מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על מינוי כונס משותף לרישום בית משותף

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בעקבות בקשת כונסת הנכסים שמונתה בתיק לצורך רישום הבית המשותף, מיום 22.2.18, שעסקה בעניינים שונים, הוספה הנחיה נוספת למומחה האושנר (סעיף 18 להחלטה), הנוגעת לבדיקה האם ראוי לבצע תשלומי איזון, נוכח עריכת תשריט מודד חדש, בהנתן שהתשריט שעליו נסמך פסק-הדין הראשון, שהתייחס לקומת הקרקע בבניין בלבד, ככל הנראה שונה ממנו במעט.
לצורך מכירת הדירות המוגנות כאמור בימ"ש קמא הורה על מינוי כונסי נכסים – עו"ד עדה פרנקל ועו"ד נמרוד ורדי.
מעבר לכלל לפיו יש לכונס הנכסים שיקול דעת רחב שלא בנקל יתערב בו בית המשפט, ערכאת העירעור ממעטת להתערב בהחלטות הניתנות בעניינים שבהם מסור לערכאה המבררת שיקול דעת רחב.
...
משכך, אין מדובר במקרה המצדיק סטייה מהכלל ודין בקשת רשות הערעור להידחות.
דין הטענות להידחות.
לסיכום: לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

עו"ד עדה פרנקל מונתה ככונסת נכסים לרישום הבית המשותף כבר ביום 5.10.16.
אשר לטענת הנתבע כי מדובר בהחלטות ביניים שעליהן ניתן לערער במסגרת ערעור על פסק דין, הרי שמבלי להתייחס לטענה זו במישור הדיוני, החלטות אלה שניתנו על ידי מותב זה שרירות וקיימות כל עוד לא שונו בערכאת העירעור, וזהו מצב הדברים להיום.
...
עמדת כונסי הנכסים בעניין זה מקובלת עלי ובקשתם מאושרת.
עתה, משהתברר כי ייתכן כי המכירה תתבצע טרם השלמת רישום הבית המשותף, מקובלת עליי עמדת כונסי הנכסים כי יש להרחיב את ההסכמה הנדרשת גם לפעולות כאמור בחלקי הבניין הנוספים.
תיקונים מבוקשים בנוסח ההסכם עצמו בסעיף 10 לתגובת התובע: תיקון הגדרת "הנכס" בהואיל הראשון להסכם מכר – התיקון מקובל על כונסי הנכסים ולפיכך אני מורה כמבוקש.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לכך ניתן להוסיף את העובדה, שאף כונסי הנכסים עצמם הציעו עתה להעביר את הטיפול בנושא רישום הבית המשותף אל עורך-דין מסוים שאותו בחרו הם. כך שנראה כי אף לשיטתם, אין מניעה שעורך-דין אחר ישלים את רישום הבית המשותף ובילבד שהם יהיו מי שיבחרו בו. לכך גם מצטרפת העובדה שהוזכרה בהחלטה מיום 20.12.2016, אשר עליה עמדנו זה מכבר בהחלטות קודמות ואשר על-פיה מלכתחילה לא מונו כונסי הנכסים גם לשם רישום הבית המשותף.
קל וחומר, שערכאת העירעור לא תיטה לתת רשות לערער על החלטות מסוג זה. בית המשפט השלום קבע בהחלטתו, כי למרות הזמן הרב שעמד לרשות המבקשים, לא עלה בידם להשלים את רישום הבית המשותף ועל כן יש להעביר את הטיפול בעיניין זה – בבחינת "גמר המלאכה" – לב"כ המשיבים.
...
בית המשפט מצא לתת מענה לחששות אלה, או לפחות לאחד מהם (הבטחת שכר טרחת המבקשים), על ידי רישום הערת אזהרה על דירות המשיבים.
סוף דבר.
לא מצאתי עילה למתן רשות לערער, ולפיכך אני מחליט לדחות את הבקשה.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

נטען כי בהחלטה מיום 3.2.21 נקבע כי קיים הסכם שתוף והוא מחייב את המבקשים וזאת ללא שהוגשה לבימ"ש כל בקשה בנושא זה, לא ניתנה למבקשים זכות טיעון בעיניין, ולמרות שעל בסיס עמדתו הנחרצת של בימ"ש קמא כי אין תחולה להסכם השתוף שלא נחתם ע"י המבקשים ולא נרשם; ניתנה הסכמה למינוי כונס הנכסים לשם ביצוע פירוק השתוף על דרך רישום בית משותף.
יש לדחות את הסף גם את בקשת רשות העירעור על ההחלטה מיום 8.2.21 הואיל וההחלטה היא פסיקתא של ההחלטה מיום 7.1.21 ובהמשך של ההחלטה מיום 3.2.21 והמועד להגשת בר"ע על ההחלטה מיום 7.1.21 חלף.
אשר על כן, לא מצאתי כל טעם המצדיק היתערבות בהחלטה זו. בנוגע להחלטה מיום 8.2.21: בצו מינוי כונס הנכסים לפירוק השתוף במקרקעין באמצעות רישום כבית משותף, אשר נחתם במסגרת ההחלטה מיום 8.2.21 אין היתייחסות להסכם השתוף ו"הסכם השתוף" אינו מוזכר בו. בנסיבות אלה, נדחה העירעור ביחס להחלטה מיום 8.2.21.
...
אשר על כן, לא מצאתי כל טעם המצדיק התערבות בהחלטה זו. בנוגע להחלטה מיום 8.2.21: בצו מינוי כונס הנכסים לפירוק השיתוף במקרקעין באמצעות רישום כבית משותף, אשר נחתם במסגרת ההחלטה מיום 8.2.21 אין התייחסות להסכם השיתוף ו"הסכם השיתוף" אינו מוזכר בו. בנסיבות אלה, נדחה הערעור ביחס להחלטה מיום 8.2.21.
לסיכום: לאור האמור לעיל ניתנת רשות ערעור והערעור נדחה ביחס להחלטות מימים 3.2.21 ו – 8.2.21.
הערעור מתקבל ביחס להחלטה מיום 2.3.21, כך שההחלטה מיום 2.3.21 תבוטל.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

לטענת התובעות, יש להורות על ביצוע פסק הדין ולאור העידר שתוף הפעולה עם הנתבעים להורות על מינוי ב"כ למימוש הסכם הפשרה באמצעות מינוי ככונסי נכסים לבצוע רישום הבניין כבית משותף וכמפרקים של החברה.
הנתבעים שבים וחוזרים על הטענות שהועלו במסגרת התביעה לפירוק שתוף מיום 17.8.2018 20 לנתבעים ניתנו מספר הזדמנויות להשיג על ההסכמות שניתנו במסגרת פסק הדין משנת בין היתר על דרך תביעה לביטול הסכם, אך הם לא פעלו לשם כך. גם במסגרת תביעתם לפירוק שתוף מיום 17.8.2018 ניתנה לנתבעים האפשרות להגיש תביעה לביטול הסכם הפשרה או ערעור על פסק הדין.
( "יכול להיות שנגיש תביעה לביטול ההסכם" (שורות 21-22 ב"כ הנתבעים טען כי טרם המשך ההליכים יש לקבל חוו"ד מהמפקח האם ניתן להורות על פירוק השתוף באמצעות רישום בית משותף.
...
אין בידי לקבל טענה זו שמתעלמת מהמשוכה המשפטית של ההליכים המשפטיים הקודמים להסכם הפשרה ולאישור פסק הדין.
אשר על כן ולאור כל האמור התביעה מתקבלת.
אני ממנה את באי כוח שני הצדדים ככונסי נכסים לצורך רישום הבניין כבית משותף ומפרקים לצורך לפירוק החברה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו