ערעור על חומרת עונש מאסר בפועל בעבירות הפרת הוראה חוקית ואיומים

להלן פסיקה המתייחסת לרמת הענישה בעבירה של היזק בזדון באמצעות השלכת אש: בת"פ 30335-07-18 (מחוזי ת"א) מדינת ישראל נ' מעודה (23.12.18) הושתו על הנאשם אשר הורשע במסגרת כתב אישום מתוקן בשתי עבירות של הפרת הוראה חוקית (צו פקוח על עברייני מין) ובעבירה של היזק בזדון, 15 חודשי מאסר בפועל.

בת"פ (מחוזי ב"ש) 42255-06-14 מדינת ישראל נ' צ'רנוב (1.9.2014), שאליו אוחדו שני תיקים נוספים, הושתו על הנאשם, במסגרת הסדר טיעון "סגור", 12 חודשי מאסר בפועל, בגין היזק בזדון, איומים ושתי עבירות ישנות יחסית של איסור החזקה של מקום משחקים אסורים: בין היתר, הנאשם איים על בת זוגו כי אם היא לא תפתח את הדלת הוא ישרוף את הבית, והיא וידיד ששהה עימה יישרפו "כמו עכברים"; בת הזוג סירבה לפתוח את הדלת והנאשם הבעיר אש בשטיחון ובחפצים אשר החלו ליבעור, ובחדר המדריגות התפשט עשן אשר החל לחדור בבית.

בע"פ 2588/15 ארונוב נ' מדינת ישראל (8.6.2015), שבו נדחה העירעור על חומרת העונש בן 20 חודשי מאסר בפועל, שהושת על המערער בגין ניסיון הצתה של קיוסק אשר מעליו ביניין מגורים: המערער דחף נייר דרך חריץ אל תוך הקיוסק, הצית את הנייר ונמלט מן המקום.

...

בע"פ 2588/15 ארונוב נ' מדינת ישראל (8.6.2015), שבו נדחה הערעור על חומרת העונש בן 20 חודשי מאסר בפועל, שהושת על המערער בגין ניסיון הצתה של קיוסק אשר מעליו בניין מגורים: המערער דחף נייר דרך חריץ אל תוך הקיוסק, הצית את הנייר ונמלט מן המקום.

לאחר ששקלתי את הפגיעה בערכים המוגנים, את הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות ואת מדיניות הענישה הנהוגה, באתי לכלל מסקנה כי מתחם העונש ההולם הינו בין שלושה חודשי מאסר בפועל, שיכול וירוצו בעבודות שירות, לבין 12 חודשי מאסר.

. סוף דבר החלטתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים: 9 חודשים מאסר בפועל, שמניינם מיום מעצרו 16.9.2018.

בע"פ 5458/12 שי ליכטמן נ' מ"י (מיום 15.7.2012) בו נדחה ערעור הנאשם על חומרת העונש – 6 חודשי מאסר בפועל.

בת"פ 22412-05-11 (נתניה) מ"י נ' בקיש (מיום 13.4.2014) הורשע נאשם באיומים על צוות רפואי ותקיפת רופא ומאבטח.

גזירת הדין לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: 4 חודשי מאסר, שלא ירוצו אלא אם יעבור הנאשם כל עבירת אלימות לרבות העבירות בהן הורשע, למעט הפרת הוראה חוקית, וזאת בתוך שנתיים מהיום; שבועיים מאסר שלא ירוצו אלא אם יעבור הנאשם עבירה של הפרת הוראה חוקית בתוך שנתיים מהיום; קנס בסך 500 ₪, או יומיים מאסר תמורתו אם לא ישולם.

...

גזירת הדין לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: 4 חודשי מאסר, שלא ירוצו אלא אם יעבור הנאשם כל עבירת אלימות לרבות העבירות בהן הורשע, למעט הפרת הוראה חוקית, וזאת בתוך שנתיים מהיום; שבועיים מאסר שלא ירוצו אלא אם יעבור הנאשם עבירה של הפרת הוראה חוקית בתוך שנתיים מהיום; קנס בסך 500 ₪, או יומיים מאסר תמורתו אם לא ישולם.

ועוד הוסיף, כי "המסקנה היא כי מבחינת השיקולים של הגנה על הציבור, הרתעת הרבים והרתעת היחיד – עונש של 30 חודשי מאסר בגין המקרה אינו חמור כלל וכלל... באשר לעונש הפסילה של עשר שנים, זוהי תקופה ארוכה אך איננה שרירותית אלא נגזרת מהוראות המחוקק לגבי עבריין תעבורה חוזר ביחס לעבירות בהן הורשע המערער". ע"פ 3840/21 חאמד נ' מדינת ישראל (8.3.2022)- בית המשפט העליון דחה את עירעורו של נאשם על חומרת עונש מאסר בפועל של 56 חודשים שנגזר עליו (הכולל 6 חודשי מאסר על תנאי שהופעלו).

עוד סבור שהיה נכון ליתן משקל להחמרה בעונשו מתוך חשש שחזור על מעשיו ולצורך הרחקתו מהציבור; ת"פ (מח-ב"ש) 63122-07-19 מדינת ישראל נ' עאואד אבו הבירה  (11.5.20), הורשע נאשם על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות של מעשה פזיזות ורשלנות, חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(2), נהיגה ללא רישיון, נהיגה בזמן פסילה ונהיגה בשיכרות ונהיגה ללא פוליסת ביטוח ועבירה של הפרת הוראה חוקית.

הפסיקה עמדה בפסקי דין רבים על הסיכון הרב הנשקף מעברייני תעבורה שנוהגים ללא רישיון, "נהיגה ללא רישיון היא "איום נע" על נוסעי הכביש וכמובן על הנוהג ומשפחתו, ויאה לה ענישה של ממש, גם לצרכי הרתעה, לא כל שכן למי שכבר כשל" (רע"פ 3149/11 ראסם נ' מדינת ישראל, 15.5.2011).

...

ועוד הוסיף, כי "המסקנה היא כי מבחינת השיקולים של הגנה על הציבור, הרתעת הרבים והרתעת היחיד – עונש של 30 חודשי מאסר בגין המקרה אינו חמור כלל וכלל... באשר לעונש הפסילה של עשר שנים, זוהי תקופה ארוכה אך איננה שרירותית אלא נגזרת מהוראות המחוקק לגבי עבריין תעבורה חוזר ביחס לעבירות בהן הורשע המערער". ע"פ 3840/21 חאמד נ' מדינת ישראל (8.3.2022)- בית המשפט העליון דחה את ערעורו של נאשם על חומרת עונש מאסר בפועל של 56 חודשים שנגזר עליו (הכולל 6 חודשי מאסר על תנאי שהופעלו).

בית המשפט דן את הנאשם למאסר בן 60 חודשים והפעיל כנגדו שלושה מאסרים על תנאי בחופף ובמצטבר כך שהנאשם נדון לעונש כולל בן 78 חודשי מאסר.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 6 שנות מאסר החל מיום מעצרו 19.9.21.

כתב האישום וההליכים הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון שלא כלל הסכמה עונשית, בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש – בן זוג (2 עבירות) לפי סעיף 382 (ג) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן – חוק העונשין); הפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין; הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין; והתנהגות פרועה במקום צבורי לפי סעיף 216(א)(1) לחוק העונשין.

עירעורו ובקשת רשות ערעור שהגיש נדחו, ובית המשפט העליון ציין כי "העונש שהושת על המבקש אינו מחמיר עמו, וודאי שאין בו משום סטייה ניכרת ממדיניות הענישה הנוהגת"; רע"פ 233/15 בטש נ' מדינת ישראל (22.1.2015), בו נדחה ערעור נאשם על חומרת עונשו -12 חודשי מאסר בפועל (כולל הפעלת מאסר מותנה).

הנאשם המשיך לאיים על השוטרים בניידת ובתחנת המישטרה; ת"פ 9779-08-20 מדינת ישראל נ' פלוני (28.4.2021), בו נידון עניינו של נאשם שהורשע במספר עבירות איומים על שוטרים ושתי הפרות של מעצר בית ונידון לשישה חודשי מאסר בפועל, מאסרים מותנים, קנס פיצוי והתחייבות.

...

בכל מקרה, אציין שלא התבקש תסקיר ולא הובאו כל נתונים מהם ניתן להסיק מסקנה בדבר סיכויי שיקום ממשיים.

בשכלול נתונים אלו אני סבור שעל העונש להיות ממוקם בשליש הראשון של מתחם הענישה (ראו בהשוואה: ע"פ 652/23 עבאס מחאג'נה נ' מדינת ישראל (24.4.2023); ע"פ 280/23 מדינת ישראל נ' Ibrahim Yahia Alnour Abker (18.5.2023), פסקה 9).

סיכומו של דבר, לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים, הן לקולה והן לחומרה, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר בפועל החל מיום מעצרו – 30.06.23.

הרקע הנאשם הורשע לפי הודאתו בארבעה כתבי אישום מתוקנים שהוגשו בהסדר טיעון דיוני וצורפו, במספר עבירות אלימות חמורות כלפי בת זוגו בהיותה בהריון, והפרת הוראה חוקית; פריצה והסגת גבול לשלושה בתי כנסת; פריצה לרכב והחזקת כלי פריצה, ותקיפה סתם והחזקת סכין.

להלן אפנה לפסיקה נוהגת רלוואנטית: ברע"פ 2329/23 פלוני נ' מדינת ישראל (23.3.2023), נדון נאשם שהורשע בארבעה אישומים של עבירות אלימות כלפי בת זוגו לשעבר: איומים לפגוע בה; תקיפת בת זוג ביריקה; הפרת הוראה חוקית בכך שלא התייצב למעצר בית; תקיפה של המתלוננת בסטירה בעטיה נחבט ראשה; איומים בסכין לרצוח אותה; וארוע שבו דחף את המתלוננת בהיותו שיכור, והיא נפגעה מהקיר ונחבלה.

בית משפט השלום קבע מיתחם עונש הולם הנע בין 3 ל-12 חודשי מאסר, ובהיתחשב בהודאתו ובעברו הפלילי שכלל הרשעה יחידה לצד תסקיר חיובי, השית על המערער 6 חודשי מאסר בפועל, הפעיל מאסרים מותנים למשך 10 ו-6 חודשים בחופף, ובסה"כ גזר מאסר בפועל למשך 13 חודשים.

לסיכום קביעת מיתחמי הענישה ההולמים: בתיק הראשון, בגין עבירות האלימות כלפי בת זוג והפרת הוראה חוקית, קבעתי מיתחם עונש הולם כולל הנע בין 18 ל-36 חודשי מאסר בפועל; בתיק השני, בגין עבירות ההתפרצויות לבתי כנסת והסגת גבול, קבעתי מיתחם ענישה כולל הנע בין 8 ל-18 חודשי מאסר בפועל; בתיק השלישי, בגין עבירות התפרצות לכלי רכב והחזקת כלי פריצה, קבעתי מיתחם עונש הולם הנע בין 6 ל-12 חודשי מאסר בפועל, ובתיק הרביעי, בגין עבירות תקיפה סתם והחזקת סכין, קבעתי מיתחם עונש הולם הנע בין מאסר קצר שיכול שירוצה בעבודות שירות ועד 10 חודשים.

...

לסיכום קביעת מתחמי הענישה ההולמים: בתיק הראשון, בגין עבירות האלימות כלפי בת זוג והפרת הוראה חוקית, קבעתי מתחם עונש הולם כולל הנע בין 18 ל-36 חודשי מאסר בפועל; בתיק השני, בגין עבירות ההתפרצויות לבתי כנסת והסגת גבול, קבעתי מתחם ענישה כולל הנע בין 8 ל-18 חודשי מאסר בפועל; בתיק השלישי, בגין עבירות התפרצות לכלי רכב והחזקת כלי פריצה, קבעתי מתחם עונש הולם הנע בין 6 ל-12 חודשי מאסר בפועל, ובתיק הרביעי, בגין עבירות תקיפה סתם והחזקת סכין, קבעתי מתחם עונש הולם הנע בין מאסר קצר שיכול שירוצה בעבודות שירות ועד 10 חודשים.

במכלול כל השיקולים לעיל, אני סבורה שיש להשית על הנאשם ענישה מוחשית ומרתיעה, תוך איזון בשיקולי הענישה לקולה כנובע גם מנסיבותיו האישיות המורכבות של הנאשם.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים שלהלן: מאסר בפועל למשך 30 חודשים, החל מיום מעצרו (ובניכוי ימי מעצרו בתיקים שבכותרת, בהתאם לרישומי שב"ס).