ערעור על סירוב גריעת המחאות מחשבון מוגבל

"[]בעל החשבון אינו רשאי לפנות לבית-המשפט בבקשה לגרוע שיק שסורב, טרם סורבו עשרה שיקים... רק מי שניכנס כבר לקטגוריה של לקוח מוגבל או מוגבל חמור, רשאי לפנות לבית המשפט" (יצחק עמית, חוק שיקים ללא כסוי, התשמ"א-1981, הפרקליט מד (תש"ס), 449, 459)).

"החוק מתייחס למי שסורבו בחשבונו מספר מוגדר של שיקים, ולא לאדם אחר ... עיון בכלל הוראות חוק שיקים ללא כסוי מלמד כי אין מטרתם של כלים אלו, לעסוק בעיניינו של מי שאינו 'מזוהה' לכאורה על פי הוראות החוק, כאדם או גוף הנוהג ליתן שיקים ללא כסוי" (עש"א (שלום ראשל"צ) 26939-09-12 סער נ' הראשון בע"מ (14/1/13)) וראו גם בהרחבה יובל אזני, שיקים ללא כסוי, תשס"ד- 2003 (עמ' 47-48): "[]לקוח שחשבונו לא הוגבל לא יהא רשאי לערער על-פי סעיף 10 לחוק או להגיש תובענה לסעד הצהרתי לביטול הבאה במניין של השיקים שסורבו. לקוח כזה מקדים את המאוחר. ראשית, יתכן מאוד שחשבונו כלל לא יוגבל או שהשיקים בגינם הוא עותר בשלב זה שלפני הטלת ההגבלה, כולם או חלקם, לא יהיו כלל השיקים שיגרמו להגבלה לאחר שייפלטו ממניין השיקים בחלוף התקופה המנויה בסעיף 2(א) לחוק. המחוקק לא מצא לנכון להעניק ללקוח תרופה טרם הוגבל חשבונו. ומצבו של לקוח כזה, בחשבונו סורבו שיקים מתחת לקו ההגבלה, אינו שונה ממצבו לו לא היה החוק נחקק כלל. עילותיו ותרופותיו של הלקוח בתחום דיני הנזיקין ודיני החוזים עקב סרוב שיקים שלא כדין, עומדות לו בלי קשר לערעור על- פי סעיף 10 לחוק, אך העירעור, כשלעצמו, נועד רק ללקוח מוגבל המבקש לבטל את ההגבלה בדרך של ביטול הבאה במניין של שיקים שסורבו. לפיכך, על פי החוק, אין כל תכלית להגשת ערעור או תובענה אחרת, טרם הוגבל החשבון או לאחר תום ההגבלה". וראו עוד: עש"א (שלום חיפה) 41144-06-11 כהן נ' בנק לאומי (6/6/12); עש"א 63325-03-16 המודיע נ' מרכנתיל דיסקונט (21/4/16).

...

נוכח האמור לעיל דין התביעה להידחות גם לגופה.

סוף דבר התביעה נדחית.

ממילא נדחית גם הבקשה לסעד זמני.

הבנק טוען כי שיקים אלו סורבו כדין מאחר ולא הייתה יתרה מספקת בחשבון, וכי הטענה בדבר הסתמכות המערערת על כך שתקבל את תמורת עבודתה מבית הספר, מוצתה בעירעור הקודם.

לטענת הבנק, החשבון אמנם מוגבל, אבל זאת בגין הודעת הגבלה קודמת, שנדונה בבית משפט בעירעור הקודם, ביום 7.1.19, שבה לא נכללו השיקים נשוא ערעור זה. לטענתו, בית המשפט נעדר סמכות עניינית לידון בגריעת שיקים בטרם הוגבל החשבון, ובעניינינו לא טענה המערערת כי קיבלה הודעה על הגבלה כזו.

מכאן, שמי שהבנק סרב לכבד 10 שיקים או יותר שמשך, בתקופה של 12 חודשים, הוא לקוח מוגבל, הרשאי לפנות לבית המשפט על מנת שיגרע אותם שיקים ממניין השיקים לצורך הגבלת החשבון (וכן רשאי לבקש צו מניעה זמני עד למתן החלטה בעיניין גריעתם).

...

בנסיבות אלו, לצורך הערעור על פי החוק (בהבדל משאלות הנוגעות ליחסים שבין המערערת כלקוח לבנק), אני סבורה כי יש לגרוע שיקים אלו ממניין השיקים עפ"י החוק.

לפיכך מתקבל הערעור ביחס לשיקים נשוא תיקון הערעור באופן שהשיקים ש- 13 השיקים, מיום 20.1.19 ועד ליום 11.2.19, (שמספרם בערעור המתוקן 16 – 28), ייגרעו.

פסיקתא לאור כל האמור לעיל אני מורה על גריעת השיקים בערעור המתוקן שמספרם 3 – 11, 16 – 28.

העובדות הדרושות לערעור הוראת סעיף 2(א) בחוק קובעת כי "חשבון יהיה מוגבל (להלן – חשבון מוגבל) ובעליו יהיה מוגבל (להלן – לקוח מוגבל) אם סורבו במשך שנים עשר חדשים עשרה שיקים או יותר שנמשכו על החשבון, ובילבד שעברו לפחות חמישה עשר ימים בין הסרוב הראשון לסרוב האחרון". אין מחלוקת על כך שעד מועד הגשת העירעור סורבו שתיים-עשרה המחאות שנמשכו מחשבונו של המערער ועד הגשת תשובת המשיב סורבה המחאה נוספת (נספח א' של תשובת המשיב).

עקרי טענות המערער על-פי טענת המערער, מבין ההמחאות שסורבו יש לגרוע את שש ההמחאות שסומנו לעיל במספרים 2, 4, 6, 8, 10 ו-11.

אמנם היו מקרים שבהם לפנים משורת הדין ובהעדר חובה על הבנק לעשות כן, כובדו המחאות חרף היות חשבונו ביתרת חובה החורגת ממסגרת האשראי ואמנם באותן נסיבות הבנק פנה אל המערער כדי שיפקיד כסף בחשבונו, אולם המערער לא הקפיד לעשות כן. המשיב הטעים כי החובה לוודא שבחשבון תהיה יתרה מספקת לפרעון המחאות במועד הצגת המחאות לפרעון, חלה רק על המערער ולא על הבנק.

...

ג'י מערכות נ' בנק לאומי (טרם פורסם), בו דובר על 'מכת המדינה של שיקים ללא כיסוי, שאין מנוס ממאבק בה', ועל כך ש'האינטרס בשמירת מסגרת אשראי ובאי חריגה הימנה אינו של הלקוח הלווה בלבד, אלא של כלל הציבור הנזקק לאשראי, כדי שלא יווצר מצב של 'נעילת דלת בפני לווים'; וכן ראו השופט י' עמית, 'חוק שיקים ללא כיסוי' הפרקליט מד 449.

סיכום ותוצאה לנוכח האמור, הערעור נדחה.

כן ישלם המערער למשיב הוצאות משפט, אשר לפנים משורת הדין יעמדו על סך של 5,000 ₪ בלבד.

עוד חזרה המבקשת על הטענות לפיהן סרוב המשיב לבטל שעבודים הוביל לחוסר אפשרות לקבל אשראי וגם לאחר שהשעבודים שוחררו, סכומי הפקדון לא הועברו לחשבון העו"ש. דיון והכרעה עיון ברשימת פירוט השיקים המסורבים שצירף המשיב בבקשה לדחיית העירעור על הסף, מלמד כי לאחר יום 22/11/20, המועד האחרון בו הוחזרו השיקים שפורטו בבקשה, ועד יום הגשת העירעור (9/12/2020), סורבו בחשבון הבנק של המבקשת עוד 39 שיקים, בסכומים המצטברים לכ- 860,000 ₪.

במקרים רבים, קיבלו בתי המשפט טענות דומות לסילוק ערעורים לפי חוק השיקים על הסף, במקרים בהם מספר השיקים שסורבו היה כזה שגם אם יתקבל העירעור וייגרעו השיקים המפורטים בו, עדיין יישאר החשבון מוגבל מחמת סרוב של למעלה מ- 10 שיקים נוספים.

כב' השופט יצחק עמית במאמריו חוק שיקים ללא כסוי, הפרקליט מד (ג) 449, 459, כתב בעיניין זה: "טעות שכיחה בקרב הפונים לבית המשפט היא עתירתם לביטול ההגבלה. ודוק: העירעור אינו על עצם ההגבלה, והסעד המתבקש אינו יכול להיות ביטול ההגבלה. הסעד הנכון הוא כי בית המשפט יורה על גריעת שיק או שיקים מסויימים במניין השיקים שסורבו...

...

בית המשפט העליון שב ועמד על הגישה הנוקשה, אשר צריכה להנחות את בתי המשפט בעניין זה, כחלק מן ההתמודדות עם הבעיה של פיזור שיקים ללא כיסוי, הפוגע באינטרס הציבור שלא לקבל שיקים מסוג זה. ראה רע"א 7026/07 משתלות יהל בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (12/11/07), פסקה 7: "בית משפט זה עמד על הגישה הנוקשה אשר צריכה להנחות את בתי המשפט בעת דיון בנושא שיקים בלא כיסוי, וזאת כחלק מן ההתמודדות עם הבעיה של פיזור שיקים ללא כיסוי, הפוגעת, כאמור באינטרס הציבור שלא לקבל שיקים מסוג זה." סיכומו של דבר, הערעור נדחה.

בהערכה של העלויות שנדרשו לצורך ניהול ההליך, בהתחשב עם מורכבות ההליכים בתיק, היקף וכמות כתבי הטענות והמסמכים, הדיון שהתקיים על אף קיום עילה לדחיית הבקשה על הסף והתנהלות המבקשת, אני מחייב את המבקשת לשלם למשיב הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪, בתוך 30 יום מהיום.

עוד הוסיף הבנק וטען, כי הפקדת שיקים לחשבון היא הפקדה על תנאי ורק בחלוף שלושה ימי עסקים יראה השיק ככזה שנפרע (כאמור בסעיף 3 להוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זכוי וחיוב בשיקים), תשנ"ב – 1992), וכך גם הוסבר למערער כאשר פנה לבנק בחודש פברואר 2022 ובקש לגרוע 2 שיקים שהוצגו ביום 13.2.2022 וסורבו ביום העסקים שלאחר מכן (15.2.2022) מחמת העידר כסוי מספיק.

להודעת העירעור המתוקן נוספו עוד 15 שיקים שסורבו, וזו רשימת השיקים נשוא העירעור: בהודעה המתוקנת שב המערער על אותן הטעות, תוך שהוא מוסיף (ס' 5) כי מאז הטלת ההגבלה על החשבון חזרו 8 שיקים מחמת חשבון מוגבל ולא מחמת העידר כסוי מספיק, למעט שיק אחד שתאריך פרעונו 6.9.2022.

...

בפניי ערעור שהוגש לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א – 1981, אשר כפי שנראה להלן, דינו להידחות.

אני מקבלת את טענת המשיב כי הערעור הוגש באיחור.

אני מקבלת גם את טענת המשיב כי טענות המבקש נטענו בעלמא, ללא פירוט עובדתי נדרש ביחס לכל שיק ושיק, כמצוות תקנה 2(ג) לתקנות.

אכן, הטלת הגבלה בהתאם לחוק הינה בעלת תוצאה קשה כלפי המערער, אולם לא נפל שגגה בהתנהלות הבנק ומכל הנימוקים לעיל, אני מורה על דחיית הערעור.