עוד חזרה המבקשת על הטענות לפיהן סרוב המשיב לבטל שעבודים הוביל לחוסר אפשרות לקבל אשראי וגם לאחר שהשעבודים שוחררו, סכומי הפקדון לא הועברו לחשבון העו"ש.
דיון והכרעה
עיון ברשימת פירוט השיקים המסורבים שצירף המשיב בבקשה לדחיית העירעור על הסף, מלמד כי לאחר יום 22/11/20, המועד האחרון בו הוחזרו השיקים שפורטו בבקשה, ועד יום הגשת העירעור (9/12/2020), סורבו בחשבון הבנק של המבקשת עוד 39 שיקים, בסכומים המצטברים לכ- 860,000 ₪.
במקרים רבים, קיבלו בתי המשפט טענות דומות לסילוק ערעורים לפי חוק השיקים על הסף, במקרים בהם מספר השיקים שסורבו היה כזה שגם אם יתקבל העירעור וייגרעו השיקים המפורטים בו, עדיין יישאר החשבון מוגבל מחמת סרוב של למעלה מ- 10 שיקים נוספים.
כב' השופט יצחק עמית במאמריו חוק שיקים ללא כסוי, הפרקליט מד (ג) 449, 459, כתב בעיניין זה:
"טעות שכיחה בקרב הפונים לבית המשפט היא עתירתם לביטול ההגבלה. ודוק: העירעור אינו על עצם ההגבלה, והסעד המתבקש אינו יכול להיות ביטול ההגבלה. הסעד הנכון הוא כי בית המשפט יורה על גריעת שיק או שיקים מסויימים במניין השיקים שסורבו...
...
בית המשפט העליון שב ועמד על הגישה הנוקשה, אשר צריכה להנחות את בתי המשפט בעניין זה, כחלק מן ההתמודדות עם הבעיה של פיזור שיקים ללא כיסוי, הפוגע באינטרס הציבור שלא לקבל שיקים מסוג זה. ראה רע"א 7026/07 משתלות יהל בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (12/11/07), פסקה 7:
"בית משפט זה עמד על הגישה הנוקשה אשר צריכה להנחות את בתי המשפט בעת דיון בנושא שיקים בלא כיסוי, וזאת כחלק מן ההתמודדות עם הבעיה של פיזור שיקים ללא כיסוי, הפוגעת, כאמור באינטרס הציבור שלא לקבל שיקים מסוג זה."
סיכומו של דבר, הערעור נדחה.
בהערכה של העלויות שנדרשו לצורך ניהול ההליך, בהתחשב עם מורכבות ההליכים בתיק, היקף וכמות כתבי הטענות והמסמכים, הדיון שהתקיים על אף קיום עילה לדחיית הבקשה על הסף והתנהלות המבקשת, אני מחייב את המבקשת לשלם למשיב הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪, בתוך 30 יום מהיום.