המבקש הגיש ערעור על הגבלת חשבון הבנק שלו אצל המשיב, לפי סעיף 10 לחוק שקים ללא כסוי, התשמ"א-1981 והוא מבקש להורות על מניעת תחילת ההגבלה על פי סעיף 10א' לחוק, באופן דחוף, במעמד צד אחד בלבד.
הבקשה לוקה בליקויים מהותיים אשר מצדיקים דחייתה על הסף –
לא צורפה לבקשה הודעה על הגבלה לפי סעיף 3א' לחוק שיקים ללא כסוי, התשמ"א-1981, ואין לדעת מהבקשה, מתי התקבלה אצל המבקש הודעה כאמור, אם ומתי אמורה ההגבלה על חשבון המבקש להכנס לתוקפה, והאם הבקשה הוגשה במסגרת המועדים הקבועה בתקנות
הבקשה מתייחסת ל- 12 שקים בלבד, מבלי לפרט את כל השקים שסורבו בחשבון המבקש במהלך תקופה של שנה.
יפים לעניין זה דברים שנכתבו במאמריו של כבוד השופט י' עמית, חוק שיקים ללא כסוי, התשמ"א-1981, הפרקליט מד עמ' 471:
"החזרת שיקים על-ידי הבנק בעבר היא כשלעצמה יכולה לסתור את טענת הלקוח, כי נוצר חוזה חדש בין הצדדים... העובדה, שהבנק הסכים בעבר לסטייה מעבר לאשראי המאושר אינה מלמדת, כשלעצמה, על חובה להמשיך לעשות כן בעתיד ולתמיד. אין בה, כשלעצמה, כדי לשמש בסיס לקיומו של יסוד סביר להגיח, שהיתה חובה על הבנק לפרוע שיקים, גם כאשר יש חריגה ממסגרת האשראי... העובדה שהבנק פורע מעת לעת שיקים מעבר למסגרת האשראי, אינה יכולה ליצור מציאות אובייקטיבית אפילו בתודעתו הסובייקטיבית של הלקוח, כי הסכם האשראי שונה או כי נוצר הסכם אשראי חדש".
דהיינו, אין בטענות המבקש להקים תשתית ראייתית לכאורית מינימלית, המבססת סיכוי סביר לקבלת העירעור.
...
פניה כזאת מהווה תנאי להגשת הערעור ובלעדיה דינו להידחות על הסף.
למרות זאת, כמפורט להלן, לא הסתפקתי במחדלו של המבקש והגעתי למסקנה שיש לדחות את הבקשה גם לגופה.
לא מצאתי בבקשה כל נימוק שיצדיק לחרוג מהכלל במקרה זה.
על כן, הבקשה למתן צו לעיכוב כניסה לתוקף של ההגבלה במעמד המבקש בלבד, לפני קיום דיון בבקשה במעמד הצדדים, נדחית.
