בפתח הדברים ראוי לציין את המובן מאליו, כי לא יכולה להיות מחלוקת בדבר החומרה הרבה שיש בעבירות מין שמבוצעות בקטינים בכלל, ועבירות מין המבוצעות בין כותלי מסגרות החינוך בפרט, ובדבר הצורך להלחם בעבירות חמורות אלה, בין היתר על ידי הכבדת הענישה על מי שהורשעו בעבירות מסוג זה. כך נוסחו הדברים בנושא זה בע"פ 3636/22 מדינת ישראל נ' יואב בושמיץ (10.11.22):
"לא פעם ולא פעמיים עמד בית משפט זה על החומרה הטמונה בעבירות מין בכלל, ובעבירות מין בקטינים בפרט, המתאפיינים בניצול תמימותו וחולשתו של הקטין לסיפוק יצריו של הפוגע(ראו למשל: ע"פ 4731/19 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 8 [פורסם בנבו] (3.10.2019); ע"פ 2538/19 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 9 [פורסם בנבו] (13.11.2019); ע"פ 966/19 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 15 [פורסם בנבו] (29.1.2020)). בהתאם לכך נקבע כי מדיניות הענישה בעבירות מין צריכה להיות מחמירה ולבטא לא רק את האנטרס הצבורי בהרתעתם של עברייני מין פוטנציאלים, אלא גם את הנזקים המשמעותיים הנגרמים לגופם ונפשם של נפגעי עבירות אלו. זאת כאשר הפגיעה בנפשו של קטין, בשלב בו טרם התגבשה אישיותו באופן מלא מותירה בו פעמים רבות צלקות עמוקות ומתמשכות אשר ילוו אותו שנים ארוכות".
כאמור לעיל, הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון שבו הוסכם כי הנאשם יודה בעובדות כתב האישום המתוקן והמאשימה תגביל עצמה בטיעוניה לעונש ראוי העומד של 23 חודשי מאסר וכן פיצוי כספי בסך 50,000 ₪ אשר הופקד לטובת המתלונן בטרם שמיעת הטיעונים לעונש, ואילו הנאשם יהיה חופשי בטיעוניו.
עם זאת, לא ניתן להיתעלם מכך שמדובר במקרה יחיד בו ביצע הנאשם עבירות מין במתלונן ובכלל, שהן בבחינת יוצא מן הכלל באורחות חייו של הנאשם עד כה.
מדיניות הענישה הנוהגת
בע"פ 3182/13 פרץ נ' מדינת ישראל (19.12.2013), נדון עניינו של מערער אשר הורשע לאחר שמיעת ראיות בבצוע מעשים מגונים בקטינה שטרם מלאו לה 16, בבתה של בת זוגתו של חברו וכן בהדחה בחקירה.
...
בסופו של דבר, לאחר ששקלנו את מכלול הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה ואת הפגיעה החמורה בערכים המוגנים, ובכללם הצורך להגן על כבודו ושלומו של בן אדם, וכן ההגנה על פרטיותו ועל זכותו לאוטונומיה על גופו, וביתר שאת על קטינים הפוקדים את ספסל הלימודים מידי יום ביומו, ולאחר שנתנו דעתנו גם לעונש המזערי שקבע המחוקק לעבירה זו, ובהינתן רמת הענישה הנוהגת, כפי שהיא עולה בין היתר מפסקי הדין שפורטו לעיל, אנו סבורים כי מתחם העונש ההולם בנסיבות שלפנינו נע בין 15 ל- 30 חודשי מאסר בפועל בצירוף עונשים נלווים.
סוף דבר
נוכח כל האמור, בהינתן גילו המבוגר של הנאשם, היותו נעדר עבר פלילי, ובהינתן מכלול נסיבותיו כמפורט לעיל, מצאנו למקם את עונשו של הנאשם בסמוך לרף התחתון של מתחם הענישה, כמפורט להלן:
18 חודשי מאסר לריצוי בפועל בניכוי ימי מעצרו של הנאשם.
מאחר והופקד פיצוי בסך 50,000 ₪ אשר הופקד בטרם הטיעונים לעונש לא מצאנו להשית על הנאשם סכום פיצוי נוסף.
