ערעור על פסילת יועץ משפטי בשל ניגוד עניינים

לשיטתי, טענה זו של המערער אינה נתמכת בתשתית הראייתית כפי שנקבעה על ידי בית המשפט קמא ולא ניתן לקבל את גישת המערער לפיה, למעשה אין כל פסול בשימוש במבנה שכן הוא אמנם ניבנה בנגוד להיתר המקורי אך ההיתר המקורי ממילא לא צריך היה להנתן כפי שניתן.

שנית, מקובלת עלי גם טענת המשיבה לפיה אף אם היה צורך באישור להגשת כתב האישום, אזי שהוא ניתן בפועל על ידי באת כוחה של המשיבה (החתומה על התשובה להודעת העירעור), ואין לקבל את טענת המערער לפיה צריך להיות אישור של גורם אחר, חצוני, שאינו נימנה על מחלקת האכיפה, בשל ניגוד עניינים מובנה, ואין כל בסיס בחוק או בהנחיות אלו או אחרות לגבי הצורך באישור של היועץ המשפטי לממשלה בעצמו או מי מטעמו.

אף במהלך הדיון שהתנהל בפני חזר המערער על כל טיעוניו לגבי כך שמן הראוי לזכותו לחלוטין מהעברות שיוחסו לו, ורק טען כי חטאו היחיד היה "בשנת 2004, כשהתגלה לי העניין של תוספת החריגה, הייתי צריך להגיש תוכנית וחבל שלא עשיתי זאת" (עמ' 4 שורה 12 ואילך), ובהמשך – אמר לגבי התסקיר השני כך: "הודיתי באופן חלקי, מה הכוונה, קצינת המבחן לא פירטה זאת, שבשנת 2004 הייתי צריך לפעול להכשרה" (עמ' 5 שורה 16).

...

מהאמור מתבקשת המסקנה כי גם שאלת אי ההרשעה אינה חלק ממתחם העונש ההולם.

משכך סבורני כי אין מקום להתערב בהחלטה שלא להורות על ביטול ההרשעה במכלול הנסיבות בתיק זה. הערעור לגבי גזר הדין לגופו - לגבי המערער - כפי שכבר צוין, בכל הנוגע לגובה הקנס שהושת על המערער - אין טיעון מטעמו (למעט טענה לפיה היה מקום שלא להטיל על המערער קנס בכלל (סעיף 55 להודעת הערעור)), וכל טענותיו בנוגע לגזר הדין מתמקדות בשאלת ביטול ההרשעה.

סיכום – נוכח האמור מעלה במצטבר, אני מורה על דחיית שני הערעורים, על כל ראשיהם.

ערעור על פסק הדין החלקי של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"א 35119-09-18 שניתן ביום 16.4.2019 על ידי כבוד השופט מ' אלטוביה תאריך הישיבה: י"ד בכסלו התשפ"ב (18.11.2021) בשם המערערים בע"א 7829/18: עו"ד קובי קפלנסקי, עו"ד שאול קוטלר, עו"ד סיגל רוזן רכב בשם המערערות בע"א 3860/19: עו"ד ארז חבר, עו"ד טל הורביץ בשם המשיב 1 בע"א 7829/18: עו"ד דיבון פרקש, עו"ד נאור וקנין בשם המשיבים 2, 3, 5, 12, 13 ו-15 בע"א 7829/18: עו"ד אורי סורק, עו"ד גלעד יניב בשם המשיבים 4, 6, 14 ו- 18-16 בע"א 7829/18: עו"ד תומר ויסמן, עו"ד נעמה ארליך בשם המשיבים 9-7 בע"א 7829/18: עו"ד פנחס רובין, עו"ד זאב שרף, עו"ד תומר ויזל, עו"ד **** עידן, עו"ד ירון אלכאוי, עו"ד נועה אבן ספיר בשם המשיב 10 בע"א 7829/18: עו"ד יוסי אשכנזי, עו"ד משה יעקב בשם המשיב 11 בע"א 7829/18: עו"ד שרון לובצקי הס, עו"ד יניב הולצמן בשם המשיבים 20-19 בע"א 7829/18: עו"ד סיגל שלימוף-רכטמן, עו"ד תומר פנטסר בשם המשיב 22 בע"א 7829/18: עו"ד רם כספי, עו"ד יורם בר, עו"ד ירון קוכמן בשם המשיבה בע"א 3860/19: עו"ד ניר מילשטיין, עו"ד אופיר אלון בשם היועץ המשפטי לממשלה: עו"ד אביעד אמרוסי ][]פסק-דין השופט י' עמית: שני ערעורים שנשמעו יחדיו: ע"א 7829/18 (עניין בטר פלייס) – ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט ע' גרוסקופף) בת"א 47302-05-16 מיום 12.9.2018, שבו סולקה על הסף תביעה שהגישו המפרקים בשם המערערות (החברות שבפרוק) נגד נושאי משרה בחברות ומבטחיהן, ונגד רואי החשבון המבקרים של החברות.

עוד נטען כי חרף קביעתו של בית משפט קמא כי כלל שיקול הדעת העיסקי אינו חוסם הגשת תביעה נגד יועצים משפטיים בגין חוות דעת רשלנית, הוא שגה בכך שסילק על הסף את התביעה נגדם, שכן בנגוד לקביעתו, אכן הועלו טענות ממוקדות נגד היועצים המשפטיים לרשלנות והפרת חובת זהירות.

לטענת המשיבים, יש בכך כדי לסתור לחלוטין את טענת המפרקים כי סכוני המיזם הוחצנו באופן פסול על הנושים.

אזכיר כי במסגרת העירעור דנן היועץ המשפטי לממשלה הגיש עמדה מטעמו, שבה טען כי כלל שיקול הדעת העיסקי מוסיף לחול באיזור חידלות הפרעון; וכי המצאותה של חברה באיזור חידלות פרעון אינה משנה, כשלעצמה, את החובות החלות על נושאי המשרה, ואינה מעמידה, באופן מובנה, את נושאי המשרה בנגוד עניינים השולל את תחולת כלל שיקול הדעת העיסקי.

...

ע"א 7829/18 (עניין בטר פלייס) – הערעור מתקבל בחלקו, במובן זה שהתיק יוחזר לבית המשפט המחוזי לצורך בחינת הטענה בדבר אי הפעלת שיקול דעת עצמאי, ויתאפשר למערערות להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה בנקודות הרלוונטיות (כמפורט בפסקאות 53-51 ו-60 לעיל), וזאת בתוך 30 יום מיום מתן פסק דיננו.

ע"א 3860/19 (עניין רוביקון) – הערעור מתקבל, במובן זה שההחלטה לסלק על הסף את תביעת המערערות נגד המשיבה - מבוטלת, והתיק יוחזר לבית המשפט המחוזי.

סוף דבר, ששני הערעורים מתקבלים כאמור לעיל.

בבית המשפט העליון רע"א 5758/20 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקשים: 1. אברהם סימון 2. בת ציון סימון נ ג ד המשיבים: 1. פרקליטות מחוז תל-אביב 2. מדינת ישראל 3. עו"ד איילת שליו 4. עו"ד ליב שטרן 5. עו"ד אריאל נתן 6. הנהלת בתי המשפט 7. היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט 8. המרכז לגביית קנסות 9. נציבות הבקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה 10. לימור ביבי - שופטת בית המשפט המחוזי תל-אביב 11. עפרה צ'רינאק - שופטת בית המשפט המחוזי תל אביב 12. דורון חסדאי - שופט בית המשפט המחוזי תל-אביב 13. מיכאל תמיר - שופט בית המשפט המחוזי תל-אביב 14. רוני אלשיך - מפקח כללי משטרת ישראל 15. כורש בר נור - ראש היחידה הארצית לחקירות 16. היועץ המשפטי לממשלה 17. משרד המשפטים - לישכת השר 18. מבקר המדינה 19. אסתר חיות - נשיאת בית המשפט העליון 20. פרקליטות מחוז ירושלים 21. עו"ד יואל פוגלמן 22. תמר בר אשר - רשמת בית המשפט המחוזי בירושלים 23. יצחק עמית - שופט בית המשפט העליון 24. עודד שחם - שופט בית המשפט המחוזי ירושלים 25. אלכס שטיין - שופט בית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי באר שבע מיום 13.08.2020 בתיק א 063951-06-20 שניתנה על-ידי השופט ג' גדעון ][]החלטה

ביום 30.7.2020 הגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי בבאר שבע "בקשה דחופה למתן סעד זמני במעמד צד אחד", ובגדרה ביקשו ליתן סעד זמני "כנגד הנתבע-23 [השופט – נ' ס'] עמית יצחק [...] האוסר עליו לידון בעינייני התובעים, הן עקב ניגוד עניינים שקבע ביהמ"ש העליון האוסר עליו לידון בעינייני הבנק הבנלאומי שכנגדו הגישו התובעים מספר תביעות פתוחות, וכן עקב היותו נתבע באופן אישי בתביעה זו, וכן על מנת למנוע נזקים בלתי הפיכים שלא ניתן יהא לפצות עליהם, ולאפשר מתן פס"ד בתיק זה". ביום 13.8.2020 דחה בית המשפט המחוזי (השופט ג' גדעון) את הבקשה "בהיעדר סמכות ליתן את הסעד המבוקש, ובהנתן הפרוצידורה המתאימה – בקשת פסלות", והוסיף כי "בהיות הבקשה נטולת יסוד שבדין, יש לשקול חיוב המבקשים בהוצאות לאוצר המדינה בגין הגשתה". בהקשר זה אוסיף, לשלמות התמונה, כי ביום 18.8.2020 חייב בית המשפט המחוזי את המבקשים בהוצאות בסך של 1,000 ₪.

...

דין הבקשה להידחות.

במצב דברים זה הבקשה אינה מגלה עילה, וצדק אפוא בית המשפט המחוזי בקבעו כי "הבקשה נטולת יסוד שבדין". אשר על כן, הבקשה לרשות ערעור נדחית; ממילא מתייתר הצורך לדון בבקשות נוספות שהגישו המבקשים – להארכת מועד לתשלום האגרה ולהפקדת העירבון, ולביטול הליכי עיקול המתנהלים נגדם.

המשיבה מס' 2 הייתה היועצת המשפטית של המשיבה מס' 1 במועדים שבו התנהלו ההליכים בין המערער והמשיבה מס' 1 ואילו המשיב מס' 3 עבד כעו"ד במחלקה המשפטית של המשיבה מס' 1.

בית המשפט הוסיף וקבע כי המערער מנוע מלהעלות טענות כנגד ישיבתו של השופט אלעד טל בדין נוכח פסק הדין שניתן על ידי בע"א 6506-11-19, שם דחיתי טענה שהעלתה המערערת לביטול פסק דין שניתן על ידי השופט אלעד טל בהליך שהמשיבה מס' 1 הייתה צד לו מחמת ניגוד עניינים ומשוא פנים.

על פסק דינו של בית המשפט קמא הגיש המערער ערעור לבית משפט זה. בהודעת העירעור חזר המערער על טענותיו לעניין קיומו של ניגוד עניינים המחייב, לשיטתו, ביטול פסק הדין שניתן בהליך הראשון מחמת "השבר הנורמאטיבי" שדבק בהתנהלות השופט טל, אי גילוי ניגוד העניינים שהיה מצוי בו והטיית משפט.

דבר קיומה של מניעות אף לא גולה על ידי המשיבים מס' 2 ו- 3 אף שבזמנו עבדו במחלקה המשפטית של המשיבה מס' 1 וידעו על ניגוד העניינים והמניעות של השופט טל מלשבת בתיקים שבהם המשיבה מס' 1 בעל דין בהם.

נקבע , כי בעל דין המבקש לפסול שופט מלדון בהליך שהובא לפניו בטענות של מניעות, ניגוד עניינים והטיית משפט, עליו לתמוך את טענותיו בראיות של ממש ואין הוא יכול להסתפק בהעלאת טענות בעלמא.

...

בהעדר פירוט כאמור, דין הבקשה למתן פטור מהפקדת עירבון להידחות.

בנסיבות אלה לא מצאתי עילה המצדיקה התערבות בהחלטת הרשם ודין הערעור להידחות.

אשר על כן, הערעור נדחה.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים עמ"ש 33209-05-22 א. נ' ד. ואח' עמ"ש 1377-07-22 א. נ' ד. ואח' לפני הרכב כבוד השופטים: סארי ג'יוסי [אב"ד] עפרה אטיאס ניצן סילמן בעיניין: אדם שמונה לו אפוטרופוס המערערים .1 א. .2 ב. .3 ג. ע"י ב"כ עו"ד טל זלץ המשיבים .1 ד. ע"י ב"כ עו"ד טל איטקין .2 האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון ע"י ב"כ עו"ד לוטן לנדסמן 3. ח.- אדם שמונה לו אפוטרופוס ע"י ב"כ עו"ד רונן צרפתי 4. היועץ המשפטי לממשלה ע"י ב"כ עו"ד שירי אלוני זרחיה פסק-דין

עמדת ב"כ היועמ"ש – עמדות הצדדים בכל הנוגע למינוי אפוט' קבע לחסוי הובאו בפני ביהמ"ש ועל כן, אי הבאת עמדתם בתסקיר אינה מהוה פגם שיש בו כדי לפסול את התסקיר על המלצותיו לא ברור הצורך בצרוף מסמכים רפואיים לאור מצבו של החסוי ניכר כי ברבות השנים נוצר ניגוד עניינים מובנה בתפקידו של עו"ד צרפתי כאפוט' שבתוך כך מייצג את החסוי בהליכים משפטיים וגובה שכ"ט, ובעצם משמש הן כ"לקוח" והן כ"מייצג" דיון והכרעה – בדיון מיום 9.1.23 חזרו בהם המערערים מהערעור על פסק דינו של ביהמ"ש קמא מתאריך 23.3.22 בכל הנוגע למינוי עמותה חיצונית כאפוט' על החסוי, והסכימו כי תמונה עמותת גג לנזקק ולחוסה בכפוף לכתב הסכמה.

...

גם כאן, כמו שם, לא שוכנעתי כי שיקולי יעילות וצדק מחייבים צירוף המערערים ונראה כי זה עלול לגרום לתוצאה הפוכה, ואחזור על דברים שכתבתי באותה החלטה: "לא שוכנעתי כי שיקולי יעילות וצדק מחייבים צירוף ילדי האדם. אדרבא, סבורני כי צירוף כזה עלול לגרום לתוצאה הפוכה: סרבול ההליכים והכברת אש וחזיתות המריבה, ובמקום שהתביעה תתנהל כנגד האדם המיוצג ע"י אפוטרופסו האמון על טובתו וייצוגו, זו תתנהל גם כנגד אחרים – ילדיו. כך בפועל, ובניגוד להוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 ומטרת מינוי האפוט' ותפקידו על פי חוק, יוצא שלאדם יטענו שניים – האפוט' על פי מינוי וגם ילדיו, כאשר שני גורמים אלה אינם בהכרח מסונכרנים, וייתכן שיהיו חלוקים ביניהם, גם בדרך ניהול ההגנה, דבר שאינו משרת את האדם. סיטואציה זו יכולה לזמן שאלות ותקלות רבות: בעמדתו של מי יתחשב בית משפט? האם בעמדת האפוט' או בעמדת הילדים?

לאור המקובץ, סבורני כי גם אם צירוף המשיבים 3-5 יתרום בצורה כזו או אחרת לבירור האמת ולשלמות התמונה לפני הערכאה הדיונית, ניתן להשיג מטרה זו בדרך פשוטה יותר, תוך צמצום הפגיעה באדם ובבעל דינו.

לאור כל האמור, מצטרף אני לעמדתו של חברי, השופט נ. סילמן, ומנימוקיו.