מכאן העירעור שלפניי, על פסק דינו של בית הדין לעררים (כב' הדיין דותן ברגמן, ערר (ת"א) 2400-21 מיום 28.06.21), שבמסגרתו נדחה על הסף ערר שהגישו המערערים על החלטת רשות האוכלוסין וההגירה (להלן: הרשות) מיום 22.04.21, לסרב לבקשתם לפתיחת הליך מדורג משום שלא המציאו את המסמכים שהתבקשו להמציא.
ביום 16.07.2007 נישאה המערערת למר יורי יעקובוב בקפריסין, וכאזרח ישראלי הוא הגיש עבורה בקשה למתן מעמד מכח נוהל איחוד מישפחות, וניתן לה רשיון כללי ב/1 כבת זוג לשנה.
יב לנוהל קובעות כי:
"ככל שלא הוגשו מלוא המסמכים הדרושים, על המבקשים להשלים את כלל המסמכים תוך 45 ימים ולהגישם ללשכה המטפלת. במידה ולא יוגשו כלל המסמכים, הבקשה תסגר. הודעה על סגירת הבקשה תישלח למבקשים".
אין מחלוקת כי המערערים הגישו בקשה קודמת למתן מעמד למערערת בלישכת הרשות ירושלים, שבמסגרתה לא נשלחה להם הודעה כאמור, והבקשה לא סורבה או ניסגרה בהיעדר מסמכים.
...
הערר נדחה על הסף בנימוק שהוגש טרם מיצוי ההליכים על דרך הגשת ערר פנימי על החלטת הרשות.
עם זאת, אני סבורה כי במקרה שלפניי, בנסיבות המקרה החריגות, בהן מתנהל ההליך במהלך עשר שנים מאז נישאו המערערים, בהם היו המערערים במשך שלוש שנים בהליך המדורג ללא שנדרשו להציג מסמכים נוספים ניתן להניח כי כלל המסמכים כבר הוגשו, ואין זה סביר לחזור ולדרוש מהמבקשים מסמכים נוספים.
זאת לאור החלטתי מיום 30.09.21 שקבעה, בין היתר, לגבי החלטה זו של הרשות: "יובהר כי החלטה זו תינתן במסגרת הצעת הפשרה של בית המשפט, במסגרת ההליך דנן". יתרה מכך, מעת שהרשות לא נעתרה לטענות המערערים לגבי רשימת המסמכים המבוקשת, שהיא מוקד הערעור שלפניי, וגם לא הושגה הסכמה בין הצדדים בעניין זה, ממילא לא ניתן לומר שהחלטת הרשות מייתרת את הערעור.
סוף דבר
לאור כל האמור לעיל הערעור מתקבל במובן זה שעל הרשות לדון בבקשת המערערים למתן מעמד למערערת מכח נישואיה למערער לגופו של עניין, מבלי לעמוד על הצגת מסמכים נוספים על אלה שנמצאים בתיק לעת הנוכחית.