מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על חומרת עונש בעבירות זיוף דולרים

בהליך רע"פ (רע"פ) שהוגש בשנת 2014 בעליון נפסק כדקלמן:

וכמילותיו של בית המשפט המחוזי: "[שני המבקשים] עסקו בפעילות עבריינית יומיומית, מתמשכת, מחושבת ומתוכננת לפרטי פרטים, המצדיקה גמול והוקעה הולמים. מדובר בעסק משומן היטב, שהצריך תיכנון קפדני ומתוחכם ביותר על לפרטים הקטנים, ובכלל זה הקמת אתרי אינטרנט מזויפים לאוניברסיטאות, ולא זו בלבד, אלא גם אתר אינטרנט שמיועד, לכאורה, לשוות לאתרים אלה אמינות. העבירות שביצעו ביבר ומילשטיין פוגעות בסולידריות החברתית, בשויון בנטל ובניצול השירותים שמספקת המדינה והחברה. התעודות נמכרו תמורת סכומים של מאות ואלפי דולרים והופצו כל העולם, באופן המסכן את מעמדה הבנלאומי של מדינת ישראל וההכשרה האקדמית בה" (סעיף 10 לפסק הדין).
ב-רע"פ 1436/14 ביבר מעלה טענות דומות לאלה שהעלה בעירעור על חומרת העונש בפני בית המשפט המחוזי.
אפשרות נוספת העומדת בפני ערכאת העירעור היא לבחון את העונש באופן כולל, ולא להתערב בגזר הדין במידה והעונש בנסיבותיו הולם את נסיבות ביצוע העבירה ונסיבותיו האישיות של הנאשם (ראו: ע"פ 2357/13 רוש נ' מדינת ישראל (6.10.2013); ע"פ 1846/13 עמאש נ' מדינת ישראל (1.12.2013)).
...
דיון והכרעה אין בידי להיעתר למבוקש.
אין בידי לקבל טענה זו. מדובר בנסיבות ששקלה מפורשות הערכאה הדיונית.
בנסיבות אלה, כאמור, אין בידי לקבל את הבקשות למתן רשות ערעור והן נדחות בזאת.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

דיון ומסקנות קביעת מיתחם העונש ההולם בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, נידרש יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו.
לחובתו 3 הרשעות קודמות בעבירות סמים, שימוש בדרכון מזויף והפרת הוראה חוקית, וכן בעבירות מס. נגזרו 7 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסרים מותנים וקנס בסך 25,000 ₪.
בית המשפט הטיל על נאשם 1, חמש שנות מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי; כן הופעל עונש מאסר מותנה של עשרה חודשים לריצוי במצטבר, קנס בסך 500,000 ₪ וחילוט כספים בסך 7,750 דולר שנמצאו ברשותו בעת מעצרו, כמו גם על חילוט כספים נוספים בחשבונות שונים.
בית המשפט העליון דחה את ערעור הנאשם על חומרת העונש, תוך שציין כי עונש זה מביא בחשבון את ראשוניות האכיפה בכל הנוגע לחוק איסור הלבנת הון.
...
שקלתי האם יש מקום לחלט את הכספים שבחשבונותיו של הנאשם, בהיותם "רכוש שאיפשר ביצוע עבירה", אך לא שוכנעתי כי כך הדבר.
בדרך זו לא ניתן לקבוע שסכומי כסף מושא העבירות "עורבבו" עם סכומי כסף כשרים, השייכים לנאשם, ונטמעו זה בזה והתמזגו זה לתוך זה, מתוך מטרה שלא ניתן יהיה להבחין בין הכסף "הנקי" והכסף "המלוכלך", עד כי הייתה מתבקשת המסקנה לפיה סכום הכסף כולו מהווה "רכוש אסור" אשר ניתן לחלטו.
הנה כי כן, בהינתן שהנכסים בהם בוצעו העבירות, ובין היתר הבית ברמות השבים והדירה בהוד השרון אינם מצויים בידי הנאשם, הנאשם לא הפיק כל רווח או הנאה כלכלית מביצוע העבירות, ובהתחשב במצבו הכלכלי שאינו מהמשופרים כפי שעלה מדבריו ומדברי בני משפחתו, עליו לא חלקה המאשימה, סבורני כי קיימים "נימוקים מיוחדים" המצדיקים להימנע מחילוט כספי הנאשם, וכי די ברכיבי הענישה שיפורטו להלן.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2018 בשלום קריית גת נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי דחה את ערעור המבקש על גובה הקנס וקיבל את ערעור המשיבה על חומרת העונש תוך העמדת עונש המאסר על 10 חודשי מאסר בפועל.
המערער הורשע על פי הודאתו בעבירות של זיוף בכוונה לקבל דבר וסימון טובין תוך הפרת סימני מסחר.
הנאשם שלח לחוקר אנגלי 72 כדורים מפרים מסוג ויאגרה וסיאליס תמורת 250 דולר; 400 כדורי סיאליס מפרים תמורת 500 דולר וכמות שאינה ידועה של כדורי סיאליס תמורת 2,250 דולר.
בע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל, נקבע כי המנעות מהרשעה אפשרית בהצטבר שני גורמים מרכזיים: ראשית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים, ושנית ההרשעה תיפגע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם.
...
ככלל, כל הרשעה עלולה לגרום נזק כזה או אחר לכל מורשע, ועדיין הכלל שקבע המחוקק הוא כי מי שעבר עבירה יורשע בפלילים, הימנעות מהרשעה היא החריג.
לאור כל האמור, ההרשעה תיוותר על כנה.
עונשו של הנאשם לאור כל האמור, מצאתי לנכון ולמידתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים: הנני מטילה על הנאשם מאסר לתקופה של 4 חודשים, שירוצה בדרך של עבודות שירות, במט"ב יבנה ברחוב נורית 2 יבנה.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

