ערעור על חיוב בהוצאות בהליך הוצאה לפועל

לפני ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב – יפו מיום 23/5/21 (כב' השופט נצר סמארה) בתא"מ 11550-04-17 לפיו נדחתה במלואה תביעת המערערת – התובעת כנגד המשיב 1 – הנתבע והמערערת חויבה בגין הוצאות המשיב 1 והוצאות לאוצר המדינה – המשיבה 2.

ביום 17/11/20 הוגשה בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה ולעיכוב הליכי הוצאה לפועל.

ב"כ הנתבע היתנגד, כאמור, למחיקת התיק ללא פסיקת הוצאות, ועמד על חיוב התובעת בהוצאות הנתבע, לאור ההליך המשפטי הארוך שניהל כתוצאה מטעות חמורה של התובעת.

...

לאחר אותו דיון הסכימה המערערת כי יש לדחות את התביעה כנגד המשיב 1.

לאחר עיון בטענות הגעתי למסקנה ולפיה דין הערעור להידחות מהנימוקים כדלקמן: א) התערבות ערכאת ערעור בכל הקשור לפסיקת הוצאות נעשית רק במקרים חריגים ונדירים בהם נפלה טעות משפטית או כאשר דבק פגם או פסול מהותי בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל הערעור נדחה.

משיבה 10 אף מוסיפה וטוענת, כי עו"ד טדי ארז אשר מונה על ידי בית המשפט בהליך הפש"ר בענין עיזבונו של בראשי המליץ בדו"ח המנהל המיוחד אשר הוגש מטעמו שלא לבטל את הסכם המכר (סעיף 21 לבקשה), וכי בדיון בהליך הפש"ר מיום 19.2.18 שנערך אף בנוכחות המבקש, הייתה הסכמה של כל הצדדים "ולפיה הסכם המכר לא יבוטל, הרישום יושלם ומנגד היו הסכמות באשר לחלוקת הכספים שנותרו בין הנושים ליורשים..". לדברי המשיבה, המבקש חזר בו בהמשך מהסכמה זו, הנושא הושב לשולחן בית המשפט ובהחלטת כבוד השופט טפרברג בתיק פש"ר 27548-04-13 מיום 6.3.19 ניתנה הוראה, בין השאר, לכונסי הנכסים "לסיים את הליך הרישום בהקדם ולא יאוחר מ – 60 יום מהיום". גם עם פסיקה זו, לדברי המשיבה 10, המבקש לא השלים, הוגשו מצדו ערעור על ההחלטה וכן תביעה לביטול הסכם הפשרה בעילה של סיכול.

ב"כ משה לוי, המבקש בהמרצת הפתיחה, טוען מנגד כי תביעתו הוגשה כדי לאפשר לו לרדת לזכויותיו של אהרון בראשי, המשיב 1, שהנו אחד החייבים בהליכי ההוצאה לפועל, וכי "למבקשת אין כל עניין וכל מעמד, בעתירת המשיב לרדת לזכויותיו של החייב בדירות ברח' אגריפס ובבית בגבעת משואה" (סעיף 3 לתגובתו).

...

הליך הערעור נדחה בהחלטת בית המשפט העליון מיום 17.6.20 (ע"א 2903/19), והתביעה החוזית, נדחתה בהחלטת כבוד השופט כדורי מיום 16.11.2020 במסגרת תיק פש"ר 27548-04-13.

לאחר שניתנה הדעת לטענות הצדדים, ותוך שאזכיר שקדמו להחלטה זו דיון במישור הזמני ואף החלטה, שעיקר מסקנותיה רלוונטיים לחלוטין גם להחלטה זו, ושלא הוגש כלפיה כל הליך ערעורי, הגעתי לכלל מסקנה שבכל הקשור לבית ברחוב יהודה ולמשיבה 10, דין ההליך לדחייה על הסף.

סוף דבר, בקשת המשיבה 10 לדחיית ההליך כלפיה על הסף, בדין יסודה; בקשת המשיב 2 שמלכתחילה צומצמה לעניינו של הבית ברחוב יהודה, באשר ביקש הוא להצטרף לטענות המשיבה 10 שהתמקדו בבית ברחוב יהודה, מתקבלת בכל הקשור לטענות כלפיו שעניינן בבית ברחוב יהודה.

וכך נפסק בפסק דין משנת 2011, שניתן בעירעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה בתיק פש"ר 975/06 (קרי: היתייחס לתקופות אפילו מוקדמות מענייננו): "14. ...החובה המוטלת על חייב לנהוג בתום לב כתנאי להכרזתו פושט רגל מתפרשת על פני שתי תקופות – התקופה הקודמת להליכי פשיטת רגל, בעת יצירת חובותיו, והתקופה המאוחרת לכך, מאז פתיחת הליכי הכנוס ופשיטת הרגל, עובר לדיון בבקשת ההכרזה...

להיבט יעילות ההליך ותום לבו של החייב ניתן משקל מיוחד בשלב זה נוכח החשש כי התליית הסנקציות החמורות המוטלות על החייב בהליך ההוצאה לפועל, עלולה לפגום בשיתוף הפעולה מצידו בהליכי כנוס נכסיו.

...

תוכן עניינים כתב האישום והרקע 1 האישום הראשון 1 האישום השני (לנאשם בלבד) 2 האישום השלישי (לנאשם בלבד) 3 רקע נוסף 6 תשובת הנאשמים לכתב האישום 7 דיון והכרעה 12 האישום הראשון 12 הערות מקדימות 12 מחלוקות שאין צורך לדון בהן 12 עניינה של אתי לוי ועתירתה החלופית של המאשימה, להרשיע את הנאשם בגניבה בצוותא בידי מורשה 13 האישום הראשון - מסגרת משפטית 16 קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות 16 שימוש במסמך מזוייף 17 האישום הראשון - יישום עובדתי במקרה שלפנינו 18 שעות חונכות לחסויים 18 הקשר של הנאשם לדיווחי החונכים 18 אמיתות דוחות החונכים 26 החסוי א.א 26 החסויה ק.א 27 החסויה כ.א 30 החסוי ב.ש 33 החסויה ג.ח 38 החסויה ש.ק 40 החסוי ש.מ 44 החסוי ג.ג 54 החסויה ר.ק 56 טענות הגנה נוספות בנוגע לדוחות החונכות 58 סיכום נושא החונכויות לחסויים 59 רכישת חלקת קבר עבור ק.א 60 סיכום נושא רכישת חלקת הקבר לחסויה ק.א 64 טיפולי שיניים עבור כ.א, עבור ב.ש, עבור ג.ג ועבור ר.ק 65 סיכום נושא התשלומים בגין טיפולי שיניים 72 שיפוצים בביתו של ש.מ 73 סיכום נושא השיפוצים בביתו של החסוי ש.מ 82 הוצאות אישפוז והשכנה בדיור מוגן עבור ג.ג ועבור ר.ק 83 הכרעה בנושא ההשכנה במרכזים הגריאטריים 88 סיכום נושא התשלומים בגין השכנה או אשפוז במרכזים גריאטריים 89 טענות כלליות נוספות הנוגעות לאישום הראשון 90 טענת המאשימה כי ההגנה נמנעה מהבאת עדים רלוונטיים 90 כתב היד עם ה"למד המתנפנפת" 91 טענת ההגנה למחדלי חקירה, והגנה מן הצדק - אכיפה בררנית 92 סיכום האישום הראשון 95 האישום השני 97 טענות המאשימה 98 טענות ההגנה 98 דיון והכרעה באישום השני 99 המסגרת המשפטית 99 יישום במקרה דנן 100 סיכום האישום השני 104 האישום השלישי 104 הנאשם ניהל חשבון בנק והיה בעל עניין בתאגיד 105 הרקע 105 ניהול חשבונות בנק - כללי 106 חשבון בנק פאג"י 107 חשבון הנאמנות 110 חשבון טלאור חנן 111 חשבונות יובל חנן ועתיד 112 סיכום בנושא חשבונות הבנק 118 ניהול תאגיד 119 הפרת חובות גילוי מצד הנאשם 120 טענות ההגנה שלפיהן הנאמן, עו"ד ערוסי, התרשל במילוי תפקידו 121 עירוב הפעילות הכספית בין הנאשמת, עתיד וענייניו הכספיים של הנאשם 142 הלוואות מול דנה שמלץ 144 עירוב בין כספים ששימשו לצרכי הנאשמת לכספים פרטיים של הנאשם בחשבון יובל חנן 150 ראיות נוספות לעירוב בין פעילותה הכספית של עתיד לפעילות כספית פרטית של הנאשם 151 העברות שבוצעו מעתיד לטובת הנאשמים 152 הכנסה חודשית - משכורת 157 הכנסה משכירות - הדירה באורנית 163 הכנסה משכירות - החנות בגבעתיים 167 מגרש 93 170 מגרשי אשרון באורנית 173 הפקדות "עצמיות" במזומן 174 סיכום עובדתי של האישום השלישי 177 האישום השלישי - מסגרת משפטית 178 קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות 178 סיכום לגבי העבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות 181 עדות שקר בכוונה לקבל טובת הנאה 181 סיכום לגבי העבירה של עדות שקר בכוונה לקבל טובת הנאה 182 סיכום האישום השלישי 182 סוף דבר 183 בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"פ 6563-06-15 מדינת ישראל נ' חנן ואח' 12 אוגוסט 2021 1 כתב האישום והרקע אמיל חנן, [הנאשם], היה בשנים 2009-2005 בעל השליטה ומנהלה הפעיל של חברת עתיר ארי בע"מ [הנאשמת או החברה או עתיר ארי], שעסקה בייצור מוצרי אריזה.

סוף דבר לסיכום כל האמור, אני קובעת כדלקמן: באישום הראשון אני מזכה את הנאשמים מהעבירות שיוחסו להם בגין הפריטים הבאים: · דמי החונכות שנגבו מחשבון החסוי א.א; · השיפוצים שבוצעו בביתו של החסוי ש.מ (בעניין זה יש גם טענה לשימוש במסמכים מזויפים[footnoteRef:715], ועל כן יש לזכות את הנאשם גם מעבירה של קבלת דבר במרמה בגין פריט זה, וגם מעבירה של שימוש במסמך מזויף); [715: סיכומי המאשימה, פסקה 198] · הוצאות אישפוז והשכנה של החסויים ג.ג ו-ר.ק במרכזים גריאטריים.

אני מרשיעה את הנאשמים בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לגבי הפריטים הבאים: · דמי החונכות שנגבו מחשבון החסויה ק.א בהיקף של עשרות אלפי ₪, ולא פחות מ-60,000 ₪; · דמי החונכות שנגבו מחשבון החסויה כ.א בהיקף של אלפי ₪ בודדים; · דמי החונכות שנגבו מחשבון החסוי ב.ש בהיקף של עשרות אלפי ₪, אך פחות מ-40,000 ₪; · דמי החונכות שנגבו מחשבון החסויה ג.ח בהיקף של 36,000 ₪; · דמי החונכות שנגבו מחשבון החסויה ש.ק בהיקף שאינו ידוע, של אלפי ₪; · דמי החונכות שנגבו מחשבון החסוי ש.מ בהיקף של עשרות אלפי ₪ בודדות; · דמי החונכות שנגבו מחשבון החסוי ג.ג בהיקף של אלפי ₪; · דמי החונכות שנגבו מחשבון החסויה ר.ק בהיקף של 45,000 ₪, לפחות; · רכישת חלקת קבר לחסויה ק.א בסך 12,825 ₪; · בגין טיפולי שיניים שלא הוענקו בסך 30,290 ₪; אני מרשיעה את הנאשמים בשימוש במסמך מזויף בכוונה לקבל באמצעותו דבר, לגבי דוחות חונכות שקשורים בחסויה ש.ק, דוחות חונכות שקשורים בחסוי ש.מ, דוחות חונכות שקשורים בחסוי ג.ג, דוחות חונכות שקשורים בחסויה ק.א, חלקת הקבר של ק.א וחשבוניות של רופאי השיניים בקשר לחסויים ג.ג ו-כ.א. באישום השני אני מרשיעה את הנאשם בביצוע עבירה של הלבנת הון לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, וזאת בקשר לסכום של 57,300 ₪.

באישום השלישי אני מרשיעה את הנאשם בביצוע עבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 סיפה לחוק העונשין, ובביצוע עבירה של עדות שקר בכוונה לקבל טובת הנאה, לפי סעיף 237(א) לחוק העונשין.

כחלק מחובת תם הלב המוטלת על החייב, עליו לעמוד במיגבלות שהוטלו עליו, לשלם את התשלומים החודשיים שהושתו עליו במסגרת ההליך ולשתף פעולה עם בעל התפקיד שמונה בעיניינו (ראו: ע"א 3382/17 צימבר נ' סמט (נבו, 23/2/2020); וראו על חובת תום הלב גם לאחר חקיקת חוק חידלות פירעון ושקום כלכלי התשע"ח – 2018 ; ע"א 6892/18‏ רפאל נ' עו"ד יעקב זיסמן – מנהל מיוחד, פסקה 9, נבו (18.12.2019); ע"א 893/21 מור נ' עו"ד יניב אינסל – המנהל המיוחד (פסקה 4, נבו, 25.4.2021)‏.

כך למשל דאג להפקיד ערובה בסך 8000 ₪ בהליך מקביל בעירעור על הכרעת בעל תפקיד בתביעת חוב (לטענתו באמצעות חבר שאינו קרוב מישפחה).

ביטול ההליך הוא התוצאה הישירה ההיתנהגות הפסולה של החייב, והתוצאה העקיפה של ההתנהלות חסרת תום הלב של אותו חייב היא כי קיומה של תקופה בה יהיה חשוף החייב להליכי הוצאה לפועל בכל תיק בנפרד (לאור התיקון העקיף של חוק ההוצאה לפועל במסגרת חוק חידלות פירעון) אך אין זו אלא תוצאת היתנהלות החייב.

...

החייב ניסה להקטין נזקים, להתנגד בחלק מהמקרים לביצוע שיקים, להסדיר חובות מול הבנקים אך בסופו של דבר קרס.

אבאר כעת דרכי למסקנה זו. 6.2.

אשר על כן, ולאור כל האמור לעיל, ובזיקה להתראות שניתנו במהלך ההליך לא אחת וכאשר אף היום 6 שנים שהחייב בהליך רב הנסתר על הגלוי בעניינו ובעניין מצבו הכלכלי ויכולת מיצוי השתכרותו ושכרו בפועל ובשים לב לנסיבות הסתבכותו הכלכלית ואי שיתוף פעולה עם המנהל המיוחד, אני מורה על ביטול צו הכינוס ומחיקת ההליך על כל ההשלכות הכרוכות בכך.

לפני ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל (כב' הרשם אביעד איגרא) מיום 31.1.22 שניתנה במסגרת תיק XXX בה נדחתה טענת 'פרעתי' שהגיש המערער ונקבע שלא ניתן להגיש בקשה בטענת פרעתי בתיק מזונות לתקופה העולה על שנתיים (להלן: "ההחלטה").

הוראת סעיף 19(א) לחוק ההוצאה לפועל קובעת: "חייב הטוען שמילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו, כולו או מקצתו, עליו הראיה, ורשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע אם ובאיזו מידה מוטל עוד על החייב למלא אחר פסק הדין..". נקודת המוצא היא איפוא שאדם שמילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו רשאי להעלות בכל עת טענת פרעתי, ועליו הראיה.

הלכה פסוקה היא שלא נקבע זמן מוגדר לאחר צאתו של פסק הדין להעלאת טענת "פרעתי", "הפרעון הנטען יכול שייעשה בכל תאריך שהוא, לאחר צאת פסק-הדין, והוא מנקה את החייב מן החוב, יהא אשר יהא תאריכו. הואיל וכך, אין מגבילים את החייב בזמן" [בר"ע 87/72 אלבוים נ' חברת פרץ אפשטיין, פ"ד כו(2), 145, 147; ראו גם: ד. בר אופיר "הוצאה לפועל - הליכים והלכות", מהדורה שביעית, בעמ' 268, והפסיקה שם; ע"א (מחוזי י-ם) 9084/06 חסון בסתוני נ' שמעון מאיר (18.12.2006)].

...

לטענת המשיבה דין הערעור להידחות.

בית המשפט מקיים דיון בטענות הצדדים טרם הכרעה אם להיעתר לבקשה לבצע את פסק הדין לתקופה הארוכה משנתיים.

לפיכך, ובהעדר הוראת דין הקובעת מועד תפוגה לטענת פרעתי מתחייבת המסקנה שלא ניתן להגביל את החייב מלטעון שפרע את החוב ולהשתיק אותו על הסף מבלי לדון בגופן של טענות.

סוגיה זו תתברר לגופה ובמקומה בפני כב' הרשם, אך אין לחסום את דרכו של המערער על הסף כבר בשלב זה. לאור האמור, דין הערעור להתקבל וההחלטה מיום 31.1.22 מבוטלת.