מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על סילוק תביעה לביטול פסק דין בשל ראיה חדשה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

ביום 29.5.2022 הגישו האחיינים בקשה לסילוק על הסף, מטעמים כדלקמן: לנוכח הסכמי הפשרה הראשון והשני, שלא הותירו לנתבע כל שטח בחלקה 2 או 3, הנתבע אינו יכול להשלים את ההסכם נשוא כתב התביעה; בית משפט זה אינו מוסמך עניינית לידון בתובענה זה לנוכח הסכמי הפשרה הראשון והשני, שקבלו תוקף של פסקי דין בבית משפט לעינייני מישפחה, ופסקי דין אלה חלוטים; אכיפת ההסכם, כסעד המבוקש בתובענה, תוביל לביטול או איון פסק/י דין חלוט/ים של בית משפט לעינייני מישפחה.
דבר זה לא ניתן לקבל, שכן בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על פסקי דין של בית משפט לעינייני מישפחה; כל השגה על פסקי הדין החלוטים של בית משפט לעינייני מישפחה, לרבות תביעה לביטול פסק הדין מחמת תרמית, או עקב ראיות חדשות שהתגלו לאחר מתן פסקי הדין, יש להגיש לבית משפט לעינייני מישפחה ולא בפני בית משפט זה, הנעדר סמכות עניינית לידון בכך.
...
בכל אופן, דין הבקשה דחיה אף לגופם של דברים.
במצב דברים זה, משנדחתה טענת העדר הסמכות העניינית, ומשלא ניתן לקבוע כבר כעת שאין לתובעים סיכויי כלל לזכות בתביעתם (ולו גם מהטעם של עסקאות נוגדות, כמצויין בתגובת המשיבים המפורטת בסעיף 19(ה) לעיל), אין מקום להיעתר לבקשה לסילוק על הסף הנדונה.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, דין הבקשה לסילוק על הסף להידחות, וכך אני מורה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום טבריה נפסק כדקלמן:

בנוסף לאמור לעיל, התווספו מספר תנאים בפסיקה, אותם יש לשקול בעת הדיון בתביעה לביטול פסק דין מחמת גילוי ראיות חדשות, להבדיל מהבקשות שעניינן גילוי תרמית ומרמה.
לא זו אף זו, בפסק דינו של בית המשפט המחוזי שניתן ביום 13.9.20 בעירעור על פסק הדין בתיק שרה שי, בו העלתה המערערת אותן טענות בדבר פסלותו של כב' השופט טל מלשבת בדין שעה שלטענתה הערייה הייתה בעלת דין, נדחתה טענת הפסלות כנגד כב' השופט טל, כאשר בהחלטתו קבע כב' השופט ערפאת טאהא כדלקמן: "על אף האמור לעיל ראיתי לנכון להתייחס לנימוק ערעור נוסף שהעלתה המערערת בבקשה נפרדת שהגישה לבית משפט זה לאחר שכבר הוגש ערעור ונקבע דיון לשמיעתו, ואשר נוגע לעילת פסלות כביכול שדבקה בשופט קמא הדן בדין ושמחייבת, על פי הנטען, ביטול פסק הדין בשל חשש למשוא פנים והטיית משפט. בבקשה להוספת נימוק לערעור טענה המערערת, כי לאחרונה התברר לבא כוחה, כי השופט קמא עבד לפני בחירתו לכהונת שופט במשרד עו"ד עדנה בונשטיין אשר ייצג בזמנו את המשיבה. לטענתה, עובדות אלה לא גולו על ידי השופט במהלך ניהול ההליך בפניו ואף לא על ידי המשיבה עצמה. נטען כי עובדות אלה מלמדות כי השופט קמא פעל בנגוד עניינים באופן המקים חשש ממשי למשוא פנים והטיית משפט, בנגוד לשבועת השופטים עם מינויים. טעמים אלה, כך נטען, מחייבים ביטול פסק הדין והחזרת הדיון לבית המשפט קמא לצורך שמיעתו בפני מותב אחר.
לאור האמור לעיל, ולאחר שהתובע לא הצביע על עילות המצדיקות ביטול פסק הדין וקיום משפט חוזר בתיק הקודם, מקום שהוא לא הביא בדל של ראיה לפיה פסק הדין ניתן במירמה וכן עת לא הצביע על ראיות חדשות כלשהן שהתגלו לאחר מתן פסק הדין, שיש בהם כדי לשנות את פסק הדין החלוט, בנוסף לעובדה כי בעניינינו מיתקיים מעשה בי-דין, התוצאה הנה שהמקרה הנידון הנו מהמקרים אשר ברור כי התובע לא יכול לקבל את הסעד המבוקש ויש להורות על סילוק התביעה על הסף.
...
טענות אלה דינן להידחות.
טרם סיום אציין שבעניין טורג'מן שלעיל נקבע הכלל של עיקרון סופיות הדיון שחייב להנחות אותנו בתביעות כגון אלה: "עיקרון סופיות הדיון עיקרון מושרש הוא במשפטנו ואין להפחית בערכו. מגולמים בו צרכיה של מערכת המשפט, שלהבטחת יעילותה נדרש לשם סוף לדיון ולא לאשר פתיחת דיונים מחדש. אינטרס זה אינו רק מערכתי אלא אינטרס של כל פרט הזקוק למערכת המשפט וממתין לבירור עניינו במצב בו משאביה של המערכת מוגבלים...האינטרס החברתי ליצירת כלל של סופיות הדיון נוגע גם לצורך בוודאות ויציבות של פסק הדין, וכנגזר מכך גם לאמון הציבור במערכת המשפט...לצד זאת מגולם בעיקרון זה הצורך להגן על המתדיין שכנגד שלא יוטרד יותר מפעם אחת בשל אותה עילה...". במקרה הנדון, כאשר ברור כי התובע, על סמך הטענות המבססות את תביעתו, לא יכול לקבל את הסעד המבוקש, לצד קיומו של מעשה בי-דין המושתת על עיקרון סופיות הדיון, דין התביעה סילוק על הסף.
סוף דבר אשר על כן, אי לכך, אני מורה על דחיית התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום טבריה נפסק כדקלמן:

מכאן, הערייה טוענת כי דין התביעה להידחות על הסף מחמת השתק שפוטי ומעשה בית דין, שכן התובע מנוע לחזור ולהתדיין באותו עניין או שאלה שכבר נדונו והוכרעו, היות ובעניינינו, טענת המנעות כנגד כב' השופט טל כבר נדונה בעבר ונדחתה על ידי כב' השופט טל עצמו בעיניין פלאח וכן על ידי כב' השופט טאהא בעירעור שרה שי. הערייה טוענת שהתובע מבקש, בכתב תביעה זה, הלכה למעשה, לבטל פסק דין חלוט, לפתוח את התיק הקודם שכבר הוכרע ולהביא לכך שטענותיו יידונו פעם נוספת.
בנוסף לאמור לעיל, התווספו מספר תנאים בפסיקה, אותם יש לשקול בעת הדיון בתביעה לביטול פסק דין מחמת גילוי ראיות חדשות, להבדיל מהבקשות שעניינן גילוי תרמית ומרמה.
לאור האמור לעיל ולאחר שהתובע לא הצביע על עילות המצדיקות ביטול פסק הדין וקיום משפט חוזר בתביעה הראשונה, מקום שהוא לא הביא בדל של ראיה לפיה פסק הדין ניתן במירמה וכן עת לא הצביע על ראיות חדשות כלשהן שהתגלו לאחר מתן פסק הדין, שיש בהם כדי לשנות את פסק הדין החלוט, בנוסף לעובדה כי בעניינינו מיתקיים מעשה בי-דין בעיניינה של הנתבעת 1 והיעדר יריבות בעיניינם של הנתבעים 2 ו-3, התוצאה הנה שהמקרה הנידון הנו מהמקרים אשר ברור כי התובע לא יכול לקבל את הסעד המבוקש ויש להורות על סילוק התביעה על הסף.
...
טענות אלה דינן להידחות.
טרם סיום אציין שבעניין טורג'מן שלעיל נקבע הכלל של עיקרון סופיות הדיון שחייב להנחות אותנו בתביעות כגון אלה: "עיקרון סופיות הדיון עיקרון מושרש הוא במשפטנו ואין להפחית בערכו. מגולמים בו צרכיה של מערכת המשפט, שלהבטחת יעילותה נדרש לשם סוף לדיון ולא לאשר פתיחת דיונים מחדש. אינטרס זה אינו רק מערכתי אלא אינטרס של כל פרט הזקוק למערכת המשפט וממתין לבירור עניינו במצב בו משאביה של המערכת מוגבלים...האינטרס החברתי ליצירת כלל של סופיות הדיון נוגע גם לצורך בוודאות ויציבות של פסק הדין, וכנגזר מכך גם לאמון הציבור במערכת המשפט...לצד זאת מגולם בעיקרון זה הצורך להגן על המתדיין שכנגד שלא יוטרד יותר מפעם אחת בשל אותה עילה...". במקרה הנדון, כאשר ברור כי התובע, על סמך הטענות המבססות את תביעתו, לא יכול לקבל את הסעד המבוקש, לצד קיומו של מעשה בי-דין המושתת על עיקרון סופיות הדיון, דין התביעה סילוק על הסף.
סוף דבר אשר על כן, אי לכך, אני מורה על דחיית התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

עקרי העובדות טענות הצדדים לטענת התובע, יש לפסול את פסק הדין הן מחמת תרמית והן מחמת ראיות חדשות שהתגלו לאחר מתן פסק הדין.
הנתבעת פרטה את הראציונאל שבעקרונות "סופיות הדיון" והסתמכות בעלי הדין על תוצאותיו והצביעה על כך שאין ראיות חדשות שהתגלו לאחר מתן פסק-הדין, והראיה היחידה שאליה הפנה התובע, התכתבות עם בא כוחו דאז עו"ד מ.ע. שאומר כיום שהוא מיתנגד לחוב, אינה מאיינת את ההסכמה שניתנה אז. התובע לא הגיש ערעור על פסק דין והגשת הבקשה חמש שנים אחרי מתן פסק הדין חורגת מכל אמת מידה סבירה ומקובלת.
הכרעה מכאן נבחן את טענות התובע כעת, וכפי שנראה אין בטענותיו דבר וחצי דבר ודין התביעה להדחות כבר בשלב זה. כזכור, טוען התובע כי התגלו 4 ראיות חדשות (בא כוחו הקודם הסכים בשמו לפסק דין ללא ידיעתו, הגיש השגה בשמו ללא ידיעתו, העיריה סיכלה את ההשגה והעידה עדות שקר), ואולם כל "הראיות" לאו ראיות הן, חלקן לא היו קיימות לפני מתן פסק הדין בדיון, וחלקן כן הועלה טרם חתימת הפסיקתא בשנת 2020, כך שהדרך להשיג היתה בעירעור ולא בבקשה זו. אפרט.
טענה לעדות שקר? קנוניה? בפסיקה נקבע כי "ביטולו של פסק דין חלוט, קל וחומר מקום שבו בפסק דין מוסכם עסקינן אינו דבר של מה בכך. מכאן, כי על הטוען לביטול פסק חלוט מחמת גילוין של ראיות חדשות מוטל נטל כבד מאוד"(ר"ע 8875/18 יעקב פוזיילוב נ' כונס הנכסים הרישמי, 14.1.19 פורסם בנבו) תימלול שיחה שאין בו דבר וחצי דבר, גם אם יוכח שאכן נאמר על ידי עו"ד מ"ע אינו מהוה מסד ראייתי שמצדיק התחלה של בירור שכזה.
" ובהמשך: "אשר על כן, חרף ההכרה העקרונית בסמכות לביטול פסק דין מוסכם... הרי שהדבר צריך להֵעשות במשׂוּרה, במקרים חריגים בלבד, בהליך המיועד לכך, בהימצא טעמים כבדי משקל ומשכנעים ביותר ... גם בנידון דידן, דומני, כי המחלוקת בין חברַי במישור העקרוני, אינה חריפה; נידרשת אי-חוקיות מובהקת, על מנת להצדיק סטייה מעיקרון סופיות הדיון ובטול פסק דין שניתן בהסכמה." (ע"א 647/20 טאמז אלישקוב נ' א.ר.א.ב. בונוס בע"מ פס"ד מיום 2.9.21 אכן, בתי המשפט ממעטים לסלק תביעות על הסף, אולם שורת הצדק וההיגיון מחייבת לעשות כן בעיניינו.
...
"אין משמע כך שהוא מבקש לחזור מההסכמות שנתן להסדר הנ"ל שקיבל תוקף של פסק דין, היות והוא בטוח בכך כי די בבדיקה ולו שגרתית וקלה בכדי להגיע למסקנה ולתוצאה לפיה יש להביא לביטול החיוב על שמו ודחית התביעה ככל שהיא מתייחסת אליו" (ס' 10 לבקשה מיום 15.10.2020 שהוגשה באמצעות עו"ד עאמאר דראושה).
הכרעה מכאן נבחן את טענות התובע כעת, וכפי שנראה אין בטענותיו דבר וחצי דבר ודין התביעה להידחות כבר בשלב זה. כזכור, טוען התובע כי התגלו 4 ראיות חדשות (בא כוחו הקודם הסכים בשמו לפסק דין ללא ידיעתו, הגיש השגה בשמו ללא ידיעתו, העיריה סיכלה את ההשגה והעידה עדות שקר), ואולם כל "הראיות" לאו ראיות הן, חלקן לא היו קיימות לפני מתן פסק הדין בדיון, וחלקן כן הועלה טרם חתימת הפסיקתא בשנת 2020, כך שהדרך להשיג היתה בערעור ולא בבקשה זו. אפרט.
אין הצדקה לניהול הליך שלם ומלא על חשבון מתדיינים אחרים הממתינים לתורם ועל חשבון הקופה הציבורית של עיריית ירושלים על סמך טענות חמורות וקשות כלפי רשות מקומית ועורך –דין (שלא נתבע כלל בהליך זה מבלי להטעים מדוע), שהופרחו לאוויר, בעלמא ולא ביסוס מינימלי, לא כל שכן הרף הגבוה, מאוד, שנקבע להוכחת טענות מסוג זה. בקשת הנתבעת לדחיית התביעה על הסף מתקבלת, אני דוחה את התביעה ומורה כי התובע יישא בהוצאות הנתבעת ובשכ"ט עו"ד בסך של 8,190 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום שאחרת יישאו ריבית והצמדה עד לתשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בקשה לסילוק על הסף של תביעה לביטול פסק דין מחמת מירמה.
הם המתינו אחד עשר חודשים לאחר החלטת בית המשפט שדחתה את הבקשה לביטול פסק דין והגישו בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי (ראו בנספח 9 לכתב התביעה, להלן: "הבקשה לבית המשפט המחוזי").
בע"א 8024/17 ב.י.מ. חברה לבניה והשקעות (חיפה 1993) בע"מ נ' מדינת ישראל – רשם הקבלנים, פסקה 21 (נבו 16.3.2020), חזר ופירט בית המשפט העליון כי בקשה לביטול פסק דין מחמת מירמה תיתקבל במקרים נדירים ובכפוף לשלושה תנאים מחמירים: ראשית, הוכחת אמינות לכאורית בדמות משקל ממשי של ראיות המבססות את טענת המירמה.
זאת מהטעם שעל בסיס התביעה ונספחיה עולה בבירור שהראיות לגביהן נטענת המירמה אינן ראיות חדשות, אלא ראיות שהיו כל העת בידי התובעות ואף הוצגו פוזיטיבית לערכאות הקודמות שדנו בהליך המקורי ובהליכי העירעור עליו.
...
טענות הצדדים הנתבע טוען כי דין התביעה להידחות על הסף.
ואולם אף מעבר לכל האמור לעיל, וגם ביחס לטענה כי התובעות לא קיבלו את יומן בבית המשפט מחמת מרמה, עיון בהחלטות בית המשפט בהליך המקורי מגלה, כי הראיות שלכאורה הוסתרו במרמה מבית המשפט בהליך המקורי נדונו ונשקלו על-ידי בתי המשפט שם. רוצה לומר, כי גם לא מתקיים התנאי ביחס לחיוניות הראיות והאפשרות כי יובילו לשינוי פסק הדין.
כל הערכאות הגיעו למסקנה כי באיזון בין התנהלות דיונית לקויה ביותר אל מול התשתית הראייתית, אין מקום לביטול פסק הדין שניתן נגד התובעת 1 ואביה המנוח.
בשל כל האמור, אני מורה על סילוק התביעה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו