מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על מינוי מומחה רפואי לבחינת שאלת הקשר הסיבתי

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע הפנה לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 15452-10-10 שמואל אגשם נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו)( 27.7.2011) להלן:"פרשת אגשם") וכן לפסקי דין אשר נתנו בבתי הדין האיזוריים בנסיבות דומות בהם הוחלט על מינוי מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי.
שנית, משעה ששוכנענו כפי שיפורט בהמשך ההחלטה, כי התובע הרים את הנטל המוטל עליו באופן המצדיק מינוי מומחה רפואי לבחינת שאלת הקשר הסיבתי, ובשם לב לנזק אשר יגרם לתובע והפגיעה בזכויותיו ככל שתתקבל טענת הנתבע, יש לדחות את טענת השהוי אשר הועלתה על ידי הנתבע.
אנו סבורים, כי גם במקרה שבפנינו מתקיימות נסיבות מיוחדות המצריכות מינוי מומחה רפואי על מנת להכריע בשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של המערער לבין המחלה בה לקה, זאת לאור עבודתו של המערער ומחלת הדם בה לקה.
...
עוד נבהיר כי לא מצאנו ממש בעמדתו הנוקשה של הנתבע אשר טען באופן נחרץ כי לא הוכחה חשיפה לדמים בעוד חשיפת התובע לדם והפרשות שונות, עולה מפורשות מעדות התובע והעד מטעמו.
אשר לטענת התובע על פיה יש להכיר במחלה ממנה סובל הוא כמחלת מקצוע הגם שהתקנות מדברות על מחלת הפטיטיס B ולא C, לא מצאנו בסיס לקבלת הטענה בפרט שעה שמחלת המקצוע הינה רשימה סגורה של מחלות.
משלא נקבע מפורשות כי יש להכיר במחלת ההפטיטיס C אלא רק מסוג B, טענות התובע בעניין זה נדחות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

משהונחה תשתית עובדתית לעניין הפעולות החוזרות ונישנות אשר בצעה התובעת עם ידיה וכן עמידתה הממושכת, יש להורות על מינוי מומחה רפואי.
קביעות אלה מהוות אף הן ממצאים עובדתיים, שנפסקו על בסיס הערכת העדויות שנשמעו בפני בית הדין האיזורי, ולא מצאנו הצדקה להתערב בהם"   בית הדין חדד בעיניין ואזנה כי בכל הנוגע לעמידה סטאטית כשלעצמה , את הדברים הבאים:" עם זאת, מקביעותיו העובדתיות של בית הדין האיזורי לא עולה כי המערערת עמדה על רגליה תוך תנועתיות או העברת משקל מרגל לרגל משך חלקים רצופים מיום עבודתה, כי אם ביצעה מיגוון רחב של פעולות ותנועות - בעמידה, ישיבה והליכה - בכיתת הגן ובחצר, בהתאם לפעילות המשתנה בגן וצרכי הילדים. המערערת אף לא ניסתה להצביע על שעות מסוימות במהלך יום העבודה במהלכן הנה נידרשת לעמידה ממושכת, בין סטאטית ובין תנועתית, אלא טענה באופן כוללני לעמידה והרמת משאות בהתייחס לכל יום עבודתה, וגרסה עובדתית זו - כאמור - נדחתה.
נוסף על כך, משעה שאנו סבורים כי בנסיבות מקרה זה כפי שיפורט בהמשך החלטתנו, יש למנות מומחה רפואי לבחינת שאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודת התובעת ובין הליקויים מהם סובלת היא , דין טענת השהוי אשר העלה הנתבע, להדחות.
...
תמצית טענות הנתבע יש לדחות את התביעה מחמת השיהוי הניכר בהעלאת הטענות העובדתיות בעניין האבחנות אשר התגלו לתובעת עוד בשנות השישים , וכן טענות לגבי עבודה בחדר לידה החל משנות השמונים.
משעה שהנתבע לא טרח לזמן כל עד מטעמו אשר היה בעדותו לנסות ולהפריך את גרסת התובעת, דין טענות הנתבע בעניין זה , להידחות.
סוף דבר לאור כל המקובץ , אנו קובעים כי בשנים בהן עבדה התובעת כאחות מיילדת הונחה תשתית עובדתית על פי תורת המיקרוטראומה ביחס לפגיעה הנטענת בכפות ידיה ובכלי הדם ברגליה.
כפי שפורט לעיל, לא מצאנו כי בתקופה בה עבדה התובעת כאחות הונחה תשתית עובדתית על פיה בוצעו פעולות חוזרות ונשנות באופן תדיר ונשנה בכפות ידיה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

כמו גם, סמיכות הזמנים שבין הארוע החריג בעבודה לקרות אוטם שריר הלב, שאירע לתובע יומיים לאחר מכן, משמשת ראיה המצדיקה מינוי מומחה יועץ רפואי, לבחינת שאלת הקשר הסיבתי הרפואי ואין מקום, בנסיבות העניין, לדחות את התביעה בשלב זה, בטרם חיווה מומחה רפואי את דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בעיניינו של התובע.
החלטה על מינוי מומחה תנתן בנפרד ותשוגר לצדדים .
הנתבע רשאי לבקש רשות ערעור על החלטה זו מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 15 ימים מיום שהחלטה זו תומצא לו. ניתנה היום, י"ד כסלו תשפ"ב, (18 נובמבר 2021),בהיעדר הצדדים ותישלח אליהם.
...
אנו דוחים את טענת הנתבע כי מחומר הראיות עולות מספר גרסאות אשר פוגעות במהימנות התובע.
בעניין זה אנו סבורים: 1.
לאור כל האמור לעיל במצטבר, התובע הרים את נטל ההוכחה והשכנוע כי ביום 16.9.19 נוצר "שיא" במתח בו היה שרוי מאז האודיציה והמתח היה בבחינת אירוע חריג בעבודה .

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

רקע עובדתי במהלך דיון ההוכחות הצדדים הסכימו למינוי מומחה רפואי לצורך בחינת שאלת הקשר הסיבתי בין הארוע התאונתי אשר אירע ביום 12.11.15 ובין פגימת התובע בצואר.
התובע הגיש ערעור על פסק הדין וביום 7.2.2021 התבקש המומחה להשיב על שאלת הבהרה נוספת: "בתשובותיך מיום 12.4.20 ציינת כי ככל שמדובר במנגנון הזהה לזו של ''צליפת שוט'', כאבי הצואר יכולים לנבוע ממקור שאינו דיסקלי בלבד, אלא כתוצאה מפגיעה שרירית או מפרקית. עוד עולה מהתשובות כי בהיתחשב בכך שלא היתה קליניקה של כאבי צואר כלל טרם התאונה, ניתן לקבוע קשר סיבתי בין הפגיעה הצוארית לארוע התאונתי.
...
לטענת הנתבע, יש לדחות את התביעה לאור חוות דעת המומחה מתחילת ההליך על פיה, לא מצא כי מתקיים קשר סיבתי בין הפגימה ממנה סובל התובע בצווארו ובין הפגיעה בעבודה.
אנו סבורים כי יש לדחות את טענת הנתבע באשר לתשתית העובדתית במסגרת לא נקבע כי לתובע ארעה פגיעה בדומה למנגנון פגיעה מסוג צליפת שוט , בפרט לאור החלטת בית הדין הארצי על פיה נדרש המומחה לבחון את מנגנון הפגיעה כמנגנון הדומה לצליפת שוט.
ניתוח עמדת המומחה מוביל למסקנה כי הממצאים הניווניים ככל הנראה אינם קשורים לאירוע התאונתי ,אך לשיטתו לא ניתן לגרוס כך ביחס לבלטי הדיסק.
סוף דבר לאור כל המקובץ, דין התביעה להתקבל.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

אנו סבורים כי על בסיס הראיות והעדויות שנשמעו בפנינו, קיימת התשתית העובדתית הנחוצה לצורך מעבר לשלב של מינוי מומחה רפואי, לבחינת שאלת הקשר הסיבתי בין מצבו הרפואי של התובע לעניין המחלה ממנה הוא סובל בכפות ידיו לבין תנאי עבודתו.
הצדדים רשאים לבקש רשות ערעור על החלטה זו מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 15 ימים מיום שהחלטה זו תומצא לו. לעיון ביום 21.7.22.
...
לכן לא הוכחה כל תשתית ראייתית לכך שהתובע נפגע לכאורה בידיו על פי תורת המיקרוטראומה, ולכן יש לדחות את התביעה על הסף.
אנו סבורים כי על בסיס הראיות והעדויות שנשמעו בפנינו, קיימת התשתית העובדתית הנחוצה לצורך מעבר לשלב של מינוי מומחה רפואי, לבחינת שאלת הקשר הסיבתי בין מצבו הרפואי של התובע לעניין המחלה ממנה הוא סובל בכפות ידיו לבין תנאי עבודתו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו