ערעור על סירוב לפירעון שיקים בשל חריגה ממסגרת אשראי

במסגרת דיון שהתקיים לפניי נחקרה המערערת על תצהירה וב"כ הצדדים סיכמו טיעוניהם בעל פה. דיון והכרעה: המסגרת הנורמאטיבית חוק שיקים ללא כסוי, תשמ"א-1981 בסעיף 1 מגדיר מהו "שיק שסורב" – "שיק שהוצג לפרעון בתאריך הנקוב בו או אחריו, והבנק סרב לפרעו מחמת שלא הייתה יתרה מספקת בחשבון והוא לא היה חייב לפרעו מכוח הסכם עם המושך, ואין נפקא מינה אם הייתה סיבה נוספת לסרוב או אם ניתנה הוראת ביטול;" מן החומר שהוצג עולה כי 12 ההמחאות נשוא העירעור, סורבו בשל חריגה ממסגרת האשראי שאושרה ע"י הבנק.

...

סוף דבר: בשולי הדברים ובטרם סיום, אבהיר, כי דעתי אינה נוחה כלל ועיקר עם דרכה של המערערת בניהול חשבון הבנק שבבעלותה.

כפי שפירטתי לעיל, סבורני כי מוסר התשלומים של המערערת בכל הנוגע לשימוש בשיקים הוא אינו תקין, בלשון המעטה.

ואולם, בנסיבותיו הפרטניות של המקרה שלפניי, ומן הנימוקים שפורטו בהרחבה לעיל אני קובעת, כי התקיימה בענייננו העילה הקבועה בסעיף 10(א)(3) לחוק שיקים ללא כיסוי, עליה התבססה המערערת בערעורה, המצדיקה גריעת ההמחאות נשוא הערעור ממנין השיקים המסורבים בחשבון המערערת אצל המשיב, ועל כן כך אני מורה.

בנגוד לטענת המערערת אין זה מתפקיד הבנק להתריע בכל פעם כי בעקבות חריגה ממסגרת האשראי המאושרת המשיב יאלץ לסרב לכבד שיקים, שהמערערת משכה במהלך יום העסקים הרגיל.

יתר על כן אי רצונו של ב"כ המערערת לחקור בחקירה נגדית את נציג המשיב פועל לחובתו בעיניין זה, שכן המשיב טען כי ההודעות אכן נשלחו וכי סאמר קיבל התראות חוזרות ונישנות בקשר לחובתו לדאוג לכסוי מספיק ולעובדה שחריגה מהמסגרת תוביל לסרוב המשיב לפרוע שיקים.

השיק החמשי והשישי וסירובם על רקע המצב הביטחוני: ניכר כי המערערת באה בטענות באשר להפקדת השיקים הנ"ל על ידי המוטב וכן כלפי הבנק בכך שסרב לכבדם.

...

טוען המשיב שיש לדחות את הערעור כי השיקים הוצגו לפירעון ולא כובדו משום שבמועד זה הייתה חריגה מהמסגרת.

סבור אני שיש לדחות טענתו זו של סאמר, שכן אם סאמר מנהל עסק גדול, כטענתו, ומנהל את החשבון הבנק של המערערת, אז נקודת המוצא היא שהוא יודע עברית היטב, דבר שעלה גם מחקירתו הנגדית.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הערעור על הגבלת החשבון, מורה על ביטול ההחלטה לעיכוב כניסת ההגבלה לתוקף וכניסת ההגבלה לתוקף לאלתר.

המערערת תשלם למשיב כדלקמן: 1) את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; 2) שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

מסגרת האשראי שנקבעה במועד פתיחת החשבון היא בסך של 50,000 ש"ח. במועדים 6.1.2019 עד 16.8.2019 סורבו עשר המחאות בחשבונה של המערערת בשל העדר יתרה מספקת, ובעקבות כך הודיע הבנק למערערת על הטלת הגבלה לפי חוק שיקים ללא כסוי.

על פי הנטען בפועל מסגרת האשראי אמנם לא הוגדלה, אך מעת לעת העמיד הבנק למערערת מסגרות אשראי זמניות לצורך פרעון שיקים שנמשכו מהחשבון, וכיבד שיקים בחריגה "בהתאם לצרכי[ה] של המערערת". לטענת המערערת לאחר חלופי ההנהלה בסניף, החל הבנק לשנות את מדיניותו ולסרב שיקים בחשבון, וזאת בנגוד להבטחות ולנוהג אשר נוצרו, ומדובר לפי הנטען בהפרה של הסכם מפורש בין הצדדים.

מן החומר שהוצג עולה כי עשר ההמחאות אשר בגין סירובן הוגבל החשבון, סורבו בשל חריגה ממסגרת האשראי שאושרה בידי הבנק - מסגרת של 50,000 ש"ח - וכי הן סורבו בתוך פרק זמן של כשבעה וחצי חודשים.

...

על כן, ובשים לב לכך שגם ארבע ההמחאות הנוספות סורבו בפרק זמן של שנה ממועד סירוב ההמחאה הראשונה דנן, הרי שגם אם המסקנה היתה כי יש לגרוע המחאה אחת עד ארבע המחאות, לא היה בכך כדי להועיל למערערת והערעור היה הופך תיאורטי.

מכל מקום, סבורה אני כי דין הערעור להדחות אף לגופם של דברים.

מטעמים אלו, ומשהמערערת לא הרימה את הנטל להוכיח כי קמה עילה לביטול הבאת שיקים שסורבו בחשבונה במניין השיקים המסורבים, הערעור נדחה (וממילא הצו הזמני שניתן לאחר הגשת הערעור מבוטל).

ביום 15.12.20, לאחר שהמשיב סרב לכבד 6 שיקים שמשך המערער על החשבון, נשלחה למערער התראה לפני הגבלת החשבון.

בכך נוצר הסכם על ידי היתנהגות; הבנק המשיב סרב לכבד את השיקים בנגוד להסכם שנכרת בין הצדדים באמצעות היתנהגות; לאור האמור לעיל, היה למערער יסוד סביר שהבנק יכבד את השיקים שסורבו; רשימת העילות לביטול סרוב שיקים שבסעיף 10 לחוק שיקים ללא כסוי, תשמ"א-1981 אינה רשימה סגורה, ובמקרים מיוחדים שהצדק מחייב, ניתן לבטל סרוב שיקים, והמקרה של המערער נכלל במסגרת מקרים מיוחדים אלו; האנטרס הצבורי במקרה הנוכחי הוא לאפשר לו כמפרנס כ- 11 מישפחות (הן באופן ישיר והם באופן עקיף) להתקיים ולא לקרוס בשל מחדלים לא לו. טענות המשיב: בתשובתו לערעור טען המשיב שיש לדחות את העירעור מהסיבות כדלקמן: המשיב לא איפשר למערער לחרוג ממסגרת האשראי, והשיקים לא כובדו מפאת חריגה ממסגרת האשראי בחשבון במועד הצגת השיקים לפירעון, ובהיעדר הסכם בין הצדדים לחריגה זו. על כן השיקים סורבו כדין; בהתאם להוראת ניהול בנקאי תקין מס' 325 של בנק ישראל בנושא "נוהל מסגרות אשראי בחשבונות עובר ושב" המשיב אינו מאשר חריגות ממסגרת האשראי; ביום 25.12.20 נשלחה למבקש התראה על פי חוק שיקים ללא כסוי לאחר סרוב לפרוע 6 שיקים בשל חוסר כסוי (ביום 24.12.20 לא כובדו 2 שיקים עקב חוסר כסוי, שיקים 5 ו-6 להתראה, ולכן נכללו בהתראה 6 שיקים ולא 5 שיקים).

...

בכך נוצר הסכם על ידי התנהגות; הבנק המשיב סירב לכבד את השיקים בניגוד להסכם שנכרת בין הצדדים באמצעות התנהגות; לאור האמור לעיל, היה למערער יסוד סביר שהבנק יכבד את השיקים שסורבו; רשימת העילות לביטול סירוב שיקים שבסעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981 אינה רשימה סגורה, ובמקרים מיוחדים שהצדק מחייב, ניתן לבטל סירוב שיקים, והמקרה של המערער נכלל במסגרת מקרים מיוחדים אלו; האינטרס הציבורי במקרה הנוכחי הוא לאפשר לו כמפרנס כ- 11 משפחות (הן באופן ישיר והם באופן עקיף) להתקיים ולא לקרוס בשל מחדלים לא לו. טענות המשיב: בתשובתו לערעור טען המשיב שיש לדחות את הערעור מהסיבות כדלקמן: המשיב לא איפשר למערער לחרוג ממסגרת האשראי, והשיקים לא כובדו מפאת חריגה ממסגרת האשראי בחשבון במועד הצגת השיקים לפרעון, ובהעדר הסכם בין הצדדים לחריגה זו. על כן השיקים סורבו כדין; בהתאם להוראת ניהול בנקאי תקין מס' 325 של בנק ישראל בנושא "נוהל מסגרות אשראי בחשבונות עובר ושב" המשיב אינו מאשר חריגות ממסגרת האשראי; ביום 25.12.20 נשלחה למבקש התראה על פי חוק שיקים ללא כיסוי לאחר סירוב לפרוע 6 שיקים בשל חוסר כיסוי (ביום 24.12.20 לא כובדו 2 שיקים עקב חוסר כיסוי, שיקים 5 ו-6 להתראה, ולכן נכללו בהתראה 6 שיקים ולא 5 שיקים).

לאור האמור לעיל, אין מנוס מקבלת הערעור.

הוצאות המשפט: אמנם הערעור מתקבל מנימוק טכני שבסדר דין, אך סבור אני שאין לחייב את המשיב בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד, שכן מהחקירות הנגדיות עולה לכאורה שהמערער ידע שהוא מנהל את החשבון בחריגות ממסגרת האשראי וניהל אותו תוך כדי הגדלה מפעם לפעם של הסיכון בניהול החשבון, דבר אשר היה יכול להשליך לכאורה על תוצאות הערעור.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, הערעור מתקבל, ואני מורה על גריעת כל השיקים שבהודעת ההגבלה.

לטענת המשיב שאינה מוכחשת, ביום 03.06.19, נימסר לידי המערערת באמצעות בעליה גב' סיגלית חן, מכתב, אשר במסגרתו הבהיר הבנק כי החל מאותו היום ואילך על המערערת לדאוג לכסוי השיקים ביום הערך שלהם, וכי כל שיק שלא יהיה לו כסוי כאמור יסורב.

מן המסמכים שהוצגו לבית המשפט עולה, כי ההמחאות נשוא הערעורים שלפניי סורבו, בשל חריגה ממסגרת האשראי.

בדומה לענייניה של גב' חן, אין חולק כאמור כי למערערת נימסר מכתב מהמשיב, במסגרתו הובהר לה שהחל מיום 03.06.19, לא יכבד המשיב שיקים שפירעונם יוביל לחריגה ממסגרת האשראי בחשבון, העומדת ע"ס 10,000 ₪.

...

סוף דבר: מכל נימוקי המפורטים לעיל, אני מקבלת את הבקשה ב - עש"א 17497-08-19 באופן חלקי ומורה כי השיקים המנויים בסעיפים א – יג לרישא לבקשה המתוקנת, לתאריכים 26.05.19 – 26.07.19, בלבד, יוסרו ממניין השיקים המסורבים.

אני דוחה את הבקשה ביחס ליתר השיקים המפורטים בה (סעיפים יד-כט).

אני דוחה את הבקשה ב - עש"א 72777-01-20 במלואה.