ערעור על מינוי נאמן להסדר נושים בחברה שקרסה

על כן, משפעלו המבקשים בהתאם להוראות החלטתי מיום 8.9.2022 והגישו בקשה מתוקנת לאישור הסדר חוב אשר כללה היתייחסות לכלל נושיה של החברה, לרבות לדיירים בפרויקטים השונים, ובהיתחשב בתועלת שצמחה למבקשים בכך שניתנה להם היזדמנות נוספת להגיש הצעה להסדר חוב בעיניינה של החברה, אף שהיה ניתן כבר אז להורות על מתן צו לפרוקה (כפי שנקבע בהחלטתי מיום 14.3.2023, בפיסקה 26), הרי שהמבקשים מושתקים עתה מהעלאת טענה כנגד מעמדם של הדיירים בפרויקטים השונים, וזאת מכוח כלל ההשתק השפוטי (ראו והשוו: ע"א 513/89 S/interlego a נ' lines bros.

לאור האמור לעיל, וכפי שקבעתי בהחלטתי מיום 14.3.2022, סבורני כי הסדר החוב המוצע על-ידי המבקשים איננו ישים באופן המחזק את המסקנה כי סכויי העירעור – לאו סכויים הם. אשר למאזן הנוחות, טענתם העיקרית של המבקשים בעיניין זה, הנה כי דחיית הבקשה תסכל את סכויי בירור טענות החברה בנוגע לתוקפם של ההסכמים וכי בכך יגרם למבקשים נזק רב באופן שישלול מהם את האפשרות לערער על ההחלטה נשוא הבקשה.

על אף שהחברה לא היתנגדה למתן הצוו, בהחלטתי מיום 7.4.2022 הוריתי כי בשלב ראשון יש להורות על מינוי נאמן זמני לחברה בלבד, וזאת על מנת שלא יפגעו נכסיה.

כפי שצוין בהחלטתי, בשים לב לשעור ההלוואות שנטלה החברה ממשקיעים שונים (ואשר על-פי הנטען מדובר בהלוואות בהקף של כ-47 מיליון ₪) שייעודם ומקום הימצאם טרם התברר, נראה כי יש לפעול לבירור נסיבות קריסת החברה והשמוש שנעשה בכספים – ויפה שעה אחת קודם.

...

בפניי בקשה לעיכוב ביצוע החלטתי מיום 14.3.2023 במסגרתה נדחתה בקשתם המתוקנת של המבקשים לכינוס אסיפות לטובת אישור הסדר חוב בעניינה של החברה (להלן: "הבקשה המתוקנת לאישור הסדר חוב"), וניתן צו לפתיחת הליכים שעניינו פירוק לחברה בהתאם להוראת סעיף 23(א)(2) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "חוק חדלות פירעון" ו"ההחלטה").

לאחר שבחנתי את טענות המבקשים, אני סבורה כי בנסיבות המקרה דנן סיכויי הערעור קלושים ויש ליתן לכך משקל במסגרת הכרעה בבקשה, כפי שיפורט להלן.

לאור האמור לעיל, וכפי שקבעתי בהחלטתי מיום 14.3.2022, סבורני כי הסדר החוב המוצע על-ידי המבקשים איננו ישים באופן המחזק את המסקנה כי סיכויי הערעור – לאו סיכויים הם. אשר למאזן הנוחות, טענתם העיקרית של המבקשים בעניין זה, הינה כי דחיית הבקשה תסכל את סיכויי בירור טענות החברה בנוגע לתוקפם של ההסכמים וכי בכך יגרם למבקשים נזק רב באופן שישלול מהם את האפשרות לערער על ההחלטה נשוא הבקשה.

משלא עשו כן המבקשים, לא ניתן להיעתר לבקשתם.

אשר על כן, דין הבקשה לעיכוב ביצוע החלטתי מיום 14.3.2023 – נדחית.

בבית המשפט העליון רע"א 4406/18 לפני: כבוד השופט ע' גרוסקופף המבקש: בנק הפועלים בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד מור נרדיה ועו"ד עמית לדרמן - נאמנים 2. בני בכר זועבי חברה לבניה בע"מ 3. עו"ד מור נרדיה - מנהל מיוחד 4. עו"ד עמית לדרמן - מנהל מיוחד 5. עו"ד קרן רייכבך –סגל, מנהלת מיוחדת 6. שמעון סיבוני 7. א.ח.ח נכסים והשקעות בע"מ 8. חמודה חמודה בע"מ 9. חוסין חמודה 10. כלתום נימר חמדה 11. ריזק חמודה 12. חאלד זועבי 13. פואד זועבי 14. עיזבון המנוח איבראהים זועבי ז"ל 15. תאופיק זועבי 16. סלימאן זועבי 17. פאתנה זועבי 18. פאתנה זועבי 19. דינא זועבי 20. רוז זועבי 21. כונס נכסים הרישמי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 29.4.2018 בפר"ק 29526-10-16 שניתנה על ידי כבוד השופט ע' עיילבוני בשם המבקש: עו"ד גיא אידו בשם המשיבים 5-1: עו"ד עידן מילר; עו"ד עמית לדרמן; עו"ד מור נרדיה בשם המשיב 6: עו"ד אלעד עפארי בשם המשיבה 7: עו"ד חובב ביטון בשם המשיבים 11-8: עו"ד איתן ארז בשם המשיבים 20-12: עו"ד חובב ביטון בשם המשיב 21: עו"ד מזל מרן החלטה

בקשה זו הוגשה, לטענת הבנק, בעקבות מספר אירועים שכולם יחד מצדיקים את מימוש השעבודים בעת הזו, ובכללם: קריסת החברה, מינוי הנאמנים לחברה, מינוי מנהלים מיוחדים לפרויקט, העדר מקורות להחזר האשראי שהועמד על ידי הבנק, קושי בייצוב הפרויקט ובתשלומי שוכרים.

עמדת יחידי זועבי היא כי "במציאות הקיימת ובסיטואציה שנוצרה, לטובת הנכס עצמו, לרבות לטובת קופת הנשייה של החברה בהסדר, נכון יותר לאכוף את שעבודי הבנק ולממש את הנכס על מנת למנוע שחיקה של שוויו כבטוחה" (פסקה 3 לתשובה).

...

עוד נטען כי לבנק זכות אובליגטורית בלבד ולא זכות קניינית בנכס, הנדחית מפני זכות הקניין שביושר אשר צמחה לחברה המשותפת מכוח הסכם הנאמנות.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובטיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

השופטת י' וילנר: שלוש בקשות רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' סגן הנשיא ר' סוקול) בפר"ק 13595-06-11 מיום 16.8.2020, בגדרה נדחתה בקשת המבקשים לסילוק על הסף מחמת היתיישנות של בקשה שהגישו המשיבים 2-1, עו"ד שלמה נס ועו"ד אופיר נאור (להלן: הנאמנים) והמשיב 3, עו"ד שחר בן מאיר (להלן: בעל התפקיד) לחיובם האישי של המבקשים לפי סעיפים 373 ו-374 לפקודת החברות [נוסח חדש] התשמ"ג-1983 (להלן: הפקודה).

ביום 9.9.2019 הגישו הנאמנים ובעל התפקיד בקשה לחיובם האישי של המבקשים בנזקי החברה לפי סעיפים 373 ו-374 לפקודה, וזאת, בין היתר, בשל טענות להפרת חובות הזהירות שלהם כלפי החברה ונושיה עובר לקריסתה של החברה.

תחילתם של האירועים שהובילו למחלוקת הנדונה ביום 9.6.2011, שבו הגישה החברה בקשה לבית המשפט המחוזי למינוי נאמן לצורך גיבוש ואישור הסדר לנושי החברה לפי סעיף 350ב לחוק החברות, התשנ"ט-1999, וזאת עקב קשיים כלכליים שאליהם נקלעה.

...

זו לשונן של הוראות החוק (הרלוונטיות לענייננו) כסדרן: (א) מצא בית המשפט כי בעל תפקיד בתאגיד או מי שהיה בעל תפקיד הפר חובה כלפי התאגיד שמקימה עילה לחיובו בפיצוי, תשלום או השבת נכס לתאגיד, רשאי הוא, לבקשת הנאמן או הממונה, לאחר מתן צו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד, להורות לאותו אדם לפצות, לשלם או להשיב את הנכס לתאגיד.

מצא בית המשפט כי מי שהיה נושא משרה בתאגיד, היה שותף ביודעין לניהול התאגיד במרמה בתקופה שקדמה למתן צו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד, רשאי הוא, לבקשת הנאמן או הממונה, להורות לגביו אחד או יותר מאלה: (1) לקבוע כי נושא המשרה יישא באחריות לנזקים שנגרמו לתאגיד כתוצאה מניהול התאגיד במרמה; (2) לפסול אותו מלשמש נושא משרה בכל תאגיד לתקופה שיורה ושלא תעלה על חמש שנים.

הווה אומר, תחילת מרוץ ההתיישנות נדחית אף יותר ממועד תחילת הליך חדלות הפירעון של התאגיד במקום שבו מוגשת תביעה מכוח סעיף 373 לפקודה, וכפועל יוצא מכך מתעצמת ההרתעה של נושאי המשרה ובעיית הנציג מצטמצמת.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 3410/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט ח' כבוב המערער: אבי אזולאי, כלכלן בתפקידו כנאמן לחברת החייבים נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד יעקב אמסטר – בתפקידו כמנהל מיוחד לכנסי החייב 2. כונס הנכסים הרישמי ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ע' וינברג-נוטוביץ) מיום 14.3.2022 בפש"ר 14271-10-15 בשם המערער: עו"ד דוד פרחיה; עו"ד קובי אסייג ][]פסק-דין

לאחר אישור הסדר הנושים, ביום 18.6.2021 הגיש עו"ד אמסטר בקשה לבית המשפט המחוזי לפסיקת שכר טירחה, בה עתר לשכר הטירחה המאקסימאלי שניתן לשלם בגין חלוקה בהתאם לתקנה 8א(א)(1) לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א-1981 (להלן: התקנות או תקנות השכר) בסך של כ-2 מיליון ש"ח; לתוספת מאמץ מיוחד בשיעור של 50% משכר הטירחה; לשכר בגין פעולות מיוחדות בסך של 300,000 ש"ח; ולהחזר הוצאות.

המערער טען כי מבקשתו של עו"ד אמסטר נעדר פירוט פועלו בהליך, כאשר מאמציו בתחילת הדרך עד למועד שיחרורו מתפקידו באופן מפתיע, הם אלה שהצילו את פעילותן של החברות מפני קריסה.

...

על רקע האמור, ביום 13.4.2016 הגיש המערער בקשה לפסיקת שכר טרחה בשיעור של 35% מסך שכר הטרחה שייפסק לטובת עו"ד אמסטר (פר"ק 57996-12-15).

לא מצאנו כי מקרה זה מצדיק התערבות בשכר הטרחה שנפסק.

בענייננו, לא מצאנו כי נפל כל פגם בקביעת בית המשפט המחוזי כי המסלול המתאים לפסיקת שכרו של המערער הוא "שכר ניהול" לפי תקנה 7 לתקנות השכר, קביעה המבוססת בעיקרה על התרשמותו הישירה של בית המשפט מפעולותיו ומאמציו של המערער ומהדוחות שהוגשו על ידי שני הנאמנים בזמן אמת.

אולם לא מצאתי כיצד יש בטענות המערער, כי הוא שוחרר מתפקידו לטענתו ללא נימוק מספק, כדי להועיל בהליך דנן, כאשר אף את טענתו הכללית לפני בית המשפט המחוזי ל"פגיעה במוניטין", זנח בערעורו זה. הערעור נדחה אפוא.

עו"ד שאול ברגרזון ורו"ח יזהר קנה מונו כנאמנים לבצוע הסדר נושים (להלן: "הנאמנים").

בהקשר זה הובהר שביום 23.12.13 חלק מהמרפסות בפרויקט קרסו ובוטל האישור לאיכלוס אחד מהבניינים.

המבקשות שבות ומפנות להוראות חוק המכר (דירות) כמו גם להוראות ההסכם שבינה לבין החברה כמסד לבקשתן לחייב את הנאמנים במתן שירותי בדק, בין בעצמם ובין בהתקשרות עם חברה חיצונית לשם כך. המבקשות מתעלמות מכך שההוראות האמורות לא רלוואנטיות לענייננו ולמצער באופן העלאתן במסגרת הבקשה דנן ודוק; ככל שסבורות המבקשות כי הסדר הנושים נוגד הוראות מחייבות, ואיני מביע עמדה לגוף הטענה, שומה היה עליהן להעלות את השגותיהן בטרם אושר הסדר הנושים ולכל המאוחר במסגרת ערעור על אישור הסדר הנושים, במועד הקבוע לכך בדין ובהתאם לתקנות.

...

בפתרון שהוצע על ידן המבקשות עותרות, למעשה, לשינוי הסדר הנושים ולכך איני יכול להיעתר.

לא כל שכן, אם תביעתן תתקבל הרי שיהיה בכך משום מקור פירעון למצער לחלק מהנזקים הנטענים וגם בכך טעם לדחיית הבקשה, שכן בשונה מעמדת המבקשות סבורני שלא יהיה בדחיית הבקשה דנן משום העמדתן אל מול שוקת שבורה.

סוף דבר – הבקשה נדחית.