ערעור על פיצויים בגין השתלת שיער כושלת

ערעור לפי סעיף 14 לחוק חוק לפצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד – 1994, על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 27.4.11 (להלן – הוועדה).

" הוועדה בדקה בעבר את המערערת (ביום 23.12.07) וציינה לגבי צלקות את הממצא הבא - "באזור האוקסיפטלי השיער והקרקפת נראים חוץ מאשר צלקת משנית לניתוח השתלות בעבר, צלקת זו אינה בולטת במיוחד." בנגוד לטענת המערערת, אין מדובר בהחלטות סותרות, אלא שימוש במינוחים שונים לאותה קביעה לפיה הצלקת ממנה סובלת המערערת אינה בולטת ואינה מצדיקה קביעת אחוזי נכות.

בעיית הזיכרון נזכרת לראשונה בהחלטת הוועדה מיום 23.12.07, לאחר שהתקבלו תוצאות בדיקות MMSE, שם מציינת הוועדה: "בחוות דעת של ד"ר משולם מצויין שסובלת מהפרעות קלות בזיכרון, בוצעה בדיקה בשם MMSE שהוא יצא 23 מתוך 30 והתוצאה של הבדיקה מצורפת לתיק." בהחלטת הוועדה מיום 27.4.11 (נשוא העירעור), נקבע: "לאחר עיון חוזר בחוות דעת ד"ר משולם מ – 2006 ציין שקיימת בעיית ירידת זיכרון החליטה הוועדה לבצע בדיקת MMSE שהראתה שקיימת ירידה קוגניטיבית קלה המתבטאת בהפרעה בזיכרון..." מקביעות אלה עולה כי 20% נכות נקבעו למערערת על יסוד אותה בדיקה ולא קודם לכן.

...

סוף דבר – לא נפלה טעות משפטית בהחלטה הועדה, המצדיקה התערבותו של בית הדין.

הערעור נדחה.

המשיב 1 (להלן: המשיב) פנה לצורך השתלת שיער אל "המרכז הקנדי ישראלי לטפול בשיער בע"מ" (להלן: המרפאה).

לפיכך קבע בית המשפט כי המערער והמרפאה אחראים לנזקים שנגרמו למשיב כתוצאה מטיפול השתלת השיער והם חבים לפצותו על כך. כמו כן קבע כי על הנתבעים לפצות את המוסד לביטוח לאומי בגין הכספים ששילם וישלם בעתיד למשיב בשל הנכות שנקבעה לו. יוער כי באשר לגובה הפיצויים הגיע המערער להסכמי פשרה עם המשיב ועם המוסד לביטוח לאומי והסכמים אלו קיבלו תוקף של פסק דין.

המשיב 2 טוען כי העידר חוות דעת מומחה בעיניין מסוים לא מביאה בהכרח לכשלון בהוכחתו של אותו עניין.

...

לסיכום, לו תישמע דעתי, יתקבל הערעור.

ת השופטת א' חיות: אני מסכימה עם חברתי השופטת ארבל כי יש לקבל את הערעור.

מקובלת עלי קביעתה כי לא הוצגה במקרה דנן ראיה התומכת בטענת המשיב לפיה ניתן היה לצפות שהניתוח עלול לגרום להתפרצותה של מחלת נפש אצלו.

שירות המבחן התרשם כי לנאשם אין דפוסים אלימים מושרשים וכי הוא פונה לאלכוהול בין היתר מתוך דפוס היתמודדות כושל עם מצוקתו הכלכלית.

הנאשם במקרה זה תקף את זוגתו וגרם לה חבלה של ממש בכך שהכה אותה בפניה, משך בשערה ובעודה שרועה על הריצפה בעט בה והיכה אותה; רע"פ 8833/15 אבו רומי נ' מדינת ישראל (23.12.2015), בו נידון הנאשם לשבעה חודשי מאסר בפועל בשל כך שהיכה את אישתו מספר פעמים, חנק אותה וגרם לה לחבלות; רע"פ 233/15 בטש נ' מדינת ישראל (22.1.2015), בו נדחה עירעורו של נאשם על חומרת עונשו – 12 חודשי מאסר בפועל (כולל הפעלת מאסר מותנה).

עירעורו, כאמור, נדחה; ת"פ 54025-09-17 מדינת ישראל נ' אחמד אלחסוני (19.11.2018), בו נידון עניינו של נאשם שהורשע בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש ואיומים, כלפי בת זוג, והוטלו עליו מאסר על-תנאי, פיצוי, צו מבחן וצו של"צ, וזאת בהתאם להמלצה שיקומית ותוך חריגה ממיתחם הענישה בשל שקולי שקום; ע"פ 11387-09-18 פלוני נ' מדינת ישראל (7.2.2019), בו נדחה ערעור נאשם שהורשע בעבירות תקיפת בת זוג, איומים והיזק לרכוש במזיד ונידון לחודשיים מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות וצו מבחן.

...

אף המתלוננת הציגה בפני קצינת המבחן עמדה דומה ואני סבור שיש לתת משקל מסוים גם לעמדה זו, אם כי מובן שאין מדובר בשיקול מכריע (ע"פ 2455-09-11 פלוני נ' מדינת ישראל (7.12.2011)).

משמעות הדברים היא שהגם שאין מקום למסקנה בדבר סיכויי שיקום ממשיים, יש למקום להתחשב בדברים אלו לצורך קביעת העונש ההולם את נסיבות המקרה.

סיכומו של דבר, לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים, הן לקולה והן לחומרה, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים: חמישה חודשי מאסר.

המשיב 1 (להלן: המשיב) פנה לצורך השתלת שיער אל "המרכז הקנדי ישראלי לטפול בשיער בע"מ" (להלן: המרפאה).

לפיכך קבע בית המשפט כי המערער והמרפאה אחראים לנזקים שנגרמו למשיב כתוצאה מטיפול השתלת השיער והם חבים לפצותו על כך. כמו כן קבע כי על הנתבעים לפצות את המוסד לביטוח לאומי בגין הכספים ששילם וישלם בעתיד למשיב בשל הנכות שנקבעה לו. יוער כי באשר לגובה הפיצויים הגיע המערער להסכמי פשרה עם המשיב ועם המוסד לביטוח לאומי והסכמים אלו קיבלו תוקף של פסק דין.

המשיב 2 טוען כי העידר חוות דעת מומחה בעיניין מסוים לא מביאה בהכרח לכשלון בהוכחתו של אותו עניין.

...

לסיכום, לו תישמע דעתי, יתקבל הערעור.

ת השופטת א' חיות: אני מסכימה עם חברתי השופטת ארבל כי יש לקבל את הערעור.

מקובלת עלי קביעתה כי לא הוצגה במקרה דנן ראיה התומכת בטענת המשיב לפיה ניתן היה לצפות שהניתוח עלול לגרום להתפרצותה של מחלת נפש אצלו.

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופטת ד' גנות, סגנית נשיא) בת"א 1765/99, מיום 24.2.03, בתביעה שהגיש המערער נגד המשיבים בשל נזקים שנגרמו לו לטענתו בגין השתלת שיער כושלת.

המערער עתר שתושב לו עלות השתלת השיער, וכן לפיצוי בגין מימון ניתוח לשיפור המראה, כאב וסבל, הפסד השתכרות בעבר, הפסד הישתכרות בעתיד ועזרת זולת בעבר ובעתיד.

...

בצד האמור יש ליתן את הדעת גם על הנתונים שעליהם עמד בית משפט השלום, שהיעדר העסקתו של המערער אינו נובע בהכרח ממצבו, נוכח נתוניו האישיים והאבטלה השוררת במקום מגוריו, קרית גת. ההיסטוריה התעסוקתית המוגבלת של המערער אינה מאפשרת להיעתר לבקשתו לקבוע כי חישוב כושר ההישתכרות ייעשה על בסיס השכר הממוצע במשק.

טענות המערער בראש נזק זה נטענו ללא פירוט או ביסוס, ואין אנו סבורים כי עלה בידו להוכיח כי עקב נכותו הוא נזקק בעבר או יזדקק בעתיד לעזרת הזולת.

סוף דבר הערעור מתקבל.