רכב משא או מונית והוא לא יכול לשוב לעבודתו כנהג אוטובוס.

ביום 7.8.2016 היתכנסה ועדת הערר וקבעה כי למערער לא נותרה נכות בגין הצלקת וכן כי היא מבטלת את תקנה 15.

בהתאם לאמור בפסק הדין, נבדק המערער על ידי ד"ר משה רותם, מומחה בתחום הכירורגיה הפלסטי מטעם המשיב, אשר הסכים עם חוות הדעת של ד"ר לויאב וקבע למערער נכות בשיעור של 10% בגין הצלקת.

...

הכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל.

משכך, ומאחר שהוועדה לא מילאה פעמיים את הוראות פסקי הדין המחזירים, שוכנעתי שהוועדה נעולה בדעתה וכי יש להשיב את עניינו של המערער לוועדה בהרכב אחר.

בערבו של יום 3.7.2011 נהג המערער במסגרת עבודתו במונית מרצדס בעיר העתיקה בירושלים, והחנה את המונית ברחוב תפארת ישראל ברובע היהודי, בחניה המיועדת לבעלי תו נכה, לצורך איסוף נוסע.

בשעה שהשוטר עמד בקדמת המונית לצורך רישום הדוח, פרץ המערער בנסיעה מהירה, פגע עם קדמת המונית בשוטר, גרר אותו מספר מטרים עד שנפל על הכביש, דרס אותו עם גלגלי המונית והמשיך בנסיעה פרועה.

ירעת המחלוקת בבית המשפט המחוזי הייתה מצומצמת למדי, משום שארוע הדריסה תועד במצלמת אבטחה, המערער לא חלק על פסילתו מלהחזיק רישיון נהיגה, גם הודה כי נידרש על-ידי השוטרים להזיז את המונית.

...

החלטנו אפוא לדחות את הערעור.

ב"כ הנאשם הפנה לנסיבותיו האישיות של הנאשם, הפנה לתקנה 15 ב' לתקנות התעבורה המציינת כי הרשעה בפלילים עלולה להביא לביטול היתר רישיון הנהיגה למונית, דבר אשר יפגע בפרנסתו העיקרית של הנאשם.

בית המשפט קמא גזר על המבקש 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי, פסילה בפועל, פסילה על תנאי וקנס.

· עפ"ג (מחוזי מרכז) 42224-05-14 סרסור נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 3.8.15), היתקבל ערעור של מערער שהורשע בבצוע עבירה של הסעת שוהה בלתי חוקי, בית משפט קמא גזר 8 חודשי מאסר תוך הפעלת 2 מאסרים מותנים בחופף.

הנאשם כיום בן 56 , אב ל-3 ילדים, מוכר כנכה 60% כתוצאה מפגיעה תעסוקתית, מתפרנס מנהיגת מונית.

פסילה מלהחזיק ומלקבל רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים שהנאשם לא יעבור עבירה בנגוד לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב 1952.

...

לאור כל המפורט לעיל אני קובעת כי מתחם העונש ההולם בנסיבות המפורטות, נע ממאסר מותנה ועד 6 חודשי מאסר.

ברע"פ 9118/12 אלכסנדר פריגין נ מדינת ישראל קבע בית המשפט העליון כי: "הלכה מושרשת היא כי בית המשפט אינו כבול להמלצות שירות המבחן, ששיקוליו אינם זהים, בהכרח, לשיקולי בית המשפט, שהם רחבים ומקיפים יותר. נפסק, לא אחת, כי על בית המשפט היושב על המדוכה לתת דעתו לשיקולים הכוללים של ההליך הפלילי, וביניהם לעניינים ששירות מבחן אינו מופקד עליהם...." ראו גם ע"פ 1170/15 פלוני נ. מ"י; רע"פ 8344/15 מחאמיד נ. מ"י; רע"פ 2208/16 גוהר נ. מ"י. בשקלי את מכלול הנתונים, אני קובעת כי הנאשם לא עמד בנטל הרובץ לפתחו להוכיח שעוצמת הפגיעה בו כתוצאה מהרשעה פלילית עלולה ליצור פער בלתי נסבל בין תועלתה של ההרשעה לאינטרס הציבורי החברתי הכללי בנסיבות שבפניי.

ברע"פ 3616/13 רמו רז נ' מדינת ישראל (4.6.13), אליו הפניתה המאשימה, המבקש, כבן 18, בעת ביצוע העבירה, פגע בשני הולכי רגל צעירים, שחצו במעבר חצייה, לאחד מהם נגרמה פגיעת ראש חמורה, ונקבעו לו 75% נכות, עברו התעבורתי מכביד יחסית לותק הנהיגה, שנת המאסר שהושתה בבית משפט קמא הומרה ל-8 חודשים בבית המשפט המחוזי, ויתר רכיבי הענישה, בהם פסילה בת 5 שנים, נותרו על כנם.

ברע"פ 3972-19 צביה קנטור גוז נ' מדינת ישראל (17.6.19), שם, ברף רשלנות גבוה, כשלהולכת הרגל ובנה הקטין נגרמו חבלות קשות, בהיתחשב בעבר תעבורתי תקין, בצער שהביעה המערערת על הארוע, ובמחדל לפיו לא הועמד לדין נהג הרכב המעורב שניכנס לצומת במהירות מופרזת, נגזרו בעירעור 32 חודשי פסילה, לצד 250 שעות של"צ, ורכיבים נוספים.

בהכרעת הדין קבעתי כי הנאשם, בהיותו בלתי כשיר לנהיגה, וחסר מיומנות בסיסית בנהיגה, נהג לעבר רחבת מתקן שטיפת הרכבים, ועל אף שדבר לא חסם את שדה ראייתו לפנים, לא האט את מהירותו, כפי שהיה מצופה ממנו בתנאי הדרך, לא בלם את רכבו, נוכח המונית שעמדה בקצה המתקן, ונהג ב"פול גז" ובמהירות, שאינה תואמת את תנאי הדרך.

אני דנה את הנאשם ל-10 חודשי מאסר וזאת על תנאי למשך 3 שנים, לבל יעבור בתקופה הנ"ל עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה, או של נהיגה בזמן פסילה, או עבירה של גרימת תאונת דרכים שבצידה חבלות של ממש, לפי סעיף 38(3) לפקודת התעבורה.

...

אני דנה את הנאשם ל-4 חודשי מאסר בפועל.

אני דנה את הנאשם ל-10 חודשי מאסר וזאת על תנאי למשך 3 שנים, לבל יעבור בתקופה הנ"ל עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה, או של נהיגה בזמן פסילה, או עבירה של גרימת תאונת דרכים שבצידה חבלות של ממש, לפי סעיף 38(3) לפקודת התעבורה.

אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1,500 ₪.

הנאשם היפנה למצבו הרפואי המורכב, שעל רקעו אף פנה לביטוח הלאומי לצורך הכרה בנכות בעיניינו.

אשר לערכים המוגנים, ברע"פ 5579/10 קריה נ' מ"י (מיום 2.8.2010) עמד בית המשפט העליון על הפסול שבעבירות הפוגעות בעובדי ציבור, ועל כך ש"מעשים אלו מערערים את המוסכמות הבסיסיות ביותר של החברה הדמוקרטית בה אנו חיים.

ב"כ המאשימה היפנה לעפ"ג (ירושלים) 8063-11-21 מ"י נ' תמר (מיום 1.3.2022) בו קיבל בית המשפט המחוזי הנכבד את ערעור המדינה כל החלטתי שלא להרשיע את הנאשם, נהג מונית, תוך שנקבע שם, שהואיל ולועדת המוניות קיימת סמכות שבשיקול דעת לבחון את סוגית מתן הרישיון או נטילתו, ובמסגרת זו יכולה היא לבחון גם את רשומו הפלילי של המבקש, הרי שאין הכרח כי הרשעה תוביל ברמת סבירות גבוהה לשלילת הרישיון (סעיפים 12 – 15 לפסק הדין).

כאימרת אגב אפנה דברים לועדת המוניות ואציין, כי הגם שההרשעה נותרה על כנה, אין הדבר צריך להוביל לביטול רישיון נהיגת המונית של הנאשם, נוכח גילו, העדר עבר פלילי, והותק שלו של כימעט 30 שנה במשלח יד זה. בגילו (אמצע שנות החמישים לחייו) ובמצבו הבריאותי הנוכחי (לגביו הוגשו אסמכתות), ספק אם יוכל למצוא משלח יד אחד.

...

ב"כ המאשימה היפנה לעפ"ג (ירושלים) 8063-11-21 מ"י נ' תמר (מיום 1.3.2022) בו קיבל בית המשפט המחוזי הנכבד את ערעור המדינה כל החלטתי שלא להרשיע את הנאשם, נהג מונית, תוך שנקבע שם, שהואיל ולוועדת המוניות קיימת סמכות שבשיקול דעת לבחון את סוגית מתן הרישיון או נטילתו, ובמסגרת זו יכולה היא לבחון גם את רישומו הפלילי של המבקש, הרי שאין הכרח כי הרשעה תוביל ברמת סבירות גבוהה לשלילת הרישיון (סעיפים 12 – 15 לפסק הדין).

גזירת הדין נוכח כל האמור, גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: של"ץ בהיקף 60 שעות שיבוצע בפיקוח שירות המבחן על-פי התוכנית שהוגשה אותה אני מאשר.