מונח לפני ערעור על החלטת וועדת הערר לעינייני ארנונה כללית שליד עריית אור יהודה מיום 21.9.14, אשר דחתה ערר שהגישה המערערת על החלטת מנהלת הארנונה בעריית אור יהודה לסווג לצרכי ארנונה את הנכס המצוי בחזקתה בסווג "בניינים המשמשים למסחר ו/או למחסנים". לטענת המערערת, הסווג הנכון והראוי לנכס, הפועל מתוך חניון תת קרקעי ומשמש לממכר ולשיווק צעצועים, הנו "חניונים".
רקע הדברים וההליכים שלעניין
המערערת, אלף בית בייבי בע"מ, מנהלת עסק לממכר ולשיווק צעצועים מתוך חניון תת קרקעי, המצוי ברחוב דוד אלעזר 107 באור יהודה (להלן: הנכס).
על פי הטענה, באם אמנם היה ממש באופן הפרשנות המוצע על ידי הערייה, לפיה אין הבדל בין מסחר המתקיים בבניין רגיל לבין מסחר המתקיים בחניון, כי אז לא היה צורך להוסיף את המילים "המשמשים לצורך" המופיעים בהגדרת הסווג "חניונים". לעניין אחרון זה מפנה המערערת לצוי הארנונה של עיריות בת ים, יהוד ופתח תקווה, תוך שהיא מבקשת להצביע על הניסוח הבהיר והברור בצוים אלה, וזאת להבדיל מצו הארנונה נשוא ענייננו.
...
על רקע האמור, בדין קבעה ועדת הערר בענייננו, כי הפרשנות המוצעת על ידי המערערת הינה בלתי סבירה, ובלשונה:
פרשנות על דרך העוררת מביאה למצב בו עסק המתנהל בשטח של חניון, יזכה להנחה של כ-80%-90% בשיעור הארנונה, ואיננו רואים כל סיבה הגיונית להגיע למסקנה זו.
פרשנות על דרך המשיבה מביאה למצב דברים הגיוני ושלם מבחינת שיעורי הארנונה.
"
לאור כל האמור, החלטת הועדה לפיה אין לסווג את עסקה של המערערת תחת הסיווג "חניונים" הינה החלטה סבירה וראויה ואין מקום להתערב בה.
לפני סיום אציין, כי בהליך שלפניי העלתה המערערת גם את הטענה כי משקיים בצו הארנונה סיווג ספציפי לנכס המשמש למסחר וממוקם בחניון, יש להעדיף אותו, כשלעניין זה היא הפנתה להלכה שנפסקה בעניין מישל מרסייה.
סוף דבר
החלטתה של ועדת הערר הינה החלטה ראויה, שאינה חורגת ממתחם הסבירות ועל כן אין מקום להתערב בה.
אשר על כן, הערעור נדחה.
