ערעור על עונש תקיפה וחבלה כאשר הפושע נושא נשק

בעקבות הרשעתו בדין, נגזרו על המערער העונשים הבאים: 7.5 שנות מאסר לריצוי בפועל החל מיום מעצרו, 20.11.2010; הופעל עונש מאסר על תנאי בן שישה חודשים שהוטל על המערער בת"פ 1177/09 בבית משפט השלום בירושלים, וזאת בחופף לעונש המאסר שהוטל; 12 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור המערער, בתוך שלוש שנים ממועד שיחרורו מהמאסר, עבירה של גרימת מוות ברשלנות, עבירה לפי סעיף 329 לחוק העונשין, או עבירת נשק מסוג פשע; כמו כן, חויב המערער בתשלום פיצויים למתלוננים "בנוסף לסכומים ששולמו במסגרת הסולחה, ככל ששולמו" בשיעור של 150,000 ₪ (לאלמנה, שהיא אחותו של המערער), 75,000 ₪ (ללואי אבו-אלהווא) ו-15,000 ₪ (לאחמד אבו-אלהווא).

משהבחינו בו בני מישפחת אבו גאנם, הכה אותו אחד מהם ואחר שבר את שמשת רכבו באמצעות אלת עץ. מוחמד הצליח להמלט מהמקום והגיע לביתו כשהוא שותת דם. השלב הבא היתרחש כאשר הגיעו למקום מספר מבני מישפחת אלהווא ביחד עם מוחמד "על-מנת לעמוד על מה שהתרחש במקום". עם הגיעם למקום, תקפו בני מישפחת אבו גאנם את מוחמד ובני משפחתו באמצעות אלות, סכין ותוך איום בנשק חם. בעקבות התקיפה נגרמו לבני מישפחת אלהווא פציעות קשות.

העבירה שעניינה גרימת מוות ברשלנות, היא, לכאורה, הקלה יותר, שכן עונשה הוא 3 שנות מאסר "אך תוצאתה היתה אסון". המערער הגיע, בשתי הזדמנויות, לזירת מריבה כשהוא נושא אקדח, ולא היסס להשתמש בו מטווח קצר, דבר המצביע על "בריונות כוחנית, תעוזה עבריינית של ממש וזלזול בחיי אדם". לכך יש להוסיף את עברו הפלילי של המערער וכישלון ההרתעה הנעוצה במאסרים בפועל שריצה המערער ובמאסר על תנאי התלוי ועומד נגדו.

...

סיכומו של דבר, איננו רואים מקום לקבלת ערעורו של המערער והוא נדחה בזאת.

אכן, עונשו של המערער נוטה לקולה, אך לאחר שבחנו את כלל הנסיבות הגענו למסקנה כי אין מדובר בסטייה מהותית מרמת הענישה הראויה, ולפיכך החלטנו לדחות גם את ערעור המדינה.

לאור האמור, החלטנו לדחות גם את ערעור המדינה, בצד דחיית ערעורו של המערער.

בליל הארוע בתו של אחד מהם היתקשרה אליו ודיווחה לו שבני משפחתם מותקפים על ידי בני מישפחה אחרת בכפר המצוידים בנשק קר. לאחר כ-10 דקות הגיע למקום המערער יחד עם אחיו כשהם נושאים נשק חם והחלו לירות לעבר המשפחה האחרת ופצעו 9 אנשים.

· ע"פ 6893/17 אלירון גולד נ' מדינת ישראל (7.8.18); הערכאה הדיונית הטילה על המערער עונש של 4 שנים וחודש מאסר בפעול בגין הרשעתו בעבירות נשירת נשק, איומים, ניסיון לחבלה בכוונה מחמירה וניסיון תקיפה סתם בנסיבות מחמירות.

· מאסר על תנאי של 12 חודשים למשך 3 שנים כאשר התנאי יופעל במידה והנאשמים יבצעו עבירת חבלה בכוונה מחמירה או עבירות נשק שהן פשע.

...

מכל האמור הגעתי למסקנה שיש להטיל עונשים כדלקמן: על נאשמים 1, 2 ו-5: · 4 שנות מאסר בפועל, כאשר מתקופה זו תנוכה תקופת המעצר לכל אחד מהנאשמים.

ביחס לנאשם 1 אני מורה על הפעלת המאסר על תנאי שהוטל עליו בתתע"א 7911-08-16 במצטבר.

נוכח הסכמת הנאשמים אני מורה על חילוט רכב שברולט מספר רישוי 70-620-56 אשר שימש לביצוע חלק מהעבירות המתוארות בכתב האישום.

]השופטת ג' כנפי-שטייניץ: לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט י' ליבדרו) מיום 5.1.2022 בת"פ 41772-11-19, בגדריו הושת על המערער עונש של 8.5 שנות מאסר בפועל, בנכוי ימי מעצרו, לצד ענישה נלווית.

כתב האישום וההליך לפני בית המשפט המחוזי המערער הורשע, על יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן ובמסגרת הסדר טיעון בעבירות הבאות: חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 333 לחוק, יחד עם סעיף 335(א)(1) לחוק; ותקיפה הגורמת חבלה ממשית, לפי סעיף 380 לחוק.

הנאשם הנוסף נהג ברכב והמערער ישב לצידו כשהוא נושא עמו נשק מסוג M-16 ומחסנית הכוללת תחמושת.

עם ירידת המתלוננים 1 ו-2 מרכבם, נסעו הנאשמים והאחרים לעברם, המערער הוציא נשקו מחלון הרכב וירה לעבר השניים, כאשר בכוונתו להטיל בהם נכות, מום או חבלה חמורה.

בתוך מיתחם זה נקבע כי העונש ההולם הוא 8.5 שנות מאסר בפועל בנכוי ימי המעצר; מאסר על תנאי של 12 חודשים למשך 3 שנים, לבל יעבור עבירת אלימות מסוג פשע לרבות עבירת נשק; מאסר על תנאי של 6 חודשים למשך שלוש שנים לבל יעבור עבירת אלימות מסוג עוון; ופיצויים בסך 3,000 ₪ למתלונן 1, 2,000 ₪ למתלונן 2, ו-1,000 ₪ למתלונן 3.

הלכה פסוקה היא, כי התערבותה של ערכאת העירעור בגזר דין שמורה למצבים חריגים, שבהם גזר הדין מגלה סטייה ניכרת ממדיניות הענישה הנוהגת או כאשר נפלה טעות מהותית בגזר הדין (ע"פ 5262/21 אבו סבילה נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (16.5.2022); ע"פ 2090/22 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 9 (29.5.2022); ע"פ 1074/22 מוחסן נ' מדינת ישראל, פסקה 15 (20.7.2022)).

...

דיון והכרעה לאחר עיון בגזר דינו של בית המשפט המחוזי ולאחר בחינת טענות הצדדים, אלו שבכתב ואלו שבעל פה, באתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.

סיכומו של דבר, כל השיקולים הנדרשים בעניינו של המערער, הן השיקולים לחומרה והן השיקולים לקולה, הובאו בחשבון בגזר דינו של בית המשפט המחוזי ולא נפלה בו כל טעות המצדיקה את התערבותנו.

לאור כל האמור, דין הערעור להידחות.

ערעור על קולת העונש היתקבל, בית המשפט המחוזי החמיר בעונשו של הנאשם והעמידו על 10 חודשים, יתר רכיבי הענישה נותרו על כנם.

רע"פ 9094/16 נעימי נ' מדינת ישראל (12.4.2018) –המבקש הודה והורשע בפציעה בצוותא כאשר העבריין נושא נשק חם או קר ותקיפה סתם על ידי שניים או יותר.

ת.פ 15042-01-20 מדינת ישראל נ' טקלה (27.10.2021)- הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעבירה של חבלה חמורה (העונש הקבוע בצידה הוא 7 שנות מאסר) בכך שתקף בשתי מכות אגרוף בפניו של המתלונן על רקע החשד כי צילם אדם אחר במצלמת הטלפון הנייד.

סה"כ ירצה הנאשם 44 חודשי מאסר בפועל בנכוי ימי מעצרו בהתאם לרישומי שב"ס. 6 חודשי מאסר אותם לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור בתוך שלוש שנים כל עבירת אלימות מסוג פשע; 3 חודשי מאסר אותם לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור בתוך שלוש שנים כל עבירת אלימות מסוג עוון, לרבות איומים; פיצוי למתלונן בסך 1,800 ₪ אשר ישולם ב 10 תשלומים שוים ורצופים החל מיום 1.2.23 ובכל ראשון לחודש לאחריו.

...

בגין המעשים בכתב האישום המצורף אני גוזרת על הנאשם 5 חודשי מאסר.

בגין המעשים בכתב האישום המצורף השני אני גוזרת על הנאשם 18 חודשי מאסר.

אני מורה על הפעלת מאסרים מותנים כדלקמן: מת.פ 54802-01-18 מיום 16.4.2019 בן חודש ימים; ומת.פ 29700-10-18 מיום 4.3.2019 בן חודשיים ימים ובן 3 חודשים בחופף זה לזה.

ביעור תופעת החזקת כלי נשק בלתי חוקיים הוא איפוא אינטרס צבורי מהמעלה הראשונה ותנאי הכרחי למאבק בתופעות הפשיעה האלימה לסוגיה הרווחות במקומותינו, בבחינת "ייבוש הביצה" המשמשת ערס לגידולן של תופעות אלה.

המערער הגיש ערעור על העונש והערעור טרם הוכרע (ע"פ 2200-22  מוניר יוסף נ' מדינת ישראל) בע"פ 1148/92 עאדל עאשור נ' מדינת ישראל (24.02.93) דובר במערער שנשא אקדח וסכין בעודו נוסע ברכב.

בע"פ 1275/22 פלוני נ' מדינת ישראל (30.11.22) המערער הורשע בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה; חבלה חמורה בנסיבות מחמירות; ותקיפה הגורמת חבלה ממשית.

בית המשפט העליון קיבל את ערעור המדינה וגזר על המשיב 6 שנות מאסר בפועל בקבעו כי "אין זה מדרכה של ערכאת העירעור למצות את הדין בבואה להחמיר את העונש." בת"פ (באר שבע) 43085-06-21 מדינת ישראל נ' קוסאי אבו עראר (14.07.22) שנדון בפני, הנאשם הורשע בעבירות נשק (החזקה ונשיאת נשק ותחמושת); ירי מנשק חם; היזק בזדון; חבלה במזיד; ונהיגה ללא רישיון וללא ביטוח.

מעשי הנאשם מאופיינים בנתוני חומרה מובהקים, המעמידים אותם ברף חומרה גבוה מאד, גם ביחס לחלק מהמקרים שפורטו במסגרת הדיון בנושא מדיניות הענישה הנוהגת, וביחס למקרים שנידונו בפסקי הדין שההגנה הפניתה אליהם.

הדברים הנכוחים הבאים, של כב' השופט שטיין, קולעים, בשינויים המתבקשים, לענייננו- "בפסיקתו מן הזמן האחרון, בית משפט זה קבע לא אחת כי את מבצעיהן של עבירות נשק יש להעניש בחומרה יתרה – שכן מדובר בעבירות שהיו למכת מדינה, ושאחריהן בא השמוש הקטלני בנשק אשר מותיר אחריו פצועים ומתים כימעט מדי יום. מדיניות זו חלה ביתר שאת כאשר מדובר במכירה, ברכישה, בנשיאה או בהובלה – שלא כדין – של נשק התקפי בדמות תת-מקלעים ורובים ובשימוש לא חוקי בנשק כאמור. בטיפולנו בעבירות מסוג זה ובמבצעיהן, להרתעת היחיד והרבים ולהרחקת עברייני הנשק מהחברה על ידי השמתם בין כותלי הכלא לתקופות ממושכות יש מעמד בכורה... בימים קשים אלה, השקום שבראש מעייננו הוא שקום המרחב הצבורי המדמם כתוצאה מעבירות נשק בלתי פוסקות והשמוש העברייני בנשק חם."- ע"פ 4077-22 פלוני נ' מדינת ישראל (28.07.22) בהיתחשב בכל האמור, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: א. 7 שנות מאסר בפועל, בנכוי ימי מעצרו.

...

בהתחשב, בחומרת מעשי העבירות של הנאשם בנסיבותיהם, במידת אשמו של הנאשם, בערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות ובמידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנוהגת בעבירות הנשק, ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, אני קובע כי מתחם העונש ההולם למעשי הנאשם נע בין 6 ל- 9 שנות מאסר בפועל.

בסופו של דבר על העונש להלום את חומרת מעשי העבירות בנסיבותיהם ואת מידת אשמו של הנאשם (ראה סעיף 40ב' בחוק העונשין).

הדברים הנכוחים הבאים, של כב' השופט שטיין, קולעים, בשינויים המתבקשים, לענייננו- "בפסיקתו מן הזמן האחרון, בית משפט זה קבע לא אחת כי את מבצעיהן של עבירות נשק יש להעניש בחומרה יתרה – שכן מדובר בעבירות שהיו למכת מדינה, ושאחריהן בא השימוש הקטלני בנשק אשר מותיר אחריו פצועים ומתים כמעט מדי יום. מדיניות זו חלה ביתר שאת כאשר מדובר במכירה, ברכישה, בנשיאה או בהובלה – שלא כדין – של נשק התקפי בדמות תת-מקלעים ורובים ובשימוש לא חוקי בנשק כאמור. בטיפולנו בעבירות מסוג זה ובמבצעיהן, להרתעת היחיד והרבים ולהרחקת עברייני הנשק מהחברה על ידי השמתם בין כותלי הכלא לתקופות ממושכות יש מעמד בכורה... בימים קשים אלה, השיקום שבראש מעייננו הוא שיקום המרחב הציבורי המדמם כתוצאה מעבירות נשק בלתי פוסקות והשימוש העברייני בנשק חם."- ע"פ 4077-22 פלוני נ' מדינת ישראל (28.07.22) בהתחשב בכל האמור, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: א. 7 שנות מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו.