בבית המשפט העליון
רע"א 7214/20
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקשים:
1. וולטר גוטליב
2. רבקה חיה שטיימץ
3. כנס אופליה פסיל
נ ג ד
המשיבה:
דבורה אוסדיטשר
בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בעמ"ש 74403-12-19 מיום 11.8.2020 שניתן על ידי כבוד השופטים: מ' ברנט, ו' פלאוט וצ' ויצמן
מאידך, אשר לסעד להורות על רישום הזכויות בדירת הקרקע על שמה של המנוחה, נקבע כי לנוכח המחלוקת בין הצדדים בדבר זכויותיה הקנייניות של המנוחה בדירת הקרקע, לא ניתן להעתר לסעד המבוקש במסגרת התביעה לפירוק שתוף, וכי "פתוחה הדרך" בפני המנוחה לעתור בהליך מתאים בעיניין זה.
על פסק דינו של בית המשפט לעינייני מישפחה הגישו המבקשים ערעור לבית המשפט המחוזי, שנסב בין היתר על ההחלטה שלא להעתר לבקשה להורות על רישום דירת הקרקע על שמה של המנוחה.
בהקשר זה, נקבע כי מלכתחילה לא היה מקום לכרוך את שאלת הבעלות בדירת הקרקע בתביעה לפירוק שתוף של מקרקעין במושאע.
...
מאידך, אשר לסעד להורות על רישום הזכויות בדירת הקרקע על שמה של המנוחה, נקבע כי לנוכח המחלוקת בין הצדדים בדבר זכויותיה הקנייניות של המנוחה בדירת הקרקע, לא ניתן להיעתר לסעד המבוקש במסגרת התביעה לפירוק שיתוף, וכי "פתוחה הדרך" בפני המנוחה לעתור בהליך מתאים בעניין זה.
על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה הגישו המבקשים ערעור לבית המשפט המחוזי, שנסב בין היתר על ההחלטה שלא להיעתר לבקשה להורות על רישום דירת הקרקע על שמה של המנוחה.
עוד נטען, כי בית משפט קמא לא היה מוסמך לכפות על המבקשים הצעת פשרה שלא היתה מקובלת עליהם, והיה עליו לדון בערעור על-פי הוראות הדין.
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, נתתי דעתי על נימוקיה, ולמקרא פסקי הדין של בית המשפט לענייני משפחה ושל בית המשפט המחוזי, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לרשות ערעור להידחות, וזאת בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ומבלי להיזקק לתשובה מאת המשיבה.
אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.
