ערעור על חיוב ערבים בתשלום יתרת הלוואות

השופט מ' רניאל: רקע זהו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה בת"א 29950-08-15 שניתן ביום 16.1.19 (כב' השופט א' גולדקורן), בתביעת בנק הפועלים בע"מ (להלן: "המערער" או "הבנק") נגד גב' סאלח יסמין (להלן: "המשיבה"), לתשלום יתרות הלוואה משוערכות של הלוואות שקבל בעלה, מר סאלח סאמר, משיב פורמאלי 1 (להלן: "החייב העקרי"), לאחר שהאחרון פיגר בהחזריו החודשיים.

מאחר שהחייב העקרי לא עמד בהתחייבויותיו לבנק, ביום 16.8.2015 הגיש המערער תביעה בסדר דין מקוצר נגדו ונגד הערבים שערבו כלפיו לקיום התחייבויותיו.

...

עם זאת, לאור המסקנה אליה הגיע בנוגע לטענת ההגנה השלישית, נקבע כי לגבי המשיבה אין משמעות אופרטיבית לקביעה זו בנוגע לקיזוז.

טענות המבקשים 2 עד 4 בעניין עצם החבות לפי כתב הערבות בשל פגמים בחתימתם נדחית.

בנסיבות אלה, העובדה שהתשלומים הקודמים זוכו בחשבון ההלוואה, כך שלא נרשם פיגור, כשהסכומים מחויבים בחשבון העו"ש, אך אינם משולמים בחשבון העו"ש, מצדיקה את הפסקת חיוב התשלומים בחשבון העו"ש, ודרישת הפרעון מהחייב שלמעשה אינו משלם את יתרת ההלוואה (ראו: ע"א 345/78 בנק הפועלים בע"מ נ' סרדס, פ"ד לג(1) 683 (1979) - "חיוב חשבונו של החייב, העומד אותה שעה ביתרת זכות, עשוי להיחשב כפירעון. לעומת זאת, מסכים אני עם חברי, השופט בכור, כי חיוב חשבונו של חייב, העומד בין כה וכה ביתרת חובה, לא יתפרש כפירעון, אלא אם כן הוכח כי הצדדים הסכימו אחרת. חיוב כזה אינו אלא פעולה חשבונית, ואין בו יותר מאשר מתן התחייבות נוספת על-ידי החייב לבצע את התשלום. התחיבות כאמור אינה שקולה כנגד פירעון, אלא אם כן הצדדים הסכימו על כך כי תהווה פירעון.") על כן היה על בית המשפט קמא לקבל את עמדת המערער גם בשאלה השלישית, ולדחות את טענת המשיבה בעניין זה. סיכום: על פי כל האמור לעיל, דין הערעור להתקבל, כך שפסק דינו של בית משפט קמא יתבטל ובמקומו תתקבל תביעת המערער לחייב את המשיבה לשלם לתובע 201,068 ₪ (היתרה שנתבעה בניכוי סכומי תכניות החיסכון והריבית שנוספה בשל קיזוזם לאחר 10 ימים), בצירוף ריבית פיגורים בשיעור 13.20% לשנה או בשיעור אחר שיהיה נהוג בבנק התובע מעת לעת, מיום 7.8.15 ועד התשלום המלא בפועל, בצירוף אגרת בית המשפט, אגרת הערעור ושכר טרחת עורך דין בערכאה קמא ובערכאת הערעור, לפי תקנה 512 בסך 25,425 ₪, כשהם צמודים ונושאים ריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת עינת רביד) מיום 3.7.2019 בת"א 52865-06-17, אשר חייבה את המבקשות 1 ו-2 בגילוי מסמכים ספציפיים.

המבקשות העמידו לפיכך את יתרת סכום ההלוואה שטרם שולם לפרעון מידי, זאת כפי שמתיר להם אחד מהסעיפים בהסכמי המימון.

שנית, אין בגילוי ההסכמות כדי למלא אחר "עיקרון העידכון", ככלי עזר להגשמת "עיקרון ההחזר". חובת המבקשות מכוח "עיקרון העידכון" הוא להתריע לפני ערבים כי החייבת העיקרית חרגה מקיומו התקין של החיוב, כפי שהמבקשות עשו במקרה דנן, אך אין חובה לעדכן בדבר הסדרים שונים.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על צרופותיה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

כן לא שוכנעתי כי העיון עשוי היה לתרום להבהרת הנסיבות באופן שהיה משנה מהאופן בו הבין אותן בית המשפט קמא.

סוף דבר, בקשת רשות הערעור נדחית, וממילא נדחית בקשת עיכוב הביצוע שהוגשה לצדה.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בתל אביב- יפו (כב' השופט יאיר דלוגין) מיום 26.12.21 בת"א 65749-05-21 לפיה נמחקה בקשתו של המבקש- הנתבע 2 לסילוק התביעה על הסף כיוון שלא הגיש רשימת בקשות לפני ישיבת קדם המשפט.

נטען כי החברה הפרה את התחייבויותיה בהסכם ולא פרעה את תשלומי ההלוואות במועדים המוסכמים, ולכן עליה לשלם את יתרת סכום ההלוואות.

ביחס למבקש נטען כי הוא ערב לכל חובות והתחייבויות החברה מכוח ההלוואות בהתאם ל"כתב ערבות לאבטחת חוב ספציפי" בחתימתו (נספח 6 לכתב התביעה) והוא חב לבנק מכוח ערבותו.

החברה חתמה בבנק על הלוואה בערבות מדינה כאשר המבקש ומיכאלי ערבים להלוואה.

...

בימ"ש קמא לא לקח בחשבון שיקולים אלה חרף הוראות התקנות המתירות לו לעשות כן. דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובת הבנק וזאת מהנימוקים כדלקמן: לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב באשר לאופן ניהול ההליך, וערכאת הערעור תתערב בהחלטות דיוניות במקרים חריגים בלבד, בהם מתקיימת חריגה מהוראות הדין או כאשר עלול להיגרם עיוות דין לצדדים (רע"א 8832/21 אביוב גולד נ' אגף המכס והמע"מ, רשות המיסים (29.12.21).

לכל היותר יתברר בסופו של ההליך כי דין התביעה נגד המבקש להידחות וייפסקו הוצאות לטובתו.

לסיכום: לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

נגד משיבים 6 ו - 7 ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בבאר שבע, בת"א 33947-04-16, שניתן ביום 28.12.2020 ע"י כב' השופט יורם ברוזה, סגן נשיא, אשר דחה את תביעת המערער לחייב המשיבים 6 ו -7 בתשלום יתרת ההלוואה וחייב אותו בתשלום הוצאות בסך של 32,000 ש"ח. העובדות הרלוואנטיות קוקי קפה בע"מ, (להלן - "החברה") מטרתה הקמה ותפעול בית קפה ומתן שירותי הסעדה.

בית המשפט קבע, שהסדר החוב מקפח את המשיבים 6-7, שכן נקבע בו מפורשות, שככל והחברה לא תעמוד בהתחיבויותיה ניתן יהיה להעמיד את כלל החוב לפירעון מידי, גם אם ההלוואה לה ערבו משולמת כסדרה ואין בה פיגורים; אלא שאין בקביעה זו בהסדר, כדי להוסיף או לגרוע מחובותיהם או זכויתיהם של המשיבים, שכן, הוראה דומה מצויה בכתב הערבות, (נספחים 13 ו-14), עליו חתמו בסעיף 3, שם נקבע "שהבנק יהיה רשאי בכל עת לידרוש ... את סילוק הסכומים המובטחים, כולם או מקצתם, בבת אחת או בחלקים...". הוראה דומה מצויה בסעיף 7, בבקשה לקבלת הלוואה (נספח 12 להודעת העירעור) עליה חתומים המשיבים כערבים ולפיו "מבלי לגרוע מזכותכם להעמיד את ההלוואה לפירעון מידי בהתאם לאמור בתנאים הכלליים...בסעיף 40 לתנאים הכלליים (נספח א לכתב התביעה ) הוסכם שלבנק הזכות להעמיד לפירעון מידי "..

...

מקובלת עלי טענת הבנק כי לא הייתה משמעות לעדכון הערבים בפיגור מינורי בתשלומי ההלוואות, שכן אלה הוסדרו תוך זמן קצר מאוד.

סוף דבר - אני מקבלת הערעור ומבטלת את פסק הדין של בית המשפט ומחייבת המשיבים יחד ולחוד לשלם לבנק את הסך של 156,087.21 ש"ח בצירוף ריבית ערב כמפורט בסעיף 55 לכתב התביעה.

בבית המשפט העליון רע"א 7847/21 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן המבקש: אברהם אבי בדלוב נ ג ד המשיבים: 1. בנק אוצר החייל בע"מ 2. מרים דדון 3. קוקי קפה בע"מ 4. משה דדון 5. נטלי דדון הוורדי 6. אבי דדון 7. ש.ב.מ.נ.א השקעות בע"מ בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופטת העמיתה ש' דברת) בע"א 25022-02-21 מיום 20.8.2021

לאחר שהחברה לא עמדה בתנאי הסדר החוב, הגיש הבנק ביום 1.5.2016 תביעה לסילוק חוב לבית משפט השלום בה עתר לחייב את בעלי המניות לשלם את יתרת החוב הכולל, וכן לחייב את יתר הערבים לשלם את יתרת החוב בגין ההלוואה השנייה.

...

לפיכך מצא בית המשפט שסעיף 5(ג)(2) לחוק הערבות לא חל במקרה דנן.

לאחר שבחנתי את הבקשה וצרופותיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

הבקשה נדחית אפוא.