סגן הנשיאה אילן איטח
לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי תל אביב (השופטת יפית מזרחי לוי ונציגי הציבור מר אמיר אופיר ומר **** הרפז; ב"ל 57777-02-19), שבו התקבלה תביעת המשיב לגימלת השלמת הכנסה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א – 1980 (להלן – החוק).
לענין זה, "פגיעה בעבודה" – פגיעה המזכה בדמי פגיעה לפי פרק ג' או ט'2 לחוק לתקופה של 90 ימים לפחות, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, או פגיעה המזכה בקצבת נכות, בקצבת תלויים או במענק לנכה או לאלמנה לפי הפרקים האמורים.
"
בעב"ל (ארצי) 32864-10-14 יורי דורושקביץ - המוסד לביטוח לאומי (25.2.2016) בהתייחסו לתקנה 11 אומר בית דין זה את הדברים הבאים:
"התקנה יוצרת מה שמכונה "גמלה חוסמת", שכן במקרה של פגיעה בעבודה של עצמאי – יחושבו דמי הפגיעה וקיצבת הנכות מהעבודה בהתאם לשומה שלפיה שולמו מקדמות דמי הביטוח בשנה השוטפת, וזאת אף אם הכנסת העצמאי על פי השומה הסופית היתה גבוהה מההכנסה שלפיה שולמו המקדמות.
ההיבט השני – לא רק הבסיס לגימלאות נשאר בעינו שעה שבפגיעה בעבודה עסקינן אלא גם 'השומה הסופית' לעניין מס הכנסה, ומכאן שהמערער לפנינו, אף כי יצא ניזוק בחישוב גמלתו, נהנה מכך שלא היה עליו להשלים את דמי הביטוח להפרש שבין הכנסתו למעשה, לזו ששמשה כבסיס לחישוב המקדמות.
קביעה שכזו אינה מקובלת על חברי שכן לדבריו פיתרון זה "אינו מתיישב עם הכוונה ליצור שיטה ברורה ופשוטה לחישוב שווי הרכב, גם אם שיטה זו אינה מדויקת".
דברים אלו מקובלים עלי לחלוטין, כמו גם המשכם ולפיהם "היתחשבות סלקטיבית בנתון הנסועה תחייב את פקיד התביעות לבחון לגבי כל רכב ורכב מהי הנסועה, תוך בחינת הדרכים המהימנות למדידתה ואז להחליט האם הנסועה מפחיתה שווי ורק אז להיתחשב בה. פיתרון זה אינו מתיישב עם תכלית החוק והתקנות כפי שנקבעו בעיניין בר זכאי".
זו לטעמי הסיבה למנגנון קביעת השווי שנקבעה בתקנות גם לגבי הנסועה, וכאמור המוסד יכול ללא מאמץ, לגבש, נוכח עמדת חברי שהנסועה הרשומה אינה עדכנית, מנגנון הנותן מענה לבחינה של הנסועה למועד הגשת התביעה ובחינה האם יש להיתחשב בכך בקביעת השווי.
...
עם זאת, שעה שהמשיב לא חלק על שווי הרכב שקבע בית הדין האזורי, הרי שלצורך הפעלת תקנה 10(ג) לתקנות, די בחישוב אריתמטי פשוט המביא למסקנה שהמשיב אינו זכאי לגמלת השלמת הכנסה שכן סכום הקיזוז בסכום של כ-900 ₪ עולה משמעותית על השלמת ההכנסה בסכום של כ-250 ₪ לה זכאי המשיב.
משמדובר בזכויות שמקורן בחוק ובתקנות, אין מנוס מקבלת הערעור בהקשר זה.
סוף דבר – לו תישמע דעתי, יש לדחות את ערעור המוסד בהקשר להכללת הנסועה בחישוב שווי הרכב, ולקבל את ערעורו באשר לטענת הקיזוז, המאיינת למעשה את זכותו של המשיב לקבלת השלמת הכנסה.
סוף דבר
על דעת רוב חברי המותב, ערעור המוסד מתקבל באופן חלקי כמפורט בסעיף 32 לחוות דעתו של סגן הנשיאה.