המערערים בתגובתם עותרים לדחיית הבקשה לתיקון פסק הדין, וטוענים, כי אין הבקשה נכנסת בגדרה של "טעות", כמשמעותה בסעיף 81(א) של חוק בתי המשפט, הואיל ואין המדובר ב"טעות טכנית", כי אם בניסיון לערער על פסק הדין ובכך להביא לתיקון מהותי בו.
לטענת המערערים, ההחלטה המורה על המשך הדיון בבית משפט קמא החל מן השלב אליו הגיע התיק ביום 16.9.19 היא מהותית, ונגזרת מן ההחלטה להשבת הגנתם של המערערים בהליך זה, נוכח הנזק שעלול להגרם להם ככל שהייתה נמנעת החזרת הדיון מן השלב שבו נמחקה הגנתם (16.9.19).
בעקבות מחיקת ההגנה, כך נטען, ניצלו המשיבים את המצב, ופעלו נמרצות לניצול חלון ההזדמנויות ומינו מומחה מטעמם לפירוק השתוף במקרקעין מבלי שנשמעו טיעוני המערערים לעניין זה, ובכך נפסק למעשה פירוק השתוף במקרקעין תוך היתעלמות מעמדת המערערים וזכויותיהם במקרקעין.
ב"כ המשיבים מס' 1-5 חוזר על הטענה שעסקינן בתובענה לפירוק שתוף במקרקעין, ומכיוון שהמערערים מתנגדים להסכם שתוף, החלופה היא פירוק שתוף על דרך של רישום בית משותף, ובהתאם לכל דין אין המערערים רשאים להיתנגד לפירוק השתוף המבוקש.
...
נטען בבקשה, שהאמור לעיל כלל לא התבקש על ידי המערערים, והוא איננו ולא היה חלק מן הערעור וסעדי הערעור.
לעיצומו של עניין, סבורים אנו, שיש לדחות את בקשת המשיבים מס' 1-מס' 5 לתיקון פסק הדין הואיל והתוצאה ולפיה, משבוטלה מחיקת הגנתם של המערערים, יש להמשיך את הדיון מן השלב אליו הגיע ביום 16.9.19 (המועד שבו נמחקה ההגנה) נגזרת מעצם מתן ההחלטה בדבר ביטול המחיקה, והשבת ההגנה על מכונה.
האם במקרה כזה תישלל אפשרות מן הנתבע לחקור את עדי התובע שהעידו בישיבה ממנה נעדר, או האם תישלל ממנו האפשרות להתנגד לראיות שהוגשו בישיבה שממנה נעדר? עצם ביטול פסק הדין שניתן בהעדר מוביל למסקנה שעומדות לרשות הנתבע אותן זכויות כפי שעמדו לרשותו ערב מתן פסק הדין שניתן כנגדו בהעדר.
לפיכך, אנו דוחים את בקשתם של המשיבים מס' 1 - מס' 5 לתיקון פסק הדין.