תאריך הישיבה: כ"ג בשבט התש"ף (18.2.2020) בשם המערער: עו"ד דורון נוי; עו"ד עדן נחום בשם המשיבה: עו"ד רחלי זוארץ-לוי ][]פסק-דין ]השופט ע' פוגלמן: המערער הורשע לפי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות]קשירת קשר לבצוע פשע לפי [סעיף 499(א)(1)](http://www.nevo.co.il/law/70301/499.
למען שלמות התמונה נזכיר כי שני נאשמים נוספים הואשמו באותו כתב אישום במסכת עניפה של עבירות, בגדרה של פרשת הונאה מורכבת, במסגרתה קיבלו במירמה סך של 1,427,040 דולר מחברה הודית.
נאשמים אלה הורשעו על פי הודאתם בקשירת קשר לבצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק; עבירות של זיוף בכוונה לקבל דבר במירמה בנסיבות מחמירות, בצוותא, לפי [סעיף 418](http://www.nevo.co.il/law/70301/418) סיפא לחוק יחד עם [סעיף 29](http://www.nevo.co.il/law/70301/29) ב[חוק העונשין](http://www.nevo.co.il/law/70301); קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, בצוותא, לפי [סעיף 415](http://www.nevo.co.il/law/70301/415) סיפא לחוק, יחד עם [סעיף 29](http://www.nevo.co.il/law/70301/29) לחוק; ניסיון לקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, בצוותא, לפי [סעיף 415](http://www.nevo.co.il/law/70301/415) סיפא יחד עם סעיפים [25 ו-29](http://www.nevo.co.il/law/70301/25;29) ל[חוק](http://www.nevo.co.il/law/70301); הלבנת הון, בצוותא, לפי [סעיף 3(א)](http://www.nevo.co.il/law/74345/3.
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט ע' קובו) גזר על הנאשמים האחרים (שערעור מצידם על חומרת העונש תלוי ועומד בבית משפט זה), 14 חודשי מאסר בפועל, וכן עונש מאסר על תנאי וקנס כספי בסך 60,000 ש"ח; בעוד שעל המערער נגזרו 9 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס כספי בסך 50,000 ש"ח. לפנינו ערעור המערער על חומרת עונש המאסר, ועל גובה הקנס שהושת עליו.
...
אולם, אלה נשקלו על ידי בית המשפט כדבעי ולא מצאנו כי האיזון הכולל בין שיקולי הענישה מצדיק התערבות ערכאת הערעור בהקשר זה. לא נעלמה מעינינו גם העובדה שהמערער מצפה ללידתה של בת בחודש מאי הקרוב, וכפי המצוין יסיים לשאת את עונש המאסר לפני הלידה, כך שגם בהיבט זה אין עילה לקיצור תקופת המאסר.
הקנס שנגזר עליו – לכשעצמו – אינו מצדיק התערבות, אולם בהסתכלות כוללת על הפרשה ועל הנאשמים הנוספים להם יוחסו גם עבירות כלכליות ועונש הקנס שנגזר עליהם הועמד על סך של 60,000 ש"ח בלבד, מצאנו כי קנס בסך של 35,000 ש"ח, יהיה מידתי יותר בנסיבות המקרה, וכך אנו מחליטים.

בהליך ערעור פלילי גזר דין (עפ"ג) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

השופטת מרשק-מרום, אב"ד: ערעור המדינה על קולת העונש שהושת על המשיבים (אשר ייקראו להלן: המשיבים או המשיבה והמשיב), וכן ערעור המשיבה על חומרת העונש שהושת עליה בגזר הדין מיום 07.07.2022 שניתן בבית המשפט השלום בראשון לציון (כב' סגן הנשיאה, השופט ארז נוריאלי), בת"פ 56187-12-20, לאחר שהמשיבים הורשעו על יסוד הודאותיהם במסגרת הסדר בבצוע עבירות של קשירת קשר– לפי סעיף 499(1) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"), קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות בצוותא (