חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על פיטורי עובדים בשל פעילות ארגונית

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2019 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

רקע המבקשת 1 (להלן – יציגים) היא עמותה, אשר בקשתה להכרה כארגון עובדים בענף ההוראה נדחתה, על ידי מותב אחר בבית הדין האיזורי תל אביב (ס"ק 33425-02-18 יציגים – משרד החינוך ואח' (11.7.2019)), לאחר פתיחת ההליך מושא בקשת רשות העירעור וטרם מתן החלטה בו. על פסק הדין הדוחה את בקשת ההכרה כאמור הוגש ערעור (עס"ק 35739-07-19) אשר טרם נדון.
בית הדין האיזורי קבע בהחלטה, כי אף אם יציגים אינה מוכרת, בשלב זה, כארגון עובדים, המבקש זכאי להגנת סעיף 33י(א)(2) לחוק הסכמים קבוציים, התשי"ז-1957 (להלן – חוק הסכמים קבוציים) האוסר, בין היתר, על פיטורי עובד בשל פעילותו "לצורך הקמה של ארגון עובדים". עם זאת, לאחר סקירת מכלול העדויות והטענות שהועלו קבע בית הדין האיזורי כך: "בשלב זה של הדיון לא הובאו ראיות לכאוריות על קיומו של קשר כלשהוא בין סיום העבודה של המבקש, שנבע בעיקר מסגירת המגמה, ואי שיבוצו במקצוע אחר, ובין פעילותו למען הקמת האירגון החדש" [ההדגשה הוספה – ר.פ].
...
דיון והכרעה לאחר בחינת הבקשה לרשות הערעור, החלטת בית הדין האזורי ומכלול החומר שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי אין לקבל את בקשת רשות הערעור, אף ללא צורך בקבלת תשובת המשיבה.
בין כך ובין כך, לנוכח הקביעה העובדתית של בית הדין האזורי שלא מצא כל קשר בין פיטורי המבקש לפעילותו ביציגים, אין מנוס מלקבוע כי אפילו אם הועבר הנטל למשיבה (להעברת הנטל בנסיבות דומות ראו בין היתר: בש"א (ארצי) 634/09 חביב – ק.א.ל קווי אויר למטען בע"מ. חוות דעת השופט [כתוארו אז] י' פליטמן (24.3.2010)) עלה בידה בשלב הראשוני והלכאורי של ההליך להרימו כמשתמע מקביעתו הנחרצת של בית הדין האזורי על היעדר ראיות לקיומו של "קשר כלשהו" בין הפעילות ביציגים לבין הפיטורים.
סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית.

בהליך ערעור סכסוך קיבוצי (עס"ק) שהוגש בשנת 2020 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

ההסתדרות הגישה בקשת רשות ערעור על ההחלטה (בר"ע 38787-04-18), ובדיון בבקשת רשות העירעור הגיעו הצדדים להסדר מוסכם שניתן לו תוקף של פסק דין, כמפורט להלן: "..עניינו של העובד יוחזר לבית הדין האזורי אשר ידון בלוח זמנים קצר בשאלה אם יש קשר בין פיטוריו לבין מעורבותו בהתארגנות וחברותו בועד העובדים, לאחר שמיעת ראיות. ככל שבית הדין יקבע שיש קשר, ישקול ויכריע לגבי הסעדים המבוקשים על ידי המבקשת בסעיפים 4, 5, ו- 6 והסיפא לסעיף 9 לבקשת הצד. מבקשים לתת להסדר המוסכם תוקף של פסק דין, עת בקשת רשות העירעור תדון כערעור לפי תקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב 1991." יובהר, כי נוכח הההסדר המוסכם כמפורט לעיל, העובד לא שב לעבודתו בפועל.
החברה טענה כי ההסתדרות מעלה בערעורה טיעונים "כלליים, מעורפלים ואף חצי אקדמיים הנסמכים על הנחות מוצא שבבסיסן ניסיון להיתכחש לדין הקיים ולייסד דין חדש על פיו יהיה עובד פטור מכל חובותיו ביחסי עבודה אם הוכתר בתואר 'חבר ועד'", ואינה מתייחס כלל לעובדות המקרה; עם זאת, ההסתדרות הצהירה כי אינה מערערת על קביעותיו העובדתיות של בית הדין האיזורי, ומכאן נובע כי יש לדחות את העירעור נוכח קביעותיו העובדתיות של בית הדין האיזורי כי "נפלו ליקויים של ממש בתפקודו של העובד" וכי "המשיבה הוכיחה כי הפיטורים היו מנימוקים עינייניים ומקצועיים". בהתייחס לטענות ההסתדרות בענין נטל ההוכחה טענה החברה כי אין מחלוקת כי אסור למעסיק לסיים את העסקתו של עובד בשל חברותו בועד העובדים.
לסיכום טענה החברה כי אין כל סיבה להתערב בקביעתו העובדתית של בית הדין האיזורי כי לא הוכח חשד לשיקולים זרים – פעילות בועד העובדים; מעבר לכך, גם אם היו מתקבלות טענות ההסתדרות (המוכחשות) בדבר עוינות להתארגנות עובדים והתנכלות לחברי הועד האחרים, אין בכך כדי להראות שסיום העסקתו של העובד נבע או הוכתם בשיקולים זרים, עת הוכחו הטענות החמורות וכבדות המשקל בקשר לתפקודו של העובד; לטענות אלה נימנעה ההסתדרות מלהתייחס בערעורה, וכאמור אף הצהירה כי אינה מערערת על הקביעה העובדתית בדבר הליקויים בתפקודו של העובד; מטרת משפט העבודה הקבוצי אינה לפטור עובד מחובותיו הבסיסיות כעובד רק בגלל שהוא מוכתר בתואר "חבר ועד" ולהקנות לו חסינות עקב כך. נוכח האמור טענה החברה כי יש לדחות את העירעור, ואף טענה כי מתקיימות נסיבות המצדיקות לחייב את ההסתדרות בתשלום הוצאות.
...
סיכומו של דבר: בית הדין האזורי, על יסוד התרשמותו מהעדויות ומהראיות שלפניו, קבע כי בהתחשב במהות תפקידו של העובד כמנהל תיקי לקוחות, אשר כפי שהעיד מר שי ירון הוא "אחראי על יצירת הקשר עם הלקוח, ...ולאורך כל חיי העסקה הוא אחראי על כך שהלקוח ישאר מרוצה הוא חייב לשמור איתו על קשר אישי ושוטף באמינות ובשקיפות ככל שניתן כמובן ולגשר ולקשר בינו לבין כל המחלקות החטיבות והאגפים בחברת אוויס", ובמהות התלונות כנגד העובד ובהצטברותן - הוכח שפיטוריו של העובד נבעו מאי שביעות רצון מתפקודו המקצועי, וללא כל קשר למעורבותו ופעילותו בהתארגנות העובדים בחברה.
לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל חומר הראיות שבתיק, וכאמור מנקודת מוצא שנטל ההוכחה מוטל על החברה, אנו סבורים כי אין מקום להתערב בקביעה עובדתית זו. סוף דבר – הערעור נדחה.
לא מצאנו כי במקרה הנדון יש לחרוג מהמקובל בסכסוכים קיבוציים לעניין חיוב בהוצאות משפט, ועל כן אין צו להוצאות.

בהליך סכסוך קיבוצי (ס"ק) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בתמיכה לטענתה לפיה מר שטרית אינו מבצע את עבודתו כמתחייב מחוזה העסקתו, הביאה המשיבה ציטוט דברים שנאמרו על ידי בית הדין האיזורי בבאר שבע בס"ק(ב"ש) 35372-11-15 כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי – החברה הכלכלית לפיתוח מיתר בע"מ (30.11.2015), אך לא ציינה כי על פסק דין זה הוגשה בקשת רשות ערעור ובמסגרתה הוא בוטל (ראו בר"ע 15271-12-15 כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי ואח' – החברה הכלכלית לפיתוח מיתר בע"מ (12.1.2016)).
בנסיבות אלו, המשיבה לא הוכיחה טענתה זו. לטענת המשיבה, בנסיבות אלה, משעה שההסתדרות הציגה תמונה מטעה ובלתי נכונה ביחס למשא ומתן, ונוכח פעולותיה כנגד החברה, לרבות צעדים שתכליתם להניא לקוחות סאני מלקנות בחברה, וניסיון לערער על הקשר הטוב בין החברה לסמסונג, זכאית היתה החברה לצאת בתקשור לעובדים (אגרת המנכ"ל) ולקרוא להם לגלות אחריות כלפי מקום העבודה" (ס' 148 לתשובה).
על כן, פסולות ואסורות פעולות כגון אלה: הפעלת לחץ וכפייה על עובדים לבטל חברותם באירגון העובדים; פיטורים של פעילים בהתארגנות וחברי וועד, מחמת פעילותם ומעורבותם בהתארגנות; הרעת תנאי עבודה לרבות העברה לתפקיד נחות יותר; אפליה או פיטורי עובדים בגין היותם חברים באירגון עובדים וכיוצ"ב".
...
המשיבה נהגה במר שטרית כדין ואף למעלה מכך; מר שטרית אינו מבצע את עבודתו כמתחייב מחוזה העסקתו, ונראה כי שכח שבנוסף לתפקידו בוועד העובדים, הוא בראש ובראשונה עובד ומנהל במשיבה; טענות המבקשת כאילו המשיבה מתנכלת למר שטרית הועלו רק לאחר שהמשיבה שיקפה למבקשת ולמר שטרית את חוסר שביעות רצונה מתפקודו; למרות שיחת תיאום הציפיות, ובניגוד להתחייבותו של מר שטרית לעבוד כנדרש, הוא לא מבצע את עבודתו כנדרש; עובדה זו באה לידי ביטוי בתגמול שמהווה חלק משכרו; דרישת המבקשת כי המשיבה תשלם לו תגמול מלא גם מקום בו הוא אינו מבצע את מלוא היקף משרתו, היא שערורייתית ובלתי מוסרית; אין ממש בטענות המבקשת בנוגע ל"חופשות" של מר שטרית.
כמו כן, אנו מורים למשיבה להכליל שעות היעדרות מאושרות למר שטרית (עד 15 שעות ועד בחודש) בחישוב אחוזי המשרה.
אנו מורים למשיבה לשלם למר שטרית שכר בגין שני ימי החופשה שאושרו לו: 24 ו-25 בחודש דצמבר 2019 ובוטלו על ידה שלא כדין ואשר טרם שולמו.
המשיבה תשלם למבקשת הפיצוי הכולל בסך 300,000 ₪ בתוך 30 יום.

בהליך סכסוך קיבוצי (ס"ק) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בבקשת צד בסכסוך קבוצי בהליך זה, טוענים המבקשים כי בהחלטת וועדת המינויים מיום 11.1.21, פגע המשיב פגיעה חמורה בזכות ההתארגנות, על דרך של פגיעה במעמדו ובקידומו האקדמיים של יו"ר ועד הסגל, ולמעשה פיטר אותו, והכל בשל פעילותו כיו"ר המבקש 1.
בעת הגשת הבקשה הראשונה למל"ג לאישור דרגת פרופיסור לד"ר טובול בשנת 2017 (ובמועד הגשת העירעור על דחיית הבקשה), ד"ר טובול היה "במסלול קביעות", ובמועדים אלה טרם בוצעה בעיניינו הפרה של הוראות התקנון בהעסקת חבר סגל בכיר במסלול הרגיל ללא קביעות לאחר חמש שנים ממועד המינוי הרגיל.
לעניין חומרת ההפרה ונסיבותיה , בית הדין סבור שיש לקבוע ממצאים לגבי טענת המבקשים בדבר הפעילויות האחרות של המבקשים, ש"בשלן", לפי הנטען, הרע המשיב את תנאי עבודתו של ד"ר טובול, ולמעשה קיבל החלטה על פיטוריו.
הסכום נקבע בשים לב למשמעות של קבלת החלטה הנוגעת למסלול הקידום האישי של יו"ר ארגון העובדים בשל פעילותו באירגון העובדים, ולפגיעה האישית בד"ר טובול הנובעת מקבלת החלטה המרעה את תנאי עבודתו "בשל" פעילותו באירגון העובדים.
...
התוצאה הבקשה מתקבלת חלקית.
הבקשה לקבוע כי הוענקה לד"ר טובול קביעות בהחלטת וועדת חבר הנאמנים מדצמבר 2016 – נדחית.
הבקשה לחייב את המשיב לחשוף את מסמכי וועדת המינויים בעניינו של ד"ר טובול – נדחית.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2023 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

  במקרה דנן, לא מצאתי מקום ליתן רשות ערעור על החלטת בית הדין האיזורי לפיה הבוררות שהוגבלה לשאלה אם הפיטורים היו על רקע פעילות העובד באירגון העובד מקימה השתק עילה ביחס לתובענה שעילתה פיטורים הנגועים, כך נטען, בהפליה מחמת גיל או בהוראות דין אחרות (שאינן נוגעות לפעילות באירגון עובדים).
...
בתוך כך נטען כי "אכן טענות התובע הוכרעו בפסק בוררות שניתן ע"י כב' השופטת בדימוס אורנית אגסי ביום 18.11.21... פסק הבוררות דן בנושאים וטענות עובדתיות זהות לטענות אשר התובע מפרט בתביעתו הנוכחית... כל הטענות הנטענות ע"י התובע בכתב תביעתו הנוכחי, כבר הוכרעו על כן ע"י כבוד הבוררת בפסק הבוררות... אשר על כן, התובע מנוע מלהעלות בכתב תביעתו את הטענות שכבר הועלו והוכרעו בפסק הבוררת – אין מקום לטענות אלו בבית הדין לעבודה, אין מקום כי בית הדין הנכבד ידון בהן, כי יקבע בהן ממצא עובדתי כלשהו, כי יוציא מהן מסקנה משפטית כלשהי – כל אלו כבר נדונו ומוצו בהליך הבוררות.". לגבי טענת העובד בקשר לרכב המלוכלך טענה המעסיקה כי אלה הוכרעו בבוררות.
משלושת טעמים אלה, וברוח האמור בענין הרשקוביץ – החלטתי לדחות את בקשת רשות הערעור המופנית כנגד דחיית הטענה להשתק עילה אף ללא קבלת עמדת הצד שכנגד.
(ו)(2) תיקון כתב התביעה בית הדין מצא פגמים בנוסחו הנוכחי של כתב התובענה על כלל עילותיו, ואולם תחת מחיקת כתב הטענות התיר לעובד לתקנו.
(ז) סוף דבר דין בקשת רשות הערעור להידחות בחלקה, כדלקמן: בקשת רשות הערעור המופנית כנגד דחיית הטענה להשתק עילה וההיתר שניתן לעובד לתקן את תביעתו – נדחית בזאת ללא צורך בקבלת עמדת הצד שכנגד.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו