חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על חילוט ערבות בנקאית שניתנה בהליך פלילי

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

בעקבות זאת, החלטתי לדחות את הטיעונים לעונש למועד אחר, וכן הוריתי על צו הבאה נגד הנאשם, ועל חילוט ההפקדה הכספית והערבות הבנקאית שלו בסך כולל של 70,000 ₪.
סעיף 48(א) קובע כי "שיחרור בערובה הוא על תנאי שהמשוחרר יתייצב לחקירה, לדיון במשפטו או בעירעור, או לנשיאת עונשו, בכל מועד שיידרש, וכן שיימנע מלשבש הליכי משפט"; סעיף 51(ב) קובע כי אם "נוכח שופט כי משוחרר בערובה הפר תנאי מתנאי השיחרור וכי ולא ניתן להביאו בפניו, רשאי הוא להורות על חילוט הערבות", וסעיף 51(ג) קובע כי "בקשה לחילוט ערבות שניתנה על ידי ערב לא תדון אלא אם כן ניתנה לערב היזדמנות להשמיע את טענותיו". דומה כי מיותר להכביר מילים על החשיבות של האפשרות לשחרר בערובה נאשם שטרם הורשע בדינו, אשר נהנה עדיין מחזקת חפות, שכן אפשרות זו מאזנת בין הצורך לשמור על תכליות המעצר קרי: מניעת החשש של המלטות מהדין, של שבוש הליכי משפט וכן מניעת מסוכנות ככל שקיימת, ובין הצורך לצמצם למינימום ההכרחי את הפגיעה בחרותו של אדם שטרם הוכחה אשמתו.
התנאי הבסיסי לשחרורו של אדם בערובה הוא שהמשוחרר בערובה (להלן: המשוחרר) יתייצב לכל צורך שיידרש, במסגרת ההליך הפלילי שמתנהל נגדו, ובכלל זה חובתו להתייצב לכל דיון במשפטו.
...
לכן, לטענתו, אין הצדקה לחלט את הערבויות, ומכאן עתירתו כי בית המשפט ידחה את בקשת המבקשת בעניין זה. דיון והכרעה לאחר ששמעתי את טענות ב"כ הצדדים ועיינתי במסמכים השונים הקשורים להתחייבויותיהם של הערבים, באתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשת המבקשת ולהורות על חילוט הערבויות במלואן, מהטעמים שיפורטו להלן.
בהמשך אותה החלטה התייחס בית המשפט גם לתכלית של חילוט הערבות הכספית, כאשר קיימת הפרה של תנאי השחרור, וציין כי מדובר בתכלית הרתעתית שיש לה שלושה היבטים: "האחד – הרתעת הערב עצמו, לבל יתיר במעשה או במחדל הפרת תנאי המעצר על ידי נאשם הנתון תחת פיקוחו. השני – הרתעת הרבים, קרי, הרתעת מפקחים ומפקחים פוטנציאליים אחרים, הנוטלים על עצמם אחריות כבדה כמי שמגנים על הציבור מפני הנאשם. היבט שלישי... הוא הרתעת הנאשם המפוקח על ידי הערב, לבל יפר את תנאי הערבות, ובכך יפגע פגיעה חמורה בערב". מן הכלל אל הפרט על רקע האמור, אבחן את הנסיבות שלפנינו.
סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, משאין חולק כי הנאשם הפר באופן חמור את תנאי שחרורו בכך שלא התייצב לדיונים בעניינו, וכפועל יוצא מכך ברי גם כי כל אחד מהערבים הפר באופן חמור את ההתחייבות שעליה חתם, התוצאה היא שאני מקבל את הבקשה במלואה, ומורה על חילוט הערבויות של כל הערבים במלואן.

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בעיניין דוחות החנייה שבה הערייה על הטענה כי מקומה של טענת ההתיישנות שבפי המערערת להתברר בבית משפט אזרחי, ולכן בדין סולקה העתירה על הסף גם בהקשר זה. הערייה הבהירה כי הפסיקה שצרפה המערערת כדי לתמוך בטענתה, ובכלל זה פסק הדין שניתן בעיניין קורן, עוסקת בגביית חובות ארנונה ואין מקום לייבא אותה לתחום המשפט הפלילי שבו עסקינן.
העירעור על חילוט הערבות הבנקאית במסגרת ההליכים שהתנהלו לפני בית המשפט המחוזי התקבלה ביום 20.11.2019 בקשת המערערת למתן צו ביניים, שהורה לעירייה להמנע מנקיטת הליכי גבייה של החובות בעיניין הארנונה ובעניין דוחות החנייה (להלן: צו הביניים).
...
ביום 6.9.2018, לאחר שלא הצליחה לתאם עם המערערת ביקור בדירה, הודיעה העירייה למערערת על שינוי סיווג הדירה לצורך חישוב דמי הארנונה מ"מגורים" ל"עסקים" וזאת בנימוק שלפיו "מבדיקות שערכנו עלה כי הנכס שבנדון משמש לטעמנו כמשרד עו"ד". בהודעה צוין כי סיווג הדירה תוקן החל מיום 1.11.2017, כך שיתרת חוב הארנונה של המערערת עד לסוף שנת 2018 עמדה על סך של 16,396.18 ש"ח. ביום 28.10.2018 פנתה המערערת למנהל הארנונה בעירייה והגישה השגה על שינוי סיווג הנכס.
כך או אחרת, גם בנושא זה דין הערעור להידחות.
משנדחה הערעור על כל חלקיו אין המערערת יכולה להישמע בטרוניה על כי בית המשפט הורה על חילוט הערבות, כפי שעשה, על חשבון הוצאות המשפט והחוב לעירייה.
סוף דבר אם תישמע דעתי, אציע לחבריי כי הערעור יידחה על כל חלקיו, והמערערת תישא בהוצאות העירייה בסך 10,000 ש"ח. ת השופט י' עמית: אני מסכים.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

עוד צוין כי בבית משפט השלום בפתח תקווה מתנהלים כיום שלושה הליכים פליליים נגד המערערת אשר נדונים בפני שלושה מותבים שונים – שלושת המותבים היחידים השומעים תיקים פליליים בבית המשפט.
בשולי הדברים, הורה בית המשפט למערערת להודיע עד ליום 22.4.2020 אם הגישה ערעור על החלטת הפסלות וקבע כי "אם לא כן – תנתן החלטה בבקשתה להמנע מחילוט הערבות". מכאן העירעור דנן, שבו חוזרת המערערת על טענותיה בפני בית המשפט קמא ומדגישה כי החלטתה של השופטת א' ****י לדחות את בקשתה להשבת הערבות הבנקאית וכן ההחלטות שקבלה במסגרת הבקשה למתן צו ביניים שהוגשה בהליך משנת 2017, כללו קביעות עובדתיות בעיניינה של המערערת, הרלוואנטיות להכרעה בסוגיה הניצבת לפתחה כעת.
...
עיון בהחלטה מיום 22.12.2019 אינו משנה מן המסקנה האמורה, בפרט לנוכח הבהרת המותב בהחלטת הפסלות כי דעתו אינה "נעולה" וכי טענות המערערת ייבחנו לגופן.
בהקשר זה כבר נקבע בעבר כי העובדה שבית משפט פסק בהליכים קודמים שהתנהלו בין אותם בעלי דין ואף במסגרת אותה פרשה עובדתית, היא כשלעצמה אינה מובילה אל המסקנה כי הוא פסול מלשבת בדין בעניינם, ועל הטוען זאת להראות כי קיים חשש אובייקטיבי, ממשי, למשוא פנים (ע"א 95/20 ממן נ' חברת דיוורלי סיאני הנדסה (1990) בע"מ, פסקה 4 (22.1.2020)).
הערעור נדחה.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כפי שנלמד מטענות העוררת, עם פתיחת ההליך הפלילי נתפסו אצל המשיבה רכוש וכספים רבים לצורך חילוטם העתידי ואין בידי העוררת נתונים כלשהם המעידים על קיומו של רכוש נוסף בידי המשיבה.
באת כוח המבקשת טענה כי רק לפני מספר ימים קבע בית המשפט העליון את תנאי הערובה ולא ניתן לבקש מבית המשפט לשבת כערכאת ערעור על אותה החלטה.
הדיון שהתקיים לפני ביום 12.7.22 נועד אמנם ל"בדיקת ערבויות", מן הסתם לפי סעיף 47 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים) התשנ''ו - 1996 (להלן "חוק המעצרים"), אלא שלמעשה, נוכח טענת בא כוח המשיבה כי אין באפשרותה של המשיבה לעמוד בתנאי של הפקדה במזומן/ ערבות בנקאית, הרי שהמסגרת הדיונית המתאימה לדיון היא סעיף 52(ב) לחוק המעצרים, הקובע כי "אדם המוחזק במעצר בשל אי יכולתו להמציא ערובה, רשאי לפנות בכל עת בבקשה לעיון חוזר". אכן, ועובדה זו לא נעלמה מעיני, הדיון היתקיים לפני שלא על פי בקשת בא כוח המשיבה אלא מיוזמת בית המשפט.
מכאן לשאלה מה בין הליך לפי סעיף 47 לחוק המעצרים, המכונה "בדיקת ערבויות" לבין סעיף 52(ב) לחוק זה? בעיניין זה, ראוי להפנות לדבריו הבהירים והמנחים של כב' השופט י' עמית בבש''פ 2309/18 פלוני נ' מדינת ישראל (28.3.18) כדלקמן: "נראה כי בסעיף 47(ב) לחוק ביקש המחוקק להעניק לעצור מעין "עזרה ראשונה" לאחר מתן ההחלטה, בעיקר על מנת לברר אם ניתנה לעצור האפשרות להתארגן ולעשות את הסידורים הטכניים הנדרשים כדי לגייס את סכום הערובה שנקבע (למשל, אם נתאפשר לו להיתקשר עם בני משפחתו או מכריו לשם כך).
...
בענייננו, מקובלת עליי טענת העוררת כי בקביעת הערבויות יש מקום להתחשב בהיקף העבירות המיוחסות למשיבה ובגובה ההכנסות שהפיקה, לכאורה, מביצוע העבירות.
אשר על כן, משלא הונחה לפני תשתית משכנעת המצדיקה הפחתה של תנאי ההפקדה/הערבות הבנקאית ומנגד עומדות עילות מעצר משום מסוכנות וחשש להימלטות מן הדין, איני מקבל את הטענה לחוסר יכולת כלכלית לעמוד בתנאי ההפקדה.
על פי החלטתי מיום 11.7.22 קבעתי מועד לדיון במעמד הצדדים ליום 18.7.22.
לנוכח החלטתי לעיל, אני מורה על ביטול הדיון.

בהליך בקשה לשחרור בערובה (בש"ע) שהוגש בשנת 2018 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

נציג המבקשת טען בטיעוניו בכתב ובעל פה, כי סך 20,000 ₪ שולם על ידו בבנק הדואר וזאת להבטחת תנאי שיחרורו של המשיב 2, מתוך ציפייה והנחה כי כספים אלו יושבו לידיו בתום ההליך הפלילי.
בעיניין פואז נקבע כי בית המשפט אינו רשאי להחליט על חילוט כסף שהופקד כערבון לצורך תשלום פיצוי לקורבן עבירה משהסתיים ההליך הפלילי והגשת התכלית שלשמה הופקד הערבון וזאת בלא הסכמה מפורשת.
שונה המצב בעיניינו, שימוש בפקדון לטובת קזוז הקנס ובכפוף להעדר עיקולים, נעשה לאחר שניתנה לכך הסכמתו המפורשת של ב"כ המשיב 2 והמשיב 2 במסגרת ההליך הפלילי.
בית משפט זה אינו ערכאת ערעור על החלטת בית המשפט השלום בירושלים.
כך למשל אפנה לבש"פ 5032/14 לויטן נגד מדינת ישראל מיום 21/10/14 שם נקבע כי "הסכומים שהופקדו בקופת בית המשפט בשני ההליכים שלפנינו הופקדו כערבות עצמית של הנאשמים". הלכה למעשה, משהופקדו כספים בקופת בית המשפט לטובת שיחרורו של חשוד, מאבדים הם זהות מפקידיהם והופכים להיות כספי החשוד.
...
במסגרת הדיון בפני טען המשיב 1 כי "היה לי פיקדון של 30,000 ₪ והשופט ראה את זה והוא לקח את זה במקום קנס, הוא לא שם לב שזה לא כסף שלי". דיון והכרעה : לאחר שעיינתי בבקשות ובנספחים, בתגובה, בפרוטוקולי מעצר הימים, פרוטוקול טיעונים לעונש וגזר הדין, ונתתי דעתי לכלל טיעוני הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להידחות ואנמק.
לאור כל האמור לעיל, הבקשה להחזרת העירבון לידי המבקשת נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו