הפרשנות לפיה ניתן לנכות הכנסות עצמאי לאחר תקופת הזכאות תהווה תמריץ שלילי לעצמאי להישתכר אף לאחר תקופת הזכאות, וחותרת תחת תכלית דמי האבטלה, לאפשר לזכאי לקיים אורח חיים נורמלי ותקין כדי לאפשר לו להישתלב מחדש בשוק העבודה.
על פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה –
"חישוב ההכנסה ממשלח יד על פי סעיף 176(א) לחוק צריך להעשות על בסיס ההכנסה השנתית ולא על בסיס ההכנסה בפועל בחודשים בהם קיבל המערער גמלת דמי אבטלה".
(ראה פרשת צור חן. הגם שפסק הדין נתן תוקף להסכמת הצדדים, הרי שההסכמה כללה גם את אופן פריסת החוב, כאשר בית הדין מצא לנכון להדגיש את ההלכה).
הצדדים רשאים להגיש ערעור על פסק דין זה לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מיום המצאתו.
...
ההכרעה –
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.
על פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה –
"חישוב ההכנסה ממשלח יד על פי סעיף 176(א) לחוק צריך להיעשות על בסיס ההכנסה השנתית ולא על בסיס ההכנסה בפועל בחודשים בהם קיבל המערער גמלת דמי אבטלה".
(ראה פרשת צור חן. הגם שפסק הדין נתן תוקף להסכמת הצדדים, הרי שההסכמה כללה גם את אופן פריסת החוב, כאשר בית הדין מצא לנכון להדגיש את ההלכה).
אין מקום בנסיבות הענין להבחין בין הכנסה לענין דמי ביטוח לבין הכנסה לצורך סעיף 176(א) הנ"ל.
המסקנה איפוא כי בדין פעל הנתבע עת קבע את הכנסתו החודשית של התובע לחודשים ינואר פברואר 2013, בעדם קיבל דמי אבטלה, כהכנסה השנתית על פי שומה סופית מחולקת ל- 12.
התוצאה איפוא כי התביעה נדחית.