מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על חישוב דמי פגיעה לפי מקדמות ולא שומה סופית

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2019 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

לפנינו ערעור על פסק הדין של בית הדין האיזורי חיפה (השופטת דניה דרורי ונציגי הציבור מר יהודה פיגורה ומר אלון שוורץ; ב"ל 31940-06-17), בו נדחתה תביעת המערער לשלם לו דמי פגיעה על יסוד שומתו הסופית לשנת 2011 (שנקבעה בהסכם משנת 2015 בין המערער לבין רשויות המס), ושלא בהתאם להכנסה הנגזרת מהמקדמות אותן שילם טרם הפגיעה בעבודה.
לאחר תיקון המקדמות שילם המערער את דמי ביטוח הלאומי על פי המקדמות המתוקנות.
המוסד פעל בהתאם להוראת תקנה 11 לתקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), התשמ''ד-1994 (להלן - התקנות ו- תקנה 11, לפי העניין) ודמי הפגיעה חושבו על פי ההכנסה הנגזרת מהמקדמות ששילם המערער בשנת 2013.
...
לאחר שבחנו את כלל חומר התיק ואת טענות הצדדים לפנינו בכתב ובעל פה, מצאנו כי יש לדחות את הערעור מטעמיו של בית הדין האזורי וכי פסק דינו ראוי להתאשר לפי תקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991.
סוף דבר - אשר על כן, הערעור נדחה.

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2020 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בין לבין, במכתב מיום 15.8.13 הודיע המוסד למערער כי על פי תקנה 11 לתקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), התשמ"ד – 1984 (להלן – התקנות ו- תקנה 11, לפי העניין), "ההכנסה שלפיה חושבה הגימלה וכן ההכנסה שלפיה חושבו דמי הביטוח באותה שנה, ייחשבו כהכנסה לפי שומה סופית. על כן, לשנת 2012, גם אם תיתקבל שומה, לא ייערך חישוב הפרשים, הן לעניין הגימלה, הן לעניין דמי הביטוח". במכתב נושא תאריך 18.12.13 פנה רו"ח מנורי ובקש לתקן את ההכנסה לפיה חושבו גמלאות הפגיעה בעבודה להכנסה הסופית לפי שומת שנת 2012 (הכנסה שנתית חייבת במס – 395,368 ₪).
לטענת המערער קביעת בית הדין לפיה היה על המערער להגיש את תביעתו כבר במועד בו קיבל את דמי הפגיעה מהוה פגיעה בזכות הגישה לערכאות וכן פוגעת באוטונומיה של המערער.
דו"חות המערער הוגשו רק לאחר הפגיעה וגם אם היו מוגשים לפי הפגיעה הרי שמדובר בדוחות מע"מ המשקפים מחזור עיסקאות ולא דו"חות שמשקפים הכנסה חייבת.
...
סיכומו של דבר – בכפוף להערותיי כמפורט לעיל, אני מצטרפת לתוצאה שלפיה במכלול נסיבות המקרה הנדון דין הערעור להידחות.
נציגת ציבור (עובדים) גב' יעל רון אני מצטרפת לאמור בחוות דעתה של השופטת לאה גליקסמן, וכן לתוצאה הסופית לפיה, במכלול נסיבות המקרה הנדון דין הערעור להידחות.
סוף דבר על דעת כל חברי המותב הערעור נדחה.

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2021 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בתביעה טען המערער, בתמצית, כי טעה המוסד בחישוב הגימלה לפי המקדמות ששילם ולא לפי השומה הסופית לשנת 2015 (סעיף 12 לסיכומי התשובה בבית הדין האיזורי), ומבלי שניתן משקל להכנסותיו בשנה שקדמה לתאונה.
מדובר היה בדו"ח שומה ראשון של העסק; המערער שילם מקדמות לפי פנקס שנשלח אליו מהמוסד ולא היה מודע לכך שהדבר יכול היה לפגוע בו במקרה של אובדן הכנסה; דו"ח רווח והפסד שהגיש המערער התבסס על דיווחים דו חודשיים שהוגשו למוסד בזמן אמת וטרם התאונה, נתונים אשר לא ניתן לשנות בדיעבד ועל כן מדובר בדיווחים אותנטיים; הכנסת המערער על פי דו"ח השומה לא השתנתה לפני ואחרי התאונה, דבר המעיד אף הוא על אותנטיות הדיווח; המערער שילם בזמן אמת מקדמות למס הכנסה; במועד הגשת דו"ח השומה למוסד המערער לא היה מודע להשלכות הדבר על הגימלה, שכן טרם ניתנה החלטה סופית בשלב זה אודות נכותו היציבה של המערער; המוסד כגוף צבורי ולאור הסנכרון בין המערכת שלו למערכת מס הכנסה, צריך היה להפנות את תשומת ליבו של המערער למשמעות של תשלום מקדמות נמוכות ולפער שבין המקדמות שמשלם לבין ההכנסה שלו.
] סעיף 345 לחוק מסמיך את השר להתקין תקנות, ומכוח הסמיכה זו הותקנה גם תקנה 11 לתקנות, אשר קובעת כי במקרה בו ארעה פגיעה בעבודה בשנת מס פלונית, ההכנסה לפיה חויב הנפגע בתשלום מקדמות לפני הפגיעה, תיחשב כהכנסה לפי שומה סופית, והוראות תקנות 4 (לעניין שינוי מקדמות) ו-10 (לעניין תשלום או החזר הפרשים) לא יחולו לגבי שנה זו. תקנה 11 לתקנות "יוצרת מה שמכונה 'גמלה חוסמת', שכן במקרה של פגיעה בעבודה של עצמאי – יחושבו דמי הפגיעה וקיצבת הנכות מהעבודה בהתאם לשומה שלפיה שולמו מקדמות דמי הביטוח בשנה השוטפת, וזאת אף אם הכנסת העצמאי על פי השומה הסופית היתה גבוהה מההכנסה שלפיה שולמו המקדמות. בכך למעשה 'נחסמת' האפשרות לעשות שימוש בשומה הסופית של השנה השוטפת לצורך קביעת ההכנסה שתהווה בסיס לחישוב הגימלאות, הן כאשר השומה הסופית משקפת הכנסה גבוהה מההכנסה שלפיה שולמו המקדמות, והן כאשר השומה הסופית משקפת הכנסה נמוכה יותר"[footnoteRef:3].
...
לאור המקובץ, לא מצאנו בסיס משפטי לטענת המערער כי אין להחיל בעניינו את תקנה 11 לתקנות.
סוף דבר – הערעור נדחה.
המערער ישלם למוסד הוצאות משפט בסכום של 4,000 ₪.

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2021 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

השופט רועי פוליאק ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי חיפה (השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין ונציגי הציבור מר יהודה פיגורה ומר יונה לוי; ב"ל 34898-07-18), בו נפסק כי הכנסת המשיבה לצורך דמי פגיעה ותשלומים נוספים שעל המערער לשלם לה כמבוטחת עצמאית עקב תאונת עבודה, תחושב לפי דו"ח שנתי שהגישה בסמוך לפני תאונת העבודה ולא לפי המקדמות ששולמו על ידה למערער טרם התאונה.
ההיבט השני, המוסדר בתקנה 11 לתקנות המקדמות לפיה שולמו דמי הפגיעה והתשלומים הנוספים למשיבה, הוא כיצד תחושב ההכנסה המזכה בדמי פגיעה ובתשלומים נוספים מכוח החוק (קצבה או מענק חד פעמי, לפי העניין) עקב פגיעה בעבודה, ונקבע בה לאמור: "(א) ארעה פגיעה בעבודה בשנת מס פלונית, תיחשב ההכנסה, לפיה חויב הנפגע בתשלום מקדמות לפני הפגיעה, כהכנסה לפי שומה סופית, והוראות תקנות 4 ו-10 לא יחולו לגבי שנה זו;
המשיבה נסמכת בטיעוניה על הוראת תקנה 2(א)(1) לתקנות המקדמות הקובעת לאמור: "חישובה של הכנסה לשנה השוטפת, לצורך תשלום המקדמות, יהיה על בסיס שומה או שומה עצמית המתייחסת לשנת המס הסמוכה ביותר לשנה השוטפת, שנתקבלה לפני ה – 1 בינואר של אותה שנה שוטפת, והוראות תקנה 7 יחולו על הכנסה שחושבה כאמור" [עניינה של תקנה 7 הוא במנגנון הצמדה של המקדמות שאינו נידרש לענייננו – ר.פ].
...
דיון והכרעה תמצית ההכרעה לאחר שבחנו את טענות הצדדים בכתב ובעל פה ואת כלל חומר התיק הגענו למסקנה לפיה דין ערעורו של המוסד להתקבל, הן מהטעם שהמוסד היה רשאי שלא לעדכן את המקדמות בעקבות השומה העצמית של שנת 2014 והן מהטעם לפיו לא היה מקום בנסיבות העניין לסטות מהוראות תקנה 11 לתקנות המקדמות.
סוף דבר – ערעור המוסד מתקבל ופסק דינו של בית הדין האזורי בטל בזה.

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2021 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

סגן הנשיאה אילן איטח לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי תל אביב (השופטת יפית מזרחי לוי ונציגי הציבור מר אמיר אופיר ומר **** הרפז; ב"ל 57777-02-19), שבו התקבלה תביעת המשיב לגימלת השלמת הכנסה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א – 1980 (להלן – החוק).
לענין זה, "פגיעה בעבודה" – פגיעה המזכה בדמי פגיעה לפי פרק ג' או ט'2 לחוק לתקופה של 90 ימים לפחות, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, או פגיעה המזכה בקצבת נכות, בקצבת תלויים או במענק לנכה או לאלמנה לפי הפרקים האמורים.
" בעב"ל (ארצי) 32864-10-14 יורי דורושקביץ - המוסד לביטוח לאומי (25.2.2016) בהתייחסו לתקנה 11 אומר בית דין זה את הדברים הבאים: "התקנה יוצרת מה שמכונה "גמלה חוסמת", שכן במקרה של פגיעה בעבודה של עצמאי – יחושבו דמי הפגיעה וקיצבת הנכות מהעבודה בהתאם לשומה שלפיה שולמו מקדמות דמי הביטוח בשנה השוטפת, וזאת אף אם הכנסת העצמאי על פי השומה הסופית היתה גבוהה מההכנסה שלפיה שולמו המקדמות.
ההיבט השני – לא רק הבסיס לגימלאות נשאר בעינו שעה שבפגיעה בעבודה עסקינן אלא גם 'השומה הסופית' לעניין מס הכנסה, ומכאן שהמערער לפנינו, אף כי יצא ניזוק בחישוב גמלתו, נהנה מכך שלא היה עליו להשלים את דמי הביטוח להפרש שבין הכנסתו למעשה, לזו ששמשה כבסיס לחישוב המקדמות.
קביעה שכזו אינה מקובלת על חברי שכן לדבריו פיתרון זה "אינו מתיישב עם הכוונה ליצור שיטה ברורה ופשוטה לחישוב שווי הרכב, גם אם שיטה זו אינה מדויקת". דברים אלו מקובלים עלי לחלוטין, כמו גם המשכם ולפיהם "היתחשבות סלקטיבית בנתון הנסועה תחייב את פקיד התביעות לבחון לגבי כל רכב ורכב מהי הנסועה, תוך בחינת הדרכים המהימנות למדידתה ואז להחליט האם הנסועה מפחיתה שווי ורק אז להיתחשב בה. פיתרון זה אינו מתיישב עם תכלית החוק והתקנות כפי שנקבעו בעיניין בר זכאי". זו לטעמי הסיבה למנגנון קביעת השווי שנקבעה בתקנות גם לגבי הנסועה, וכאמור המוסד יכול ללא מאמץ, לגבש, נוכח עמדת חברי שהנסועה הרשומה אינה עדכנית, מנגנון הנותן מענה לבחינה של הנסועה למועד הגשת התביעה ובחינה האם יש להיתחשב בכך בקביעת השווי.
...
עם זאת, שעה שהמשיב לא חלק על שווי הרכב שקבע בית הדין האזורי, הרי שלצורך הפעלת תקנה 10(ג) לתקנות, די בחישוב אריתמטי פשוט המביא למסקנה שהמשיב אינו זכאי לגמלת השלמת הכנסה שכן סכום הקיזוז בסכום של כ-900 ₪ עולה משמעותית על השלמת ההכנסה בסכום של כ-250 ₪ לה זכאי המשיב.
משמדובר בזכויות שמקורן בחוק ובתקנות, אין מנוס מקבלת הערעור בהקשר זה. סוף דבר – לו תישמע דעתי, יש לדחות את ערעור המוסד בהקשר להכללת הנסועה בחישוב שווי הרכב, ולקבל את ערעורו באשר לטענת הקיזוז, המאיינת למעשה את זכותו של המשיב לקבלת השלמת הכנסה.
סוף דבר על דעת רוב חברי המותב, ערעור המוסד מתקבל באופן חלקי כמפורט בסעיף 32 לחוות דעתו של סגן הנשיאה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו