מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על סירוב מתן מעמד מכוח איחוד משפחות

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בהיתחשב בכך שלמערער לא ניתן בשום שלב מעמד מכוח הליך איחוד המשפחות, והחלטת המשיב אינה גודעת באיבו את ההליך המדורג ואינה שוללת רישיון ישיבה שניתן בעבר, הרי שנקודת האיזון בין האינטרסים השונים מעניקה משקל קטן יותר לזכות לחיי מישפחה.
עוד כתב בית הדין כי סרוב הבקשה עומד בשלושת מבחני המידתיות: מיתקיים קשר רציונלי, שכן דחיית הבקשה מונעת את הסיכון הנשקף מקשריו המשפחתיים עם גורמי טירור, לא ניתן לנקוט באמצעי שפגיעתו בזכות לחיי המשפחה פחותה, והיחס בין התועלת הבטחונית הצומחת מדחיית הבקשה לבין הפגיעה בזכות של המערערת לממש חיי מישפחה עם המערער, הוא יחס מידתי וראוי.
עוד עמדו המערערים על כך שהמערער מתגורר שנים בישראל, וניכנס באופן קבוע, מבלי שהסיכון הבטחוני היתממש.
...
דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, ובהמשך לדיונים שהתקיימו לפני במעמד צד אחד, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.
בהינתן כי הנתונים שהוצגו לפני מלמדים על מצב חמור יותר בכל הנוגע למעורבות האחים בפעילות שיש בה סיכון לביטחון מדינת ישראל, ובהינתן מעמדו של המערער ביחס לאחיו, המסקנה שאליה הגיעה בית הדין מתבקשת מאליה.
סיכום הערעור נדחה.

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מנהליים עע"ם 4119/15 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט מ' מזוז כבוד השופטת ע' ברון המערערים: 1. נאיף חוסין חמדאן אלקנבר 2. עאישה מנסור עלי אלקנבר (משהארה) 3. זיד נאיף חוסין אלקנבר 4. סעד נאיף חוסין אלקנבר נ ג ד המשיבה: רשות האוכלוסין וההגירה – משרד הפנים ערעור על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים (כב' השופט ד' מינץ) מיום 12.5.2015 בעת"ם 30203-01-15
המערער הטעים כי בשונה ממקרה של איחוד מישפחות, למשל, שבו ביגמיה מהוה שיקול רלוואנטי לאי מתן היתר שהייה או מעמד, בעיניין הסדר 87 אין הדבר כך. זאת, שכן המערער מבקש מעמד מכוח זיקתו שלו למזרח ירושלים, ולא מכוח נישואיו.
כך למשל בעיניין אלחאק, שהוזכר לעיל, שם עמדה לדיון בקשה להסדרת מעמד של תושב קבע שתושבותו פקעה, קבע בית משפט זה כי ריבוי נשים אינו שיקול מכריע לצורך סרוב ליתן מעמד: "בשים לב לכך שהמערער הוא שמבקש מעמד מכוח זיקתו שלו לישראל, בהסתמך על הנתונים שהוצגו מעלה (להבדיל ממקרה שבו מבוקש מעמד מכוח נישואים), איני סבור כי יש בעובדה זו [...] כדי להטיות את הכף לדחיית בקשתו שלו לקבלת מעמד בישראל" (עניין אלחאק, פסקה 22).
...
משלא ניתן לנתון זה כל משקל וטענת הביגמיה היא שהכריעה את הכף, אין מנוס מקביעה כי החלטת המשיבה חורגת ממתחם הסבירות, וכי דין בקשת המערער לקבל היתר שהייה להתקבל.
סוף דבר: המשיבה תעניק למערער היתר שהייה זמני מכוח הסדר 87.
ת אשר על כן הערעור מתקבל כאמור בפסק הדין של השופט ע' פוגלמן.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

ערעור על פסד דינו של בית הדין לעררים (כב' הדיין חנניה גוגנהיים) מיום 13.1.2020, שדחה את ערר המערערים, ערר שהוגש כנגד החלטת המשיב מיום 7.3.19 לדחות את בקשתם לאיחוד מישפחות בשל מניעה ביטחונית.
ביום 7.3.19 ניתנה החלטת המשיב הדוחה את בקשת האחמ"ש. בהחלטה צויין כי עמדת גורמי הבטחון היא לסרב לבקשה מן הטעם שאביה של המערערת "(1) לאורך השנים חבר בהתאחדות בלתי מותרת; (2) מצוי בקשרים עם חברים בהתאחדות בלתי מותרת". נקבע כי לאחר בחינת עמדת גורמי הבטחון ולאור הסיכון הבטחוני הפוטנציאלי הנשקף מהמוזמנת לבטחון מדינת ישראל, ולאחר שנשקל האיזון בין טובת המדינה ובטחון תושביה לבין זכות המערער לנהל חיי מישפחה בישראל, הוחלט לדחות את הבקשה.
בית הדין הביא עוד בחשבון כי למערערת לא ניתן בשום שלב מעמד מכוח הליך איחוד המשפחות ולפיכך נקודת האיזון בין האינטרסים הסותרים מעניקה משקל קטן יותר לפגיעה בזכות לחיי מישפחה.
...
על יסוד האמור, הערר נדחה.
לאחר הדיון שהתקיים במעמד צד אחד, הוסיפו גורמי הביטחון לפרפראזה כי "לאורך שנים ועד ימים אלה [האב] משתייך לארגון החזית העממית ומצוי בקשרים עם פעילי הארגון". לאחר שעיינתי בחומר הסודי, שהוצג בפני בית הדין, אני סבורה כי בצדק קבע בית הדין כי חומר זה מגבש ראייה מינהלית, שיש בה לבסס את עמדת המשיב.
נוכח כל האמור, הערעור נדחה.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מכאן העירעור שלפניי, על פסק דינו של בית הדין לעררים (כב' הדיין דותן ברגמן, ערר (ת"א) 2400-21 מיום 28.06.21), שבמסגרתו נדחה על הסף ערר שהגישו המערערים על החלטת רשות האוכלוסין וההגירה (להלן: הרשות) מיום 22.04.21, לסרב לבקשתם לפתיחת הליך מדורג משום שלא המציאו את המסמכים שהתבקשו להמציא.
ביום 16.07.2007 נישאה המערערת למר יורי יעקובוב בקפריסין, וכאזרח ישראלי הוא הגיש עבורה בקשה למתן מעמד מכח נוהל איחוד מישפחות, וניתן לה רשיון כללי ב/1 כבת זוג לשנה.
יב לנוהל קובעות כי: "ככל שלא הוגשו מלוא המסמכים הדרושים, על המבקשים להשלים את כלל המסמכים תוך 45 ימים ולהגישם ללשכה המטפלת. במידה ולא יוגשו כלל המסמכים, הבקשה תסגר. הודעה על סגירת הבקשה תישלח למבקשים". אין מחלוקת כי המערערים הגישו בקשה קודמת למתן מעמד למערערת בלישכת הרשות ירושלים, שבמסגרתה לא נשלחה להם הודעה כאמור, והבקשה לא סורבה או ניסגרה בהיעדר מסמכים.
...
הערר נדחה על הסף בנימוק שהוגש טרם מיצוי ההליכים על דרך הגשת ערר פנימי על החלטת הרשות.
עם זאת, אני סבורה כי במקרה שלפניי, בנסיבות המקרה החריגות, בהן מתנהל ההליך במהלך עשר שנים מאז נישאו המערערים, בהם היו המערערים במשך שלוש שנים בהליך המדורג ללא שנדרשו להציג מסמכים נוספים ניתן להניח כי כלל המסמכים כבר הוגשו, ואין זה סביר לחזור ולדרוש מהמבקשים מסמכים נוספים.
זאת לאור החלטתי מיום 30.09.21 שקבעה, בין היתר, לגבי החלטה זו של הרשות: "יובהר כי החלטה זו תינתן במסגרת הצעת הפשרה של בית המשפט, במסגרת ההליך דנן". יתרה מכך, מעת שהרשות לא נעתרה לטענות המערערים לגבי רשימת המסמכים המבוקשת, שהיא מוקד הערעור שלפניי, וגם לא הושגה הסכמה בין הצדדים בעניין זה, ממילא לא ניתן לומר שהחלטת הרשות מייתרת את הערעור.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל הערעור מתקבל במובן זה שעל הרשות לדון בבקשת המערערים למתן מעמד למערערת מכח נישואיה למערער לגופו של עניין, מבלי לעמוד על הצגת מסמכים נוספים על אלה שנמצאים בתיק לעת הנוכחית.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בהחלטה זו סורבה בקשת המערערים להעניק למערערת 2 (להלן – המערערת) מעמד של תושב אירעי (אשרת א/5) מכוח החלטת שר הפנים, כפי שהובאה בהודעת המדינה מיום 11.4.2016 במסגרת הדיון בבג"ץ 813/14 פלונים נ' שר הפנים, אשר פסק הדין בעיניינו ניתן ביום 18.10.2017 (להלן – בג"ץ פלונים).
בהודעת המדינה מיום 9.7.2006 נאמר כי "בהתאם לתיקון מיום 1.8.2005 בהוראת השעה, נוסף הסייג שנקבע בסעיף 3(1) המאפשר לשר הפנים לאשר בקשה של תושב האיזור למתן היתר שהייה בישראל בידי מפקד האיזור לגבי תושבת שגילה מעל 25 שנה, ולשם מניעת הפרדתה מבן זוגה השוהה בישראל". לפיכך הודיעה המדינה כי מאחר שנראה כי הוראה זו חלה על המערערת, עניינם של המערערים יתברר לאחר שתוגש בקשתם החדשה למתן מעמד מתוקף הליך איחוד מישפחות.
...
ערעור על פסק-דינו של בית הדין לעררים בירושלים לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (כבוד הדיין אילן חלבגה) בתיק ערר (ירושלים) 2808/19 מיום 12.8.2021, שלפיו נדחה הערר שהגישו המערערים על החלטת המשיב מיום 31.12.2017.
אין בידי לקבל טענת העוררים לפגיעה בזכות לחיי משפחה שכן כטענת המשיבה לעוררת מונפק היתר מסוג היתר מת"ק מפעם לפעם ובאופן רציף המאפשר המשך שהייתה בתחומי מדינת ישראל ובחיק משפחתה.
הוסבר כי בקשות שהוגשו לאחר החלטת הממשלה ולאחר חקיקת הוראת השעה, לא נקלטו בפועל ואף היו צפויות להידחות, אך באופן תיאורטי ניתן היה להגישן.
22 בהתאם לאמור, הערעור מתקבל במובן זה שהמערערים יפנו את בקשתם להסדרת מעמדה של המערערת אל הוועדה המקצועית (בהתאם לסעיף 7 בחוק הוראת השעה משנת 2022, המחליף את סעיף 3א1 בחוק הוראת השעה שבוטל).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו