ואולם, בהצעתה לא הסתפקה המערערת בציון הסכום המוצע למגרש, אלא הוסיפה, בסופו של העמוד האחרון להצעה, את ההתנייה הבאה:
"הצעתנו זו מותנת במפורש:
ד- תנאי הרכישה ומסמכי הרכישה כולל חוזה הפיתוח וחוזה החכירה וכל מיסמך רלוואנטי אחר יותאמו לבניה למכירה למגורים"
תוספת זו מהוה, לכאורה, חריגה מהוראות המיכרז, שכן בסעיף 8 לתנאי המיכרז נקבע כי "ההצעה תוגש אך ורק בחוברת מיסמכי המיכרז בשלמותה, מבלי לבצע בנוסחה המודפס כל תיקונים, שינויים, השמטות ותוספות כלשהם, לאחר שהמציע ימלא בה את כל הפרטים הנדרשים ממנו בלבד".
תוספת זו בדבר התניית ההצעה, הביאה לפסילת הצעתה של המערערת על הסף על ידי ועדת המכרזים.
לשיטתה, יש מקום לסעד כזה רק במקרים יוצאי דופן, כאשר הליכי המיכרז לקו בפגם רציני שיש בו כדי לשבש את תוצאות המיכרז וכאשר נראה שאי הביטול יביא לתוצאה שהדעת אינה סובלת.
היא מוסיפה כי המערערת טענה לראשונה לאי הבהירות בנסוח המיכרז רק משהפסידה בו. לבסוף טוענת משיבה 3 כי ביטול המיכרז יגרום לפגיעה בזכויותיה המוקנות, כאשר היא מצידה עמדה בכל תנאי המיכרז, שילמה את התמורה למינהל ואף החלה בעבודות התיכנון.
אמנם, אישור הזכייה במיכרז מעורר במבט ראשון קושי מסויים, בשל הניסוח הלקוי של המיכרז ובשל הפערים בין המינהל לבין משיבה 3 באשר לפרשנות המיכרז.
...
אי לכך, הערעור נדחה.
בהתחשב באמור בפסק הדין, המערערת תשלם למשיבה 3 הוצאות משפט ושכר-טירחת עורך-דין בסכום כולל של 10,000 ₪.
ה נ ש י א
השופט מ' חשין:
בתחילה סברתי כי דינו של המיכרז פסילה אך בשל היותו משתמע לשתי פנים, ואולם לסוף - ולא בלי היסוסים - החלטתי להסיג דעתי מפני דעת חבריי.
