]הנשיאה א' חיות:[
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כב' השופטת ג' לוין) בת"מ 34297-07-20 מיום 8.7.2021, אשר דחה על הסף את תובענת המערערת לקבלת פיצויים בגין פגמים שנפלו לטענתה במיכרז שערכו המשיבים – משרד הבינוי והשיכון (להלן: משרד השיכון) ורשות מקרקעי ישראל (להלן: רמ"י).
שלוש הצעות הוגשו למכרז – הצעת המערערת בסכום של 66,018,000 ש"ח; הצעת חברת ארזי הנגב ייזום ובנייה בע"מ (להלן: ארזי הנגב) בסכום של 41,518,804 ש"ח; והצעת אביסרור משה ובניו עבודות ביניין ופיתוח בע"מ בסכום של 18,000,000 ש"ח. ביום 26.11.2017 הוכרזה המערערת כזוכה במיכרז, ובהתאם לתנאי המיכרז רמ"י מימשה את הערבות לקיום ההצעה בסכום של 10,310,000 ש"ח (להלן: הערבות) וזאת כחלק מן התמורה עבור הקרקע.
למרות זאת, כך נטען, ההצעה התכנונית של המערערת נפסלה על הסף מבלי שנבחנה לגופה, ובשל כך לא הצליחה המערערת לגייס את המימון הנידרש לצורך מימוש זכייתה במיכרז.
עם זאת, אני סבורה כי בנסיבות הקונקרטיות שלפנינו – מציע שהשתתף במיכרז, זכה בו ורק לאחר שבוטלה זכייתו דורש לקבל פצויי הסתמכות בגין פגמים שנפלו במיכרז עצמו – הרציונלים של הילכת קסם מילניום מתקיימים במלואם, ובצדק קבע בית המשפט קמא כי יש לדחות על הסף את התובענה המנהלית שהגישה המערערת (ככל שהיא נוגעת לתנאי המיכרז וחוזה התשתיות), לנוכח המנעותה מהגשת עתירה מנהלית מתאימה במועד.
...
כל מסקנה אחרת הייתה מובילה לכך שהיינו מאפשרים למערערת להכניס "דרך החלון" את הטענות שפסק הדין בעניין ביטול הזכייה הוציא "דרך הדלת".
עד כה דנתי בפגמים הנוגעים לניסוח המכרז ולחוזה התשתיות.
בשים לב לכך ובהינתן הכלל לפיו יש לפרש בצמצום את ההליכים הנדונים בבית המשפט לעניינים מנהליים כתובענה מנהלית, אני סבורה כי המסלול המתאים לניהול הליך שעניינו חילוט ערבות במכרז הוא עתירה מנהלית.
במקרה הייחודי שלפנינו, בהינתן הקביעות השיפוטיות החלוטות בהליכים הקודמים, תוצאה זו מקובלת עליי.