ערעור על חסימת חשבון פייסבוק

מבקש אשר הגיש ערעור על החלטת המשיבה קיבל דואר אלקטרוני המסביר, שחשבונו הוסר על רקע הליך משפטי בעיניינה של קבוצת NSO: ""This account has been disabled relating to litigation with NSO Group. (נספח 8 לתשובה לבקשה).

החשבונות הפרטיים של המבקשים נחסמו על ידי פייסבוק אך ורק משום שהם עובדים בחברת NSO כ"עונש קולקטיבי".

...

הטענה, שהמבקשים נהגו בחוסר ניקיון כפיים (עמוד 90 לפרוטוקול), נדחית.

הבקשה לעיכוב הליכים, ככל שהיא נוגעת לבקשה למתן סעד זמני, נדחית.

סוף דבר נוכח כל האמור, פייסבוק תשיב לפעילות מלאה את כל חשבונותיה של גב' אורית עזרזר, עד ליום 19.2.2020, שעה 14:00.

באשר לטענות שעניינן חוסר תום לב של המערער, מצא כב' השופט קרשן לקבל את טענותיה של טויטר ולקבוע כי בנגוד למצג אותו ביקש המערער ליצור, במעמד צד אחד, על פיו נחסמו חשבונותיו , כך סתם, באופן פיתאומי, בעקבות ציוץ אחד, בו נרשם: "מוזמנים לעקוב אחרי המזבלה ב-Drove, בקרוב יחשפו שם דברים שפייסבוק וגוגל כנראה יעשו הכל (ואולי יחסלו את סחבק?) בשביל למנוע את פירסומם # הלוואי_ וינסו", ובאמתלה כי הוא איים לפרוץ או לחשוף פרטים אישיים של אדם אחר, התמונה העולה מן הראיות שונה.

במקרה דנן, עת עסקינן בעתירה למתן סעד בדמות היתר המצאה מחוץ לתחומי מדינת ישראל, היה על המערער, בפשטות, לפרוס בפני בית המשפט (כב' השופטת גלר) את מלוא המידע הרלוואנטי להליך ולבקשה, זה אשר לכאורה מיטיב עמו וזה שאולי פחות, וכל זאת על מנת לאפשר לבית המשפט לקבל החלטה מושכלת המבוססת על התמונה העובדתית המלאה.

...

התגובה לתשובה במסגרת התגובה לתשובה נטען כי יש לקבל את הבקשה ולבטל את היתר ההמצאה, בין היתר, בשל אי צירוף תצהיר עדכני לתמיכה בטענות העובדתיות הכלולות בתשובה לבקשה (צורף, פעם נוספת, התצהיר שניתן בתמיכה לבקשה, משנת 2019)\ כמו גם בעדר התקיימותם של איזה מתנאי תקנה 500 לתקסד"א 1984.

לאחר שחזרתי ועיינתי בהודעת הערעור ובתשובה, על נספחיהן, ובהחלטת כב' הרשם קרשן, באתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.

סוף דבר, הערעור נדחה.

]השופט ד' מינץ: ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט ר' כהן) מיום 11.1.2021 בת"א 38104-05-18, בו נדחתה תביעתו של המערער להשיב לפעילות את חשבונו ברשת החברתית "פייסבוק" לאחר שנחסם על ידי המשיבה.

...

כאשר מדובר בפרסומים כל כך בוטים וחד משמעיים כמו הפרסומים שפרסם המערער – הטענה המיתממת לפיה מדובר בהתבטאות הומוריסטית שחלק מהקוראים "לא הבינו כי חלק מהתכנים הם סאטיריים במהותם", צריכה להידחות.

שאלה זו היא שאלה כבדת משקל, שבמסגרתה היה מקום לבחון קודם כל את מעמדה של פייסבוק כפלטפורמה המאפשרת את מימוש חופש הביטוי ואת החשיבות היחסית של הפרסום דווקא בפלטפורמה זו; ואז, לאור המסקנה בשאלה זו, לבחון את נפקותה של התניה בהסכם תנאי השימוש בינה לבין המשתמשים, המאפשרת לה, בנסיבות מסוימות, לשלול ממאן דהוא את האפשרות לפרסם בפלטפורמה האמורה ולהפסיק לספק לו, לצמיתות, את השירותים של פייסבוק (כפי שנקבע בסעיף 14 לתנאי השימוש).

סיכומו של דבר – מאחר שכאמור הנושאים שצוינו לעיל לא נטענו כנדרש על ידי המערער – נראה כי יש להותיר את הדיון וההכרעה בהם לעתיד.

הפירסום הראשון האם המערער מחזיק באידאולוגיה גזענית? המערער הציג עצמו כפרופסור לתקשורת באוניברסיטת אריאל ועד ליום חסימת חשבונו בפייסבוק בשנת 2018, נהג לפרסם שם את דעותיו.

יתרה מכך, על שום מה נזעק המערער על השוואתו להיטלר בידי המשיבה 2, בעוד שהוא עצמו, עובר להגשת כתב התביעה, התלונן על כך שהיטלר לא הגיע ליהדות אפריקה (פוסט בפייסבוק המערער ביום 27.3.2018)? מי שמביע דעתו על שהיטלר לא סיים המלאכה, אינו יכול לטעון שניפגע מן ההשוואה המצערת.

...

הפרסומים 3 ו-6 כוללים פרסום חוזר של הפרסום הראשון, אשר בהתאם למסקנה אליה הגעתי לעיל, לא ניתן להטיל אחריות על המשיבות בגינו.

מקובלת עליי מסקנתו של בית המשפט קמא, לפיה ניתן להסתפק בהזדמנות שהוצעה למערער להתנצל יום קודם לכן, עליה וויתר ולכן לא היה מקום להעלותו לשידור חי פעם נוספת.

לאור כל האמור לעיל, דין הערעור להידחות.

לציוץ צורף צלום מסך מתוך מכשיר הטלפון של המערער הכולל התכתבות בינו ובין המוקד העירוני, ובה לדבריו "נראה כיצד כאשר פנה אל המישטרה בנושא חניית רכבים על המדרכה הופנה אל הערייה, וכאשר פנה אל הערייה בהקשר זה הופנה אל המישטרה". בגדרי הציוץ העותר הוסיף ו"תייג" את ראש העיר, וזה מצדו הגיב לפירסום וכתב "ראוי שתימחק את הציוץ העלוב שלך איש בזוי שכמותך". בתגובה נוספת כתב קוניק "הגיע הזמן רק לדבר אחד: לחסום איש עלוב שכמותך". לטענת העותר, זמן קצר לאחר מכן התברר לו כי חשבונו אכן נחסם על ידי קוניק (להלן: החסימה).

עוד נטען כי עומדות למערער חלופות אפקטיביות אחרות להביע את עמדותיו, הן משום שהוא איננו מוגבל בפירסום בחשבונו האישי, הן משום שהוא חופשי להגיב לפרסומים בחשבון הפייסבוק של קוניק, שממנו לא נחסם.

...

יובהר כי המסקנה שאליה הגעתי היא שמדובר בחשבון שנושא מאפיינים ציבוריים, ומשכך הוא כפוף לביקורת שיפוטית בכל הנוגע לחסימת משתמשים.

סוף דבר אם תישמע דעתי, הערעור יתקבל במובן זה שהמשיב יבטל את החסימה שהשית על חשבון הטוויטר של המערער.

טענות המשיב לפיהן אם ייקבע כי על החשבון חלים כללי המשפט הציבורי – הוא לא יוכל לעשות בו שימוש לפרסום לצורכי תעמולת בחירות, מהוות לטעמי דווקא אינדיקציה לכך שהחשבון אינו חשבון פרטי "רגיל". חיזוק נוסף למסקנה זו נובע מטענת המשיב לפיה כי אם תתקבל עמדת המערער, לא יהיה "אינטרס לנבחר ציבור לנהל חשבון ברשת חברתית במימונו ובהפעלתו". לשיטתו של המשיב, תוצאה כזו אינה רצויה והיא תביא לפגיעה קשה בזכות הציבור להיחשף לשיח "בעניינים ציבוריים שכן היא תבטל את התמריצים של נבחרי הציבור לשתף ולנהל שיח בעניינים ציבוריים" (ראו סעיף 38 לתשובה לערעור).