ערעור על פטור מתשלום אגרת בית משפט

בקשת התובעים למתן רשות לערער על ההחלטה שלא לפטור אותם מתשלום אגרה, נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע (רע"א 62866-02-19), אשר קבע כי ההחלטה שניתנה היא ההחלטה המתבקשת נוכח הנסיבות.

...

לפיכך, משלא שילמו התובעים את האגרה, אף שניתנו להם הזדמנויות רבות לעשות זאת, ואף שבקשות שונות ורבות שהגישו בעניין זה נדחות, אין עוד מנוס בנסיבות המקרה אלא להורות על מחיקת התביעה מחמת אי תשלום האגרה המתאימה.

בהעדר תשתית ראייית תומכת, דין הבקשה להידחות על-כן. יפה לעניין זה האמור בע"א 10537/03 מדינת ישראל נ' יש-גד תעשיות לתשתיות (1993) בע"מ (6.9.2004): "משלא הונחה תשתית ראייתית לחוסר יכולתם של המשיבים לעמוד בתשלום מלוא האגרה, נקודת המוצא לדיון היא כי המשיבים יוכלו להשלים את סכום האגרה הנדרש ולהמשיך בניהול ההליך. אם ברצונם לקבל פטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה, הדרך לנקוט הליך לעניין זה פתוחה בפניהם כקבוע בתקנות האגרות. רק אם לא יעלה בידם של המשיבים לשלם את המחצית השנייה של האגרה, ולא יינתן להם פטור מכך, תימחק תביעתם. ואולם אם כך יהיה, לא יוכלו הם להלין אלא על עצמם על שהגישו תביעה בלי להיות בטוחים די הצורך כי יעמדו בתשלום האגרה עבורה." כך גם הדברים שנאמרו בע"א 409/13 שידורי קשת בע"מ נ' שימעון קופר (11.4.2013): "כבר נפסק כי בהיעדר תשתית עובדתית מספקת לא יוכל בית המשפט להכריע בבקשה לפטור מאגרה (למשל, בר"ם 9439/11 רוטנשטרייך נ' עיריית תל-אביב-יפו [פורסם בנבו] (2.1.2012)). ..... להשלמת התמונה יוער כי אי-תשלום אגרה מספקת מהווה עילה למחיקת תובענה על הסף, לפי תקנה 100(4) לתקנות סדר הדין האזרחי." אמנם, סילוק תובענה על הסף, בין בדרך של מחיקה ובין בדרך של דחייה, הוא אמצעי שאינו ננקט כדבר של מה בכך, וכי בדרך-כלל יעדיף בית-המשפט, במידת האפשר, שלא לנקוט את האמצעי הדרסטי של שליחת התובע מעל פניו בטרם דיון ענייני בתובענה (ראו ע"א 2452/01 אורן נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (9.3.2003); ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין תל-אביב-יפו (10.7.1986)).

לפיכך, לאור האמור לעיל, בחלוף מעל לשנתיים מתחילת ההליך, אני קובע מורה על מחיקת כתב התביעה בהתאם להוראות תקנה 41 לתקנות סד"א החדשות, ובהתאם לתקנה 2 לתקנות האגרה.

בשל העובדה כי אני מורה על מחיקת ההליך, אינני נדרש להכריע בבקשה לעיכוב ההליך בשל "הליך תלוי ועומד". התובעים ישלמו לנתבעים 1 - 3 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 30,000 ₪, ובנוסף ישלמו לנתבעים 4 – 5 הוצאות משפט בסכום כולל של 2,500 ₪.

תקנה 1 לתקנות פשיטת רגל (אגרות), התשמ"ה-1985 קובעת באופן שאינו משתמע לשני פנים כי "בעד כל הליך או ענין בבית משפט בענין פשיטת רגל ישולמו האגרות הקבועות לכך בתקנות בית משפט (אגרות), תשל"ו-1976". דהיינו, מחוקק המשנה סבר כי אין לפטור חייבים מתשלום אגרות בית משפט כמחוייב על פי הדין, לרבות חייבים שברצונם לערער על הכרעות בעלי התפקיד.

...

נוכח זאת, לא שוכנעתי כלל ועיקר כי אין ביכולתה של החייבת לשאת בתשלומי האגרה בגין הערעורים שהגישה לבית המשפט.

בשולי הדברים ולמעלה מן הצורך נזכיר כי בפני החייבת עומדת משוכה לא פשוטה, מאחר ובמסגרת הליכי חדלות פירעון הכלל הוא כי ביקורת שיפוטית על הכרעתו של בעל תפקיד בתביעות חוב תופעל במשורה, ותוגבל אך למצבים של חריגה קיצונית מסבירות ותקינות הפעולה (ראו את החלטתי בפש"ר (מחוזי ת"א) 29253-02-22 שלמה דאדון נ' כונס הנכסים הרשמי, בפסקה 39 (נבו 4.12.2022) והאסמכתאות שם).

סיכומו של דבר- הבקשות למתן פטור מתשלום אגרה- נדחות.

ביום 11.5.2023, הגיש המערער בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום, ומקביל, הגיש שתי בקשות, האחת, לפטור מאגרת בית המשפט, והשנייה, לפטור מהפקדת ערובה להוצאות.

וכן ר' רע"א 5093/22 אור שיינר זוהר נ' בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ [פורסם בנבו] (23.11.2022): "ברגיל, על המבקש פטור מערובה להוכיח כי סכויי העירעור טובים. זאת, בנגוד לכלל הנוגע לבקשה לפטור מתשלום אגרת בית משפט, המאפשר להסתפק בכך שסכויי העירעור אינם זניחים" כלומר במסגרת בקשה לפטור מהפקדת ערובה, לא די להוכיח כי סיכוי העירעור אינם זניחים, אלא יש להוכיח כי סיכוי העירעור טובים.

...

מכאן, אני סבור כי המערער לא עמד בנטל להוכיח כי שגה גב' הרשם בקביעתו בעניין יכולתו הכלכלית של המערער להפקיד את הערובה.

אציין כי גם לגבי סיכוי הערעור, אני מקבל את קביעת כב' הרשם כי אלו אינם נחזים כטובים, וזאת כאשר מדובר בהחלטות בעניינים אשר נתונים לשיקול דעתו הרחב של המותב הדן בהליך, וכאשר, ומבלי לקבוע מסמרות, מדובר בהחלטות שקולות וסבירות אשר עניינן, בין היתר, אופן ניהול ההליך.

סיכום לאור האמור והמנומק לעיל, אני מורה על דחיית הערעור.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 43621-03-23 אשר שמואלי - עבודות עפר בינוי ופיתוח בע"מ נ' עבאס לפני כבוד השופטת ישראלה קראי-גירון המבקשת אשר שמואלי - עבודות עפר בינוי ופיתוח בע"מ המשיבה שהרבאן עבאס בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בעכו (כב' השופטת ב' חסן-חסניין) מיום 25.1.2023 בת"א 38147-04-22 פסק דין

בית משפט באותו הליך דחה את בקשת המשיבה לפטור מאגרה וקבע כי עליה לשלם את האגרה בתוך 20 יום, אחרת ההליך יימחק.

...

גם לגופו של עניין אני סבורה כי צדק בית משפט קמא בהחלטתו כי לא ניתן להכריע בטרם נעשה בירור עובדתי.

לסיכום לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

המבקשת תשלם למשיבה הוצאות משפט בסך 2,000 ₪ בתום 30 יום ממועד המצאת החלטה זו, אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן ההחלטה ועד התשלום בפועל.

בבית המשפט העליון רע"א 6546/23 לפני: כבוד השופט י' כשר המבקש: יוסי לוין נ ג ד המשיבות: 1. מדינת ישראל – לישכת ההוצאה לפועל חיפה 2. כוכבה טויטו בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט א' נאמן), מיום 1.8.2023, ברע"א 849-08-23; בקשה למתן זו זמני בשם המבקש: בעצמו ][]החלטה

בהחלטה נושא בקשה זו נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על שתי החלטות שקבל בית משפט השלום בחיפה (הרשמת הבכירה ד' ביאלר), בתאד"מ 37522-07-22: החלטה מיום 23.7.2023 במסגרתה נדחתה בקשת המבקש למתן פטור מתשלום אגרת בית משפט; והחלטה מיום 26.7.2023 במסגרתה נדחתה בקשת המבקש לעיכוב ההליכים שמתנהלים בעיניינו בלישכת ההוצאה לפועל חיפה.

...

סבורני כי המקרה דנן אינו מנוי על המקרים החריגים המצדיקים התערבות כאמור.

לאחר שעיינתי במסמכים שצורפו לבקשת המבקש, שהינם אותם המסמכים שצורפו לתצהיר המבקש בפני בית משפט השלום, מצאתי כי אין בהחלטות הערכאות קמא משום עיוות דין, וודאי שאין בהם כדאי לעורר שאלה החורגת מעניינים של הצדדים.

הנה כי כן, דין בקשת רשות הערעור להידחות, ועמה נדחית ממילא גם הבקשה למתן צו זמני.