במסגרת ההחלטה הורה בית המשפט על פירוק השתוף במקרקעין הידועים כחלקה 183 (תת חלקות 3-1) בגוש 4274 (ברחוב רש"י 11 ראש העין; להלן: המקרקעין), בדרך של מכירתם לכל המרבה במחיר, כמקרקעין פנויים, תוך חלוקת התמורה בנכוי ההוצאות בין בעלי הזכויות, על-פי חלקם היחסי.
יפים לענייננו דברים שכתב בית המשפט העליון באחת הפרשות:
"סעיפים 39-40 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 קובעים את ההסדר לפירוק השותפות במקרקעין. סעיף 39 קובע כי יש לתת עדיפות לפירוק של חלוקה בעין, וסעיף 40 עוסק בפרוק דרך מכירה, במקרים בהם הקרקע לא ניתנת לחלוקה. סעיף 40 מעניק לבית המשפט את הסמכות לקבוע כי גם במקרים בהם הקרקע ניתנת לחלוקה: "אם נוכח בית המשפט כי חלוקה בעין תיגרום הפסד ניכר לשותפים, כולם או מקצתם, יהיה פירוק השתוף בדרך של מכירת המקרקעין וחלוקת הפדיון"..
בפועל, המשיבים 6-1 עותרים לאמץ את המתוה של פירוק השתוף בדרך של מכירה, ורק המבקש – המחזיק 7.74% מהזכויות – מעוניין בפרוק השתוף בעין; ולגבי המשיבה 7 – זו הבהירה בתשובתה כי היא אינה תומכת בטענותיו של המבקש, אינה מביעה עמדה בסכסוך שבין הצדדים, ואינה מיתנגדת לפירוט שתוף בדרך של מכירה, "ובילבד שיוסדרו חריגות הבניה וישולמו לה דמי ההיתר, דמי השמוש ויתר התשלומים המגיעים לה בהתאם לתנאי החכירה".
לאור המקובץ, אני מורה על דחיית הבקשה לרשות ערעור.
...
לאחר עיון בטיעוני הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.
אוסיף, מעבר לטענות המשיבים ולקביעות בית המשפט קמא בעניין זה, כי נראה על פניו שהתשתית שעליה מסתמך המבקש אינה איתנה כלל ועיקר – למשל הבטחה נטענת של הוריו המנוחים, שגם לדבריו לא מומשה בסופו של דבר; או דברים שנכתבו בצוואה של אמו (נספח ה לכתב ההגנה), שגם לשיטתו אינה צוואתה האחרונה.
בפועל, המשיבים 6-1 עותרים לאמץ את המתווה של פירוק השיתוף בדרך של מכירה, ורק המבקש – המחזיק 7.74% מהזכויות – מעוניין בפירוק השיתוף בעין; ולגבי המשיבה 7 – זו הבהירה בתשובתה כי היא אינה תומכת בטענותיו של המבקש, אינה מביעה עמדה בסכסוך שבין הצדדים, ואינה מתנגדת לפירוט שיתוף בדרך של מכירה, "ובלבד שיוסדרו חריגות הבניה וישולמו לה דמי ההיתר, דמי השימוש ויתר התשלומים המגיעים לה בהתאם לתנאי החכירה".
לאור המקובץ, אני מורה על דחיית הבקשה לרשות ערעור.
