בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מנהליים
עע"מ 2484/23
לפני:
כבוד ממלא מקום הנשיא ע' פוגלמן
כבוד השופט א' שטיין
כבוד השופטת ר' רונן
המערערים:
1. עזניה קלמנט
2. בן ימויאל קלמנט
3. בת שבע קלמנט
4. הדסה קלמנט
5. אליטל קלמנט
6. ברקאי קלמנט
7. קציעה קלמנט
8. אליעזר קלמנט
נ ג ד
המשיבה:
משרד הפנים – רשות האוכלוסין וההגירה
ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים בעת"מ 54499-07-22 מיום 6.2.2023, שניתן על ידי כב' השופט גד גדעון
המונח 'Naturalization' בדין האמריקאי (שהוא התרגום המילולי למונח "היתאזרחות" – אליהו מוזס מילון מונחים משפטיים: עברי-אנגלי 101 (מהדורה חמישית, 2006)), מתייחס לכל תהליך שבו אדם-שאיננו-אזרח הופך לאזרח לאחר לידתו, בנגוד לאדם שהוא אזרח מלידה (ראו התיקון ה-14 לחוקה האמריקאית המבחין בין שני מקורות עקרוניים לאזרחות האמריקאית – קבלת אזרחות מכוח לידה והתאזרחות (USCS Const.
בהתאם לכך, קובעים סעיפים אלה הוראות בדבר אזרחות הנקנית מכוח היתאזרחות: סעיף 5 מוכתר בכותרת "היתאזרחות"; סעיף 6 בכותרת "פטור מהתנאים להיתאזרחות"; סעיף 7 בכותרת "היתאזרחות של בעל ואשה"; וסעיף 8 בכותרת "היתאזרחות של קטינים".
ואולם, אני סבורה כי המשמעות הספציפית שנוצקת למונח 'היתאזרחות' בסעיף 1 ובכותרות יתר הסעיפים הנ"ל – איננה דוחה את הגישה הפרשנית של המערערים.
כפי שציינתי בפרשה אחרת:
"תכלית החקיקה היא להבטיח כי הקטין 'יוצמד' להליך רכישת המעמד של ההורה, וכי השניים ייהנו ממעמד סטאטוטורי זהה שיבטיח כי לא יאלצו להפרד כתוצאה משינוי במעמדו של מי מהם. אכן, סעיף 8 מבקש למנוע 'הפרדה בין הורה המשמורן השוהה כדין בישראל לילדו הקטין שבא עימו לישראל' (בג"ץ 3917/03 עטאאללה נ' מדינת ישראל – משרד הפנים (29.3.2007) (להלן: פרשת עטאאללה)). הסעיף מכיר בחשיבות הרבה הנודעת לתחושה של יציבות וקבע שהיא מנת חלקם של הורה וילד שהליכי השגת המעמד שלהם כרוכים אלה באלה (עע"ם 9102/12 קוזמינה נ' משרד הפנים רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול, פסקה 14 (26.8.2014) (להלן: עניין קוזמינה).
...
מן הכלל אל הפרט
מכל הטעמים שמניתי, אני סבור כי יש לפרש את סעיף 8(א) לחוק האזרחות כהוראה שאינה חלה על קטינים שהוריהם רכשו אזרחות מכוח שבות, ושלא בהתאם לסעיפים 7-5 לחוק האזרחות.
סוף דבר
חוק הוא חוק, ועלינו לפסוק את הדין בהתאם למשמעותו האמיתית גם כאשר משמעות זו אינה מאפשרת לנו להביא את הסיפור האנושי שנפרש לפנינו לסוף טוב.
אם תשמע דעתי, אפוא, נדחה את הערעור שלפנינו.
