ערעור על מכירה פומבית של נכס מקרקעין

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב' השופט גיא הימן) מיום 1.10.21 בת.א. 31582-11-13 ולפיה נדחתה בקשת המבקש לבטל מינויו של כונס הנכסים עו"ד דורון אלקיים (להלן: "כונס הנכסים") ולמנות בעל תפקיד אחר תחתיו.

זאת כיוון שהתייעץ עם שמאֵי-מקרקעין ולמד כי אי-רשומו של הנכס כבית משותף, יפגע ממשית ביכולת להשיא את תמורת הממכר.

לפיכך מבוקש להעביר את כונס הנכסים מתפקידו ולחלופין בכדי לא לפגוע בשמו הטוב של הכונס, מתבקש בית המשפט הנכבד לקבל את הבר"ע תוך מתן הנחיות ברורות לכונס לבצע מיד את תפקידו ולפעול תוך פרק זמן קצוב (30 ימים) להוציא את חלק המשיבים בנכס למכירה בדרך של המרבה במחיר (מיכרז פומבי) "כפי שמוכרים מעוקלים בהוצל"פ", (כפי שקבע ביהמ"ש קמא ב"פסה"ד הראשון') ובכך להביא לסיומו הליך מייגע זה עוד בחייו של המבקש (מתוך סעיף 40 לבר"ע).

...

בסיכומו של דבר, נקבע כי פירוק השיתוף בבניין ייעשה בהתאם לסעיף 2 להסכם השני והתיק יוחזר לבימ"ש קמא שייתן הוראות מתאימות.

לפי החלטתי מיום 17.12.18 הועברה בקשת רשות ערעור להרכב תלתא בראשות כב' סג"נ השופטת שבח וביום 14.11.19 ניתן תוקף של פסק דין להסכמה ולפיה: "תינתן רשות ערעור. תתקבל טענת המערער לפיה המשיבים אינם יכולים ליטול חלק בהתמחרות, הם אינם יכולים לרכוש את החלק של עצמם. שאר רכיבי בקשת רשות הערעור ידחו, וההוראות המתאימות לכונס הנכסים לצורך השלמת הפירוק וההתמחרות, אם תידרשנה, תינתנה על ידי הערכאה הדיונית.

נקבע בסעיף 12 להחלטה: "הבקשה נדחית. בתוך 15 ימים מיום ובו קיבל לידיו החלטה זו ישלם המבקש, עורך-הדין יערי, לכונס-הנכסים את הוצאות-המענה לבקשה זו בסך, כולל מע"מ של 4,680 ש"ח. בתוך אותו פרק-זמן ישלם המבקש למשיבים, יחד ולחוד, שכר-טרחה של עורכי-דין בבקשה זו בסך, כולל מע"מ, של 4,680 ש"ח. בקביעתם של סכומים אלה נלקחה בחשבון תוצאתה של ההכרעה בבקשה והיקפה המוערך של עבודה משפטית, שנדרשה למשיבים ולכונס בתשובה לה. איחור יוסיף הפרשי-הצמדה ורבית לפי חוק פסיקת רבית והצמדה, התשכ"א-1961, מיום-החיוב ועד למועד-התשלום בפועל". בבקשת רשות הערעור נטען כי הכונס לא פעל תקופה ארוכה לביצוע המכר.

למרות שאינני מקבלת את בקשת רשות הערעור אני מוצאת לנכון לציין, כי מקובלת עלי טענת המבקש ולפיה יש לקדם ההליך ביתר נחישות.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשות רשות הערעור.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת מוריה צ'רקה), מיום 22.6.17, בת"א 6234/06 בעיניין מינוי כונס נכסים למימוש פסק דין המורה על אופן חלוקת נכסי העיזבון.

עקרי החלטת בית משפט השלום בית המשפט הפנה לכך כי ביום 20.2.11 ניתן פסק דין המורה על פירוק שתוף במקרקעין ומכירת נכס נשוא פסק הדין במכירה פומבית.

...

סופו של דבר, וכדי שפסק הדין והחלטות בית משפט השלום, שהפכו לחלוטות לפני זמן רב תקוימנה, יש למנות כונס נכסים חיצוני.

לאור כל האמור, הבקשה לרשות ערעור נדחית.

בנסיבות העניין, אני מחייב את המבקשים בהוצאות המשיב בסכום כולל של 10,000 ₪ נכון להיום.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 9559/11 לפני: כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט י' עמית כבוד השופט צ' זילברטל המערער: מנהל מסוי מקרקעין נ ג ד המשיבים: 1. שעלים ניהול נכסים 2. רות האוזמן 3. יהודה תמרי ערעור על פסק דינה של ועדת הערר לפי חוק מסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 שליד בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בתיק ו"ע 1284/09, שניתן ביום 11.10.2011 על-ידי כב' השופט (בדימוס) ד' בר-אופיר, מר צ' פרידמן (רו"ח) ומר נ' הכהן (רו"ח) תאריך הישיבה: ב' בתמוז התשע"ג (10.06.13) בשם המערער: עו"ד טליה נעים בשם המשיבים: עו"ד אמנון סמרה; עו"ד משה כדר; עו"ד אלי גבאי ][]פסק-דין

ניתן איפוא להמחיש את סדר הדברים במכירת המקרקעין באמצעות הליכי הוצאה לפועל באמצעות חלוקתם לשלבים הבאים: (א) זכייה במכירה פומבית או כריתת הסכם מכר; (ב) אישור רשם ההוצאה לפועל על "הכרזת הקונה" (תקנה 68(ב)); (ג) תשלום התמורה; (ד) מתן צו המכר על-ידי רשם ההוצאה לפועל (תקנה 69); (ה) רישום הנכס בלישכת המקרקעין על יסוד צו המכר.

(תיקון (ג) הוצאה לפועל שבוצעה בתפיסה ומכירה של נכסים לא תהיה בטלה מחמת זה בלבד שהיא מעשה פשיטת רגל, והקונה אותם בתום לב מידי המוציא לפועל זכותו בהם עדיפה על זכותו של הנאמן.

...

בנקודה זו דעתי כדעתו של השופט זילברטל, וכמוהו גם אני סבור שהפרשנות התכליתית מטה את הכף לטובת הפרשנות המוצעת על ידי המערער.

מנגד, סבורני כי פרשנותו התכליתית של השופט עמית הופכת את הקטגוריה הקונקרטית של מכר בהליכי הוצאה לפועל שבסעיף 19(1) לחוק לקטגוריה חריגה בעלת היגיון משלה שאינה מתיישבת באופן הרמוני ואחיד עם ההיגיון שעומד ביסוד יתר הקטגוריות הכלולות בסעיף 19 לחוק (הן ברישא והן בסעיפי המשנה) מבחינת דיני המס, וגם אינה מתיישבת באופן הרמוני עם ההלכה הפסוקה שעסקה באישור רשם ההוצאה לפועל מבחינת דיני ההוצאה לפועל – מכיוון שלשיטת השופט עמית ייחשב מועד אישור רשם ההוצאה לפועל כשלב סופי לצורך דיני ההוצאה לפועל, אך לא לצורך דיני המס.

סבורני כי כאשר שתי האפשרויות הפרשניות מתיישבות עם לשון החוק, יש להעדיף את הפרשנות שיוצרת הרמוניה ואחידות בין הדינים ולא מפצלת ביניהם.

המבקשת הגישה ביום 9.7.18 תביעה לפירוק שתוף של נכס מקרקעין – ביניין המצוי ברח' זנגויל 17 בתל אביב, הידוע כחלקה 17 בגוש 6956.

במסגרת התביעה ביקשה התובעת לפרק את השתוף במקרקעין בדרך של מכירה פומבית למרבה במחיר ובהתאם להוראת סעיף 40 לחוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969 (להלן: "חוק המקרקעין") ולמנות את בא כוחה ככונס נכסים לבצוע פירוק השתוף ומימוש הזכויות במקרקעין.

לאחר עיון בטענות הצדדים מצאתי לנכון ליתן רשות ערעור ולקבל העירעור מהנימוקים כדלקמן: א) השגות בעלי דין על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית, יידונו, ככלל , במסגרת ערעור על פסק הדין וזאת למעט מקרים נדירים שבהם מבקש רשות העירעור מראה כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב העירעור על פסק הדין, עלול להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים, עלול לגרום לנזק של ממש או עלול להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי.

...

אשר לטעם המהותי בגינו נדחתה הבקשה, דומני כי עדותו של העד נראית רלוונטית להליך, ועל כן היה מקום להיעתר לבקשה לאפשר למבקשת לזמנו לעדות.

אמנם, המפקחת כתבה בחוות דעתה כי "בשל הטענות בדבר קיומן של חריגות בניה הרי ככל שבית המשפט יורה על פירוק השיתוף והתשריט שיוגש לרישום יהיה התשריט שהוצג כעת הרי ידרש אישור התשריט על ידי הועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב שיכול ותורה על רישום הערה בדבר תקנה 29 לתקנות". אולם יש לזכור כי מדובר בחוות דעת שהוגשה בתיק קמא, שהיא חלק ממכלול הראיות שעומדות בפני בימ"ש קמא ועל בימ"ש קמא להחליט בהתאם לשיקול דעתו הרחב אם יש מקום לצוות על פירוק שיתוף.

טרם הוגשו סיכומים מטעם הצדדים, ולכל היותר, יימצא בסופו של יום, כי העדות לא הייתה נחוצה, ואז יינתן לכך משקל בעת פסיקת הוצאות בפסה"ד. לסיכום: לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל.

בבית המשפט העליון רע"א 4260/12 לפני: כבוד השופט א' רובינשטיין המבקשת: גילה ששון נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד אליהו מינקוביץ כונס נכסים 2. עמית תמר ואחרים בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת כהן) מיום 29.4.12 בתיק בר"ע 12135-04-12 בשם המבקשת: עו"ד אורנה ששון ][]החלטה

המבקשת טוענת, כי ככל שלא יעוכב הבצוע לא תהיה אפשרות להשיב את המצב לקדמותו, במובן של מינוי כונס נכסים אחר שיבצע מחדש הליך של מכירה פומבית של כל הזכויות במקרקעין.

...

לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה.

ואחר כל אלה, עדיין עומדת בעינה העמדה שהובעה בהחלטה ברע"א 1568/12, כי על בית משפט השלום להמשיך "לפקח כדבעי על הליך המכירה...". סוף דבר, הבקשה אינה מצדיקה מתן רשות ערעור בגלגול שלישי, ומסיבה זו איני נעתר לה. ממילא איני נעתר גם לבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה עמה.