ערעור על עונש החזקת נשק שלא כדין

"התופעה של החזקת נשק שלא כדין על ידי אזרחים מהוה איום על שלום הציבור ועל הסדר הצבורי. היא התשתית ו"הגורם בלעדו איין" (causa sine qua non) למגוון רחב של עבירות, החל בעבירות איומים ושוד מזוין, המשך בעבירות גרימת חבלה חמורה וכלה בעבירות המתה.

המערער הגיש ערעור על העונש והערעור טרם הוכרע (ע"פ 2200-22  מוניר יוסף נ' מדינת ישראל) בע"פ 1148/92 עאדל עאשור נ' מדינת ישראל (24.02.93) דובר במערער שנשא אקדח וסכין בעודו נוסע ברכב.

בית המשפט העליון קיבל את ערעור המדינה וגזר על המשיב 6 שנות מאסר בפועל בקבעו כי "אין זה מדרכה של ערכאת העירעור למצות את הדין בבואה להחמיר את העונש." בת"פ (באר שבע) 43085-06-21 מדינת ישראל נ' קוסאי אבו עראר (14.07.22) שנדון בפני, הנאשם הורשע בעבירות נשק (החזקה ונשיאת נשק ותחמושת); ירי מנשק חם; היזק בזדון; חבלה במזיד; ונהיגה ללא רישיון וללא ביטוח.

...

בהתחשב, בחומרת מעשי העבירות של הנאשם בנסיבותיהם, במידת אשמו של הנאשם, בערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות ובמידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנוהגת בעבירות הנשק, ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, אני קובע כי מתחם העונש ההולם למעשי הנאשם נע בין 6 ל- 9 שנות מאסר בפועל.

בסופו של דבר על העונש להלום את חומרת מעשי העבירות בנסיבותיהם ואת מידת אשמו של הנאשם (ראה סעיף 40ב' בחוק העונשין).

הדברים הנכוחים הבאים, של כב' השופט שטיין, קולעים, בשינויים המתבקשים, לענייננו- "בפסיקתו מן הזמן האחרון, בית משפט זה קבע לא אחת כי את מבצעיהן של עבירות נשק יש להעניש בחומרה יתרה – שכן מדובר בעבירות שהיו למכת מדינה, ושאחריהן בא השימוש הקטלני בנשק אשר מותיר אחריו פצועים ומתים כמעט מדי יום. מדיניות זו חלה ביתר שאת כאשר מדובר במכירה, ברכישה, בנשיאה או בהובלה – שלא כדין – של נשק התקפי בדמות תת-מקלעים ורובים ובשימוש לא חוקי בנשק כאמור. בטיפולנו בעבירות מסוג זה ובמבצעיהן, להרתעת היחיד והרבים ולהרחקת עברייני הנשק מהחברה על ידי השמתם בין כותלי הכלא לתקופות ממושכות יש מעמד בכורה... בימים קשים אלה, השיקום שבראש מעייננו הוא שיקום המרחב הציבורי המדמם כתוצאה מעבירות נשק בלתי פוסקות והשימוש העברייני בנשק חם."- ע"פ 4077-22 פלוני נ' מדינת ישראל (28.07.22) בהתחשב בכל האמור, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: א. 7 שנות מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו.

לאחרונה, דחה בית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט זה, לפיו הוחמר עונשו של מי שהורשע בבצוע עבירה דומה של החזקת נשק שלא כדין מעונש של 6 חודשי מאסר בפועל בעבודות שרות לעונש של 9 חודשי מאסר בפועל ( ראו: רע"פ 5757/18 מריסאת נ' מדינת ישראל (2/8/18)).

...

לכל האמור לעיל יש להוסיף את עברו הפלילי של המשיב, הכולל בחובו, כאמור, הרשעה קודמת משנת 2010 בעבירות שעניינן החזקת חלק של נשק או תחמושת, גניבה והחזקת נכס החשוד כגנוב.

בחינת מדיניות הענישה הנהוגה, כאמור לעיל, בגין עבירות הנשק למיניהן, לצד חומרת נסיבות ביצוע העבירות שבפנינו, התייחסותו הבעייתית של המשיב לעבירות שביצע והערכת שרות המבחן לגבי קיומו של סיכון להישנותן על ידו, כמו גם הרשעתו בעבר בעבירת נשק, מביאים אותי למסקנה ברורה, לפיה לא היה מקום במקרה דנן לסטות ממתחם העונש ההולם מטעמים של שיקום.

בסיכומו של דבר, אני מציעה לחבריי להרכב לקבל את ערעור המדינה בתיק זה ולהשית על המשיב, חלף המאסר בפועל בעבודות שירות, עונש של מאסר ממשי בפועל לתקופה של 9 חודשים, בניכוי ימי מעצרו (מיום 7/11/17 עד ליום 5/1/18).

לאחרונה דחה בית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על פסק דינו של חלק ממותב זה, לפיו הוחמר עונשו של מי שהורשע בבצוע עבירה דומה של החזקת נשק שלא כדין מעונש של 6 חודשי מאסר בפועל בעבודות שרות לעונש של 9 חודשי מאסר בפועל ( ראו: רע"פ 5757/18 מריסאת נ' מדינת ישראל (2/8/18)).

...

בית המשפט העליון אף הבהיר בפסיקתו את המגמה הקיימת לאחרונה להחמיר בענישה בגין עבירות הנשק, וזאת כהאי לישנא: "...המגמה הניכרת בפסיקת בית משפט זה בשנים האחרונות היא להחמיר בעונשם של המורשעים בעבירות נשק, תוך מתן ביטוי עונשי הולם לסכנה הנשקפת מהם (ע"פ 2251/11 נפאע נ' מדינת ישראל (04.12.2011))" (ע"פ 2802/18 ג'ואמיס נ' מדינת ישראל (26/7/18)).

בסיכומו של דבר, אני מציעה לחבריי הנכבדים להרכב לקבל את ערעור המדינה בתיק זה ולהטיל על המשיב עונש של מאסר בפועל לתקופה של 8 חודשים, בניכוי ימי מעצרו (מיום 17/5/17 עד ליום 21/6/17), וזאת תוך הותרת רכיבי הענישה של המאסר המותנה, הקנס הכספי וההתחייבות הכספית- על כנם וביטולו של צו המבחן.

אנו מורים על צו עיכוב יציאת המשיב מהארץ עד להתייצבותו למאסר.

המשיב הורשע ע"י בית משפט קמא, על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן שהוגש נגדו, בבצוע העבירות, כדלקמן: החזקת נשק שלא כדין (שתי עבירות), לפי סעיף 144(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 והחזקת אביזר לנשק (ריבוי עבירות), לפי סעיף 144(א) סיפא לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין).

הינה כי כן, מן הראוי להטיל על המשיב שבפנינו, על אף עברו הנקי, ענישה משמעותית מאחורי סורג ובריח בגין הרשעתו בעבירות שעניינן, כאמור, החזקת נשק והחזקת אביזרים ותחמושת של כלי נשק, ללא היתר כדין, כל שכן נוכח נסיבות ביצוע העבירות.

כאן אוסיף ואציין, כי בחינת עיקר פסיקתו של בית המשפט העליון, לרבות הפסיקה אליה הפנה בית משפט קמא בגזר דינו, מלמדת כי ככלל מוטלים עונשי מאסר בפועל של ממש על מי שהורשע בבצוע עבירות נשק, כדוגמת העבירות שבפנינו (ראו, לדוגמא: ע"פ 4329/10 אסמעיל נ' מדינת ישראל (25/10/10) בו נדחה ערעור על עונש של 20 חודשי מאסר בפועל, שהושת על נאשם שהורשע בעבירה שעניינה החזקת אקדח טעון ותחמושת במצב נצור, וכן ע"פ 5604/11 נאסר נ' מדינת ישראל (5/10/11) בו נדחה ערעור על עונש של 12 חודשי מאסר בפועל, שהושת על נאשם בעל עבר פלילי, שהורשע בעבירה שעניינה החזקת אקדח ומחסנית עם כדורים, תוך שנקבע כי אף אם האקדח לא היה תקין, הרי שאין בכך כדי להפחית את המסוכנות).

...

בסיכומו של דבר, ולאחר שהפנה לפסיקה להמחשת עמדת ההגנה לעונש בענייננו, ביקש ב"כ המשיב לדחות את ערעור המדינה בתיק זה. דיון והכרעה אקדים אחרית לראשית ואציין כבר עתה כי, לדידי, דינו של הערעור בתיק זה להתקבל, וזאת מן הטעמים שיובאו ויפורטו בסמוך להלן.

לכל האמור לעיל אוסיף, לטובת המשיב, את חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות, כמו גם את העובדה שבמהלך כל התקופה הנ"ל, היינו במשך 3 שנים, לא נפתחו נגדו תיקים נוספים במשטרת ישראל.

בסיכומו של דבר, אני מציעה לחבריי הנכבדים להרכב לקבל את הערעור בתיק זה ולהטיל על המשיב עונש של מאסר בפועל לתקופה של 9 חודשים, בניכוי ימי מעצרו (מיום 3/6/2015 עד ליום 9/7/15), וזאת תוך הותרת רכיבי הענישה של המאסר המותנה והקנס הכספי על כנם וביטולו של צו המבחן.

אוזכרה בין היתר הפסיקה הבאה: · ע"פ 3623/11 נביל פרעוני נ' מדינת ישראל (26.11.12); באותו מקרה הערכאה הדיונית הרשיעה את המערער בגרימת חבלה בכוונה מחמירה, החזקת ונשיאת נשק שתי עבירות איומים, הדחה בחקירה והטרדת עד והטילה עליו 45 חודשי מאסר בפועל.

על פי כתב האישום, יוחס למשיבים ביצוע עבירות של החזקה ונשיאת נשק שלא כדין, ירי באיזור מגורים וחבלה בנסיבות מחמירות.

· ע"פ 6893/17 אלירון גולד נ' מדינת ישראל (7.8.18); הערכאה הדיונית הטילה על המערער עונש של 4 שנים וחודש מאסר בפעול בגין הרשעתו בעבירות נשירת נשק, איומים, ניסיון לחבלה בכוונה מחמירה וניסיון תקיפה סתם בנסיבות מחמירות.

...

מכל האמור הגעתי למסקנה שיש להטיל עונשים כדלקמן: על נאשמים 1, 2 ו-5: · 4 שנות מאסר בפועל, כאשר מתקופה זו תנוכה תקופת המעצר לכל אחד מהנאשמים.

ביחס לנאשם 1 אני מורה על הפעלת המאסר על תנאי שהוטל עליו בתתע"א 7911-08-16 במצטבר.

נוכח הסכמת הנאשמים אני מורה על חילוט רכב שברולט מספר רישוי 70-620-56 אשר שימש לביצוע חלק מהעבירות המתוארות בכתב האישום.