כב' השופט צבי ויצמן:
פתיחה
האם קמה עילה נזיקית שעניינה בסרבנות גט שעה שאין כל קביעה של הערכאה הרבנית המחייבת או אף ממליצה על מתן הגט, ויותר מכך – תביעת הגירושין אף נדחתה?
לכך אנו נדרשים בעירעור אותו הגישה המערערת על פסק דינו של בית המשפט לעינייני מישפחה בראשון לציון (כב' הש' ח. שירה) מיום 9.1.20 (תלה"ס 21965-10-17) במסגרתו מצא בית המשפט לחייב את המערערת לפצות המשיב בסך של 75,000 ₪ נוכח סרובה להתגרש מהמשיב.
במהלך שנת 2012, ואחר שגבה טורא בין הצדדים, עזב המשיב את בית מגוריהם המשותף (ודוק, לטענת המשיב המערערת גרשה אותו מביתם בבושת פנים ועזיבתו לא הייתה מרצון, מתוך שכך אף הוגשה על ידו תביעה לדמי שימוש).
לאחר העיון בכל החומר שבתיק, בית הדין סבור כי הצדדים אינם חפצים זה בזה, ולא עוד אלא שהם רודפים זא"ז, וחובה על שניהם להתגרש זמ"ז, הן מעצם היתנהגותם המראה על יותר מחוסר קשר ומוכיחה בסיס לשנאה הדדית, מצד אחד אלימות האשה ומנגד בגידות הבעל, והן מכוח עדותה של היועצת המטפלת בהם, הגב' ד"ר אתי רשתי שקבעה בחוות דעתה שאין מקום להמשך זוגיותם וחייבים להתגרש.
האם הצדדים מסכימים להתגרש?
בא כח האשה: שהבעל ימלא אחר החלטת בית הדין הגדול לשלם כתובה וכו'
בית הדין : היכן נמצאים הצדדים עצמם?
ב"כ האשה: הצדדים נמצאים כאן בחוץ והם מתחבקים ומתנשקים וקשה לי להפריד ביניהם, ומבקש שבית הדין ישירות מהם מה הם רוצים.
...
כב' השופט צבי ויצמן:
פתיחה
האם קמה עילה נזיקית שעניינה בסרבנות גט שעה שאין כל קביעה של הערכאה הרבנית המחייבת או אף ממליצה על מתן הגט, ויותר מכך – תביעת הגירושין אף נדחתה?
לכך אנו נדרשים בערעור אותו הגישה המערערת על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (כב' הש' ח. שירה) מיום 9.1.20 (תלה"ס 21965-10-17) במסגרתו מצא בית המשפט לחייב את המערערת לפצות המשיב בסך של 75,000 ₪ נוכח סירובה להתגרש מהמשיב.
לטענת המשיב, בית הדין לא נעתר לקבוע מועד נוסף לסידור גט ובכך ביטל, בחוסר סמכות, פסק דין של הרכב אחר.
בית המשפט מצא שטענות המערערת כי היא חפצה בכנות בשלום בית אינן כנות.
בצידה של עילה זו אני סבור, כמו חברי השופט א' שטיין, כי ניתן לפצות בשל שימוש לרעה בהליכי משפט אף בעילה של רשלנות, ואולם זאת במתווה צר יחסית, כאשר בעל דין פוגע באינטרס של יריבו ע"י הפרתה של חובת זהירות, שמקורה ביחסים מיוחדים בין השניים, אשר נוצרים מכוח הדין, או מכוח הבטחות, או מצגים, שניתנו במסגרת מערכת היחסים הרלוונטית.
מעת שבאנו לידי כך ומצאנו כי בנדון הוכחה עילת הרשלנות בעניינה של המערערת נותר לנו לבחון האם הפיצוי שהציע בית משפט קמא הוא סביר בנסיבות העניין.
סוף דבר, לו תשמע דעתי דין הערעור להידחות.
משאלו הם פני הדברים, אף אני סבורה כי יש לפנות למסלול הגישה הליברלית לבחינת התביעה הנזיקית במנותק מהעילות ההלכתיות לגירושין (וראה בעניין זה סע' 32-33 לחוות דעתו המעמיקה והמלומדת של חברי השופט ויצמן), וכפי שפסק- נכון בעיני- בית משפט קמא.
לפיכך, כאמור, הנני מצטרפת לתוצאה אליה הגיעו חברי ולפיה הערעור נדחה.
כאמור לעיל, במקרה הנוכחי אף הוכח מניע כלכלי חזק להשהות את ההליך, דבר המחזק את מסקנה לחוסר כנות ברצונה לחדש את הקשר ואת תחושת אי הצדק הנובעת מהתנהלותה.
