מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על עונש בפרשת מירמה ושוחד

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

עוד אציין, כי באותה פרשה הורשע גם ממן, סוחר בדסק המניות של מגדל, בעבירות קבלת שוחד ותרמית בניירות ערך (בין היתר), ועונשו הועמד על 44 חודשי מאסר בפועל לצד רכיבים נוספים (בהמשך להסדר טיעון שכלל הסכמה על רכיב המאסר בפועל; ערעור שהגיש ממן על עונש הקנס שהושת עליו ותקופת המאסר חלף הקנס נדחה ברובו על ידי בית משפט זה, ראו ע"פ 6978/15 ממן נ' מדינת ישראל (8.1.2018)).
המערערים הורשעו בתרמית בקשר לניירות ערך (ועבירות אחרות בניירות ערך), ובעבירות קבלת שוחד, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות והפרת אמונים בתאגיד, והושתו עליהם עונשי מאסר בפועל שנעו בין שנתיים לבין 6 שנים, בהתאם לחלקם היחסי בפרשה.
...
אמנם למעורבים אחרים נערך שימוע, ואפשר שעניינם השפיע גם על האישומים נגד המערערים, אולם בראייה כוללת של הדברים אני סבור שהעיכוב הכולל בשלב זה היה ארוך מהראוי (ראו והשוו ע"פ 7989/17 דשקוב נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (18.4.2018); ע"פ 4434/10 יחזקאל נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (16.3.2011); ע"פ 6922/08 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 44 (1.2.2010)).
בית משפט זה עמד לא פעם על הצורך להטיל קנסות משמעותיים בעבירות כלכליות, כדי שאלו תיהפכנה לבלתי משתלמות גם מן ההיבט הכלכלי: "לצד הטלת עונשי מאסר בעבירות כלכליות ישנה חשיבות רבה לפגיעה בכיסו של העבריין שהורשע בעבירות כלכליות, שכן למען 'התפחתו' של כיס זה בוצעו העבירות לכתחילה. מכאן, שככלל על הקנס להיות גבוה יותר מכפי הסכום שגרף העבריין, או התכוון לגרוף, לכיסו, שאחרת נמצאנו אך משיבים את פירות העבירה אך ללא עונש של ממש" (ע"פ 2103/07 הורוביץ נ' מדינת ישראל, פסקה 342 (31.12.2008)).
סוף דבר: אציע לחבריי כי נקבל באופן חלקי את הערעורים על חומרת העונש כך שעונשו של אדרי יעמוד על 42 חודשי מאסר בפועל ועונשו של בן דוד יעמוד על 22 חודשי מאסר בפועל.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2003 בעליון נפסק כדקלמן:

על יסוד זה וכן נוכח העירעור על חומרת העונש, הופחת עונש המאסר שהושת על המבקש והועמד על שלוש שנות מאסר בפועל.
זאת ועוד: לטענת המבקש, אף שופטי בית משפט זה, בעירעור, קיבלו את גירסת שמולביץ בעדותו לעניין "פרשת שוויץ" (או ליתר דיוק, את העדר הגירסה), ועל כן קבעו בפסק הדין בעירעור, בין היתר, כי: "במהלך עדותו הועמד שמולביץ מול מערכת הכפשות כימעט חסרת תקדים שבדיעבד התברר כי לא היה לה יסוד... מבחינה זו אכן יכול כי שמולביץ היה 'צוק איתן' שלא נישבר בחקירה". היועץ המשפטי לממשלה, בתגובתו, סבור כי אין בדברים שהובאו לעיל כדי לבסס מסקנה לפיה בית המשפט קבע כי שמולביץ הואשם בהאשמות שוא תוך שהוא מאמץ, ממילא, את טענותיו בעדותו לפיה ההאשמות נגדו צומצמו או, למעשה, בוטלו ברובן.
לטענת המבקש, הרשעת המבקש בעבירת השוחד שבאשום הראשון; הרשעתו במירמה והפרת אמונים ובקבלת דבר במירמה באישום השני; והרשעתו במירמה והפרת אמונים באישום השלישי - קשורות ומבוססות על עדותו של שמולביץ.
שלישית, בית המשפט העליון סבר כי בהוכחת הפקדת הכספים בחשבונו של המבקש ובקיומה של אוירת שוחד (שנסמכה גם על שתיקת המבקש במישטרה), חלה על המבקש - "חובה ליתן הסבר שבכוחו לעורר לפחות ספק לגבי מעורבותו בעבירות של לקיחת שוחד. למרבה הצער, הסבר כזה לא ניתן; ובהעדר הסבר כאמור, רשאי בית המשפט לקבוע, כי העובדה שלפחות חלק מכספי ההפקדות ניתנו לדרעי בתורת שוחד, הוכחה במשפט מעבר לספק סביר" (פסקה 48 לפסק הדין בעירעור).
...
כן אין בחומר שבפני בסיס מספק למסקנה כי ישנו חשש של ממש כי למבקש נגרם עיוות דין.
אכן, במצב דברים זה, ולאחר שעיינתי בחומר שבפני, נחה דעתי כי בהיעדר הסתמכות של ממש על עדותו של שמולביץ בהרשעה באישום זה, בייחוד בפסק הדין בערעור, נשמט ממילא הבסיס לטענה כי נוכח הפגמים בעדותו של שמולביץ ב"פרשת שוויץ", יש להורות על קיום משפט חוזר בעניינו של המבקש (באישום השלישי).
אשר על כן, דין הבקשה להידחות.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

יצוין כבר, כי רייבוך הורשע בכתב אישום מתוקן בעבירות של לקיחת שוחד, מתן שוחד והלבנת הון, והוטל עליו עונש מוסכם של 44 חודשי מאסר בפועל לצד חילוט של כ- 6 מיליון ש"ח. גזר-דין נוסף בפרשה ניתן בעיניינו של גלעד פונק [להלן: "פונק"], במסגרת ת.פ. 54511-09-19 (מחוזי-מרכז), אשר הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של לקיחת שוחד וסיוע להלבנת הון.
לעומתו, המערער גולדרינג הורשע בלקיחת שוחד בסכום כולל שאינו עולה על 50 אלף ₪, ועונשו הופחת מ- 12 ל- 10 חודשי מאסר בפועל; המערער שמעוני לקח שוחד בסכום של אלפי ₪ בודדים, ועונשו הופחת מ- 12 ל- 7 חודשי מאסר בפועל.
ע"פ (מחוזי חיפה) 14250-11-08 מדינת ישראל נגד ערבה (5.2.09) (הוגש על ידי התביעה): המשיב הורשע במסגרת הסדר דיוני בבצוע עבירות של לקיחת שוחד, מירמה והפרת אמונים.
...
לאור כל האמור לעיל, בנסיבות רגילות העונש ההולם את מעשיו של הנאשם ואת נסיבותיו האישיות היה צריך לעמוד על 9 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים.
לאור אמור לעיל, אני גוזרת את דינו של הנאשם כדלקמן: 9 חודשי מאסר בפועל לנשיאה בדרך של עבודות שירות.
בהתאם להסדר, הוסכם על חילוט 90,000 ₪ לטובת המדינה, אשר הופקדו, וכך אני מורה.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

הנאשמת נעדרת עבר פלילי, ביחסה לעבירה הסבירה כי נוכח תחושת מיאוס מההתנהלות המושחתת סביב ועדת התיכנון והבנייה, החליטה לחשוף את מעשי השחיתות של עורך הדין המעורב בפרשה ולצורך כך שיתפה עמו פעולה במעשה הרמייה ונטלה את השוחד שהציע.
בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשי מאסר במנעד רחב כמפורט להלן: בע"פ 1549/18 משיח נ' מדינת ישראל (23.7.18), דחה בית המשפט העליון ערעור נאשם אשר הורשע על פי הודאתו בלקיחת שוחד ועבירות נילוות.
בית המשפט העליון קיבל חלקית ערעור אחת הנאשמות נוכח נסיבות משפחתיות חריגות ומצב נפשי חמור וקבע את עונשה על 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות חלף עונש של 12 חודשי מאסר בפועל.
...
סבורני כי בקביעת קנס משמעותי, תוך התחשבות במצבה הכלכלי של הנאשמת, יש כדי לתת ביטוי לשיקולי ההלימה וההרתעה, כמו גם לחלקה היחסי של הנאשמת בעבירות, ולמעמדה הבכיר בפרשה, לאור היותה עובדת הציבור.
באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשמת עונש החורג ממתחם העונש ההולם עד לכדי הימנעות ממאסר של ממש, לצד מאסר מותנה וקנס כספי משמעותי.
סוף דבר אשר על-כן, אני גוזר על הנאשמת את העונשים הבאים: 9 חודשי מאסר אשר יינשאו בדרך של עבודות שירות.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2007 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בפנינו שני ערעורים לענין העונש, ששמיעתם אוחדה, בהיותם מתיחסים לאותה פרשה רבת משתתפים, העומדת ברקע שני הערעורים המאוחדים (להלן – פרשת המירמה והשוחד).
על המערער 2, הטיל בית המשפט, עונש מאסר לריצוי בפועל, לתקופה של שישה חודשים; מאסר על תנאי וקנס ע"ס 30,000 ₪; הכל, בהתאם לרף העליון של הענישה לה טענה המדינה במסגרת הסדר הטיעון.
...
אשר לחמלה לה עתרו, בהלינם על היעדרה מיגזר דינו של בית המשפט קמא, נראה לנו כי זו מצאה מקומה, בסופו של יום, בשיקולי הענישה ששקל השופט קמא, שאלולא כן היו עונשיהם של המערערים, חמורים פי כמה, כמובהר בגזר הדין.
באחת הפרשות (ע"פ 11294/03 פואקה נ' מדינת ישראל, לא פורסם, פיסקה 7) התייחסתי אף אני לכך: 'הכלל בדבר אחידות בענישה נדון רבות בפני בית משפט זה, ותמציתו היא שמקום בו מורשעים שניים בביצוע עבירה בצוותא-חדא, הכלל הוא כי אחריותם המשותפת תבוא לידי ביטוי בעונש זהה שיוטל עליהם (ע"פ 9937/01 חורב נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(6) 738, 752).
פועל יוצא מכל שנאמר עד כאן, הוא, שלא קם הבסיס להתערבותנו בעונשים אותם ראה השופט קמא הנכבד להטיל על המערערים דנא, ואשר בהם לא מצאנו טעות או שגגה המצדיקים היתערבות כאמור.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו