ערעור על מחיקת תביעה כנגד ההסתדרות בשל חוסר יריבות

בית משפט השלום בקריית גת תאד"מ 29277-08-21 דוס סנטוס סוזה נ' בן שלמה ואח' בפני כב' הרשם הבכיר ערן אביטל תובע גוסטבו הונורטו דוס סנטוס סוזה נתבעים 1. אשר בן שלמה 2. ההסתדרות הישראלית לקהילות האנוסים החלטה

ובפועל מדובר בבקשות שבמהותן מהוות בקשות ערעור על החלטות שניתנו.

מעיון בכתבי הטענות ובצרופות להם, נחזה כי השאלה הדורשת הכרעה אינה מורכבת נוכח טענותיו של התובע, לפיו ייצוגו בידי הנתבע היה שלא כדין וכך גם לגבי התמורה ששולמה לו. לעומת זאת, טוען הנתבע שהוא לא ייצג את התובע אלא את הוריו ולכן יש לדחות את התביעה בהיעדר יריבות.

" "35. נראה כי מחוקק-המשנה היה ער למצב הקיים, ובקש 'להפוך את המשוואה'. מעתה ואילך, יֵדע כל בעל דין, כי אם יעשה שימוש לרעה בהליכי משפט, יֵצא מההליך וידיו על ראשו. מחיקת כתב הטענות; הטלת הוצאות על הצד הגבוה לטובתו של הצד השני; והטלת הוצאות בשיעור משמעותי לטובת אוצר המדינה, כל אלה יובילו לכך ש'ניתוח כלכלי' שיתבצע אקס-אנטה, יצביע על חוסר הכדאיות הכלכלית הטמונה בשימוש לרעה בהליכי המשפט. כך נוכל לעמוד על המשמר, ולוודא כי בפעולתנו כשופטים אנו מקדמים עשיית צדק, ומוֹנעים ניצול של מערכת המשפט, על-ידי בעלי אינטרסים זרים, אשר עלולים להסיג את הצדק לאחור." התביעה מתבררת בהליך דיון מהיר בהתאם לפרק י"ב בתקנות סדר הדין.

...

משנקבע דיון שמיעת ראיות לפניי, הרי שיש להמתין ולדון בטענות במועד שמיעת הראיות ואין להקדים ולחרוץ דין, טרם שמיעת העדים ודיון ביתר הראיות ולכן הבקשה נדחית".

מעיון בכתבי הטענות ובצרופות להם, נחזה כי השאלה הדורשת הכרעה אינה מורכבת נוכח טענותיו של התובע, לפיו ייצוגו בידי הנתבע היה שלא כדין וכך גם לגבי התמורה ששולמה לו. לעומת זאת, טוען הנתבע שהוא לא ייצג את התובע אלא את הוריו ולכן יש לדחות את התביעה בהעדר יריבות.

לכן, דין בקשת הנתבעים להידחות לגופה.

וכן בעמוד 15 פסקאות 34, 35: "34. אין לכחד, חלק גדול מהתמריץ לשימוש לרעה בהליכי משפט, נובע מסלחנות יתר של המערכת המשפטית, שאינה גובה מחיר הולם עבור ניסיונות פסולים מעין אלו. נוכח גישה מקלה זו, בעל דין הפועל באופן רציונלי, ועורך 'ניתוח כלכלי' בסיסי, מגיע למסקנה שהנזק שעתיד להיגרם לו, אם בכלל, משימוש לרעה בהליכי המשפט, קטן בהרבה מן התועלת שהוא עשוי להפיק מכך. על כגון דא נאמר בתלמוד "לאו עכברא גנב אלא חורא גנב" (= אין להאשים את העכבר הגונב חיטים מבעל הבית, כי אם את החור שבאמצעותו עלה בידו להיכנס למקום הגנבה) (בבלי, קידושין נו, ע"ב).

הרשמת אפרת קוקה לפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב מיום 14.5.2019, אשר ניתן בהיעדר כתב הגנה מטעם המבקש (כבוד השופט דורון יפת ונציגי הציבור מר משה בן דוד והגב' אידה שפירא; סע"ש 53616-01-18; להלן: פסק הדין).

חלף הגשת כתב הגנה, פנה המבקש לבית הדין האיזורי בבקשה למחיקת התביעה נגדו, תוך שטען, שלא ניתן לתבוע יורשים פוטנציאלים בטרם ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה.

המשיבה היתנגדה לבקשה נוכח מחדליו הדיוניים הרבים של המבקש, ועל יסוד טענותיה בדבר חוסר תום ליבו בניהול ההליך.

אמנם, הגשת בקשה להארכת מועד בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ערעור, אינה מקנה זכות אוטומאטית להארכת מועד להגשת ערעור, אולם היא מהוה טעם מיוחד להארכת המועד שיש ליתן לו משקל במכלול הנסיבות (ראו: ע"ר 50482-06-16 רם פל סלולאר סטוקמרקט בע"מ – יריב קרן, 7.7.2017).

סכויי העירעור מהוים אף הם שיקול מרכזי ומכריע בהחלטה בדבר הארכת מועד (ראו: בש"א 604/05 טובה אירלנדר נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה, 21.8.2005; ע"ר 25156-09-16 איקיוטק דיגיטל וויז'ן בע"מ – רחל סילמו, 15.5.2017; עא"ח 19/07 חיים גלעד – צים חברת השיט הישראלית בע"מ, 28.6.2007).

...

המבקש טען, כי יש לקבל את הבקשה אף נוכח סיכויי הערעור הטובים לטעמו.

דיון והכרעה לאחר בחינת טיעוני הצדדים בבקשה, ועיון בחומר המצוי בתיק בית הדין, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, כמפורט מטה.

בהעדר ראיה לסתור, לא מצאנו בסיס לקבוע שפסק הדין הומצא למבקש במועד מוקדם יותר.

סוף דבר כללם של דברים: הבקשה להארכת המועד להגשת הערעור מתקבלת.

בהחלטה מיום 31/01/20 הורה כב' הרשם הבכיר אריה דורני-דורון מבית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו, על מחיקת התביעה כנגד הנתבעת אישית מטעמי חסינות חברי כנסת מפני תביעה מסוג זה וכן בהיעדר יריבות אישית, בנסיבות טענות תביעת המיטרד.

לטענת הנתבעת, ככל והתובע לא השלים עם מסקנות פסק הדין, היה עליו להגיש ערעור בפני ערכאת ערעור ולא להגיש תביעה נוספת בגין הוצאות ההליך שהסתיים.

ראו: רע"א 1422/07 מועלם נ' מנהל מקרקעי ישראל (06.03.07); ע"א  3097/02 שביט מלמד נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י (02.06.04).

...

סוף דבר הבקשה לדחיית התביעה מחמת "מעשה בית דין", מתקבלת.

אני מורה על דחיית התביעה.

סבורני כי היה עליה לברר זאת קודם לכן.

בין הנימוקים הרבים המועלים על-ידי הנתבע לסילוק התביעה כבר בשלב זה ניתן למנות: טענות צורניות ביחס לכתב התביעה (אי-ציון כתובת התובעת או ת.ז. הנתבע, אי-צירוף ראיות בסיסיות כגון חוזה העסקה בין הצדדים לצורך ביסוס היריבות והעילה ואי-צירוף יפוי כוח), טענה בדבר העידר יריבות והיעדר עילה וחוסר בהירות לגבי עיסוקיה של התובעת לאחר תום תקופת העסקתה.

הלכה היא כי סעד המחיקה מופעל ביד קמוצה, במשורה וכי מדובר בסעד קצוני הניתן במקרים חריגים (ראו למשל דב"ע מז/1-3 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' רון ורדי ואח' פד"ע יט, 63, ע"ע 408/07 מדינת ישראל נ' כהן (ניתן ביום 13.02.08)).

וכך נפסק בבר"ע (ארצי) 3337-02-19 מדינת ישראל-משרד העבודה והרווחה נ' ורד רוטפוגל, (ניתנה ביום 10.2.2019): "אשר לטענה שיש למחוק את התובענה על הסף מחמת העידר עילה, נזכיר כי ההלכה בענין זה מחמירה יחסית, ולפיה השמוש באמצעי של מחיקה על הסף מחמת העידר עילה שמור למקרים חריגים בהם ברור שאין אפשרות, ולו קלושה, כי יוכיח התובע את עילת תביעתו. בנוסף, בטעם זה לדחייה על הסף קיימת זיקה הדוקה יותר בין הטענות לדחייה על הסף ובין הטענות לגופה של התובענה. האפשרות הפוטנציאלית כי יידרש כפל דיון (ולו חלקי) שוקלת, ככלל, ובכפוף למקרים חריגים מתאימים, לצד דחיית הבקשה למחיקה על הסף. אמנם, "לא פעם יש בהכרעה בבקשה לסילוק על הסף כדי להשפיע על עצם קיומו של ההליך ובכך לחסוך הליכים מיותרים וזמן שפוטי יקר, ולכן דחיית בקשת רשות ערעור עלולה ליצור מצב של ניהול הליך סרק. עם זאת, לא נראה כי דחיית הבקשה תשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או תיגרום לצד נזק של ממש שאינו ניתן לפצוי בדמות פסיקת הוצאות או כל סעד... העובדה שבית המשפט דחה בקשה לסילוק על הסף אין משמעותה כמובן שהתביעה תיתקבל" (מתוך רע"א 2387/13 איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ נ' לישכת סוכני הביטוח בישראל (26.12.13))" [ההדגשה אינה במקור, ס.ק.].

כך, בעיניין הטענה בדבר אי צירוף ייפוי כוח, התובעת התייצבה לדיון ביום 10.3.22 בעצמה ולא נשמעה מפיה טענה כנגד ייצוגה.

...

זאת ועוד, מהטעמים שמניתי לעיל סבורני, כי קבלת הבקשה תסרבל ותאריך את ההליך, בעוד שהליכי גילוי ועיון נועדו לייעולו.

לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.

סוף דבר בדיון מוקדם ביום 10.3.22, לאור המלצת בית הדין הנתבע הודיע, כי אינו עומד על הכרעה בבקשת הסילוק כבקשה מקדמית אולם בהודעתו מיום 9.4.22 חזר והדגיש כי עומד על הכרעה בבקשה כבר עכשיו.

נפסק כי: "הכלל בבתי הדין הנו, כי דחייה על הסף תעשה רק כאשר בית הדין משוכנע שגם אם תצלח דרכו של התובע והוא יוכיח את כלל טענותיו אשר הוא טוען בכתב התביעה, הרי שלא יהיה בכך כדי להועיל לו ... בבתי הדין לעבודה מחיקה על הסף אינה יכולה ואינה צריכה לשמש דרך המלך, ויש להכריע במחלוקת לגופו של עניין" (בר"ע 1204/01 קרן הגימלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות - דבורה מקובסקי, עבודה ארצי כרך לג(43) 28).

לעניין הטענה כי יש לסלק את התביעה כנגד המבקשות 2-3 על הסף מחמת העידר יריבות וחוסר סמכות עניינית; לטענת המבקשות אין מחלוקת כי המבקשות 2-3 לא היו מעסיקות ולא העסיקו את התובע מעולם, מה גם שהמשיב לא תובע כי היו מעסיקות בכתב תביעתו ולכן לבית הדין לעבודה אין סמכות לידון בסוגיה.

לטענת המשיב, המבקשות מושתקות בהשתק שפוטי מלטעון נגד סמכות בית הדין ביחס למי מהן או להיעדר יריבות, שכן שלושתן תבעו את המשיב בעצמן בבית הדין לעבודה (נ' 14 לתביעה) וכאמור בכתב התביעה שהגישו בביה"ד כנספח 7 ס' 5: "בשנת 2012 הקים מר דויטש את התובעות 1 ו- 2... בהמשך, בשנת 2013, הוקמו על ידי מר דויטש התובעת 3, כאשר התובעת 1 – אקספו ניהול בע"מ היא חברת ניהול שפועלת באמצעות / בשיתוף התובעות 2 ו- 3 שהן קרנות מימון פנסיוניות..." , כך גם בפסק הדין של ביהמ"ש העליון (נ' 12 לתביעה): "...לא מצאתי לשעות לטענת המערערות, כי לא היה מקום לחייבן בסעד משאינן צד להסכם העלמה. לא רק שטענה זו לא בא זכרה בגדרי ההליך בבית המשפט המחוזי אלא שהמערערות אף דיברו כ'גוף אחד' בכתבי הטענות, כשהן מכלילות את עצמן כצד להסכם." בנוסף, לטענת המשיב, בהתאם לתדפיסי רשם החברות , מדובר בחברות אחיות, ובהתאם להודאתן פעילות המבקשת 1 נעשית באמצעותן.

...

בשלב מקדמי זה כאשר טרם נשמעו ראיות, ועומדים לפנינו אך כתבי הטענות, לא ניתן לקבוע, בין היתר, כי דין התביעה סילוק על הסף מחמת שיהוי ושימוש לרעה בהליכי משפט.

סוף דבר: כידוע, תביעה תסולק על הסף רק אם ברור ונהיר מעל לכל ספק, שגם אם יוכיח התובע את מלוא העובדות המפורטות בכתב התביעה - לא יהיה זכאי לסעד הנתבע על ידו.

לאור כל האמור, הבקשה לסילוק על הסף נדחית, תוך שמירת זכותם של הצדדים להעלות טענותיהם לאחר שמיעת הראיות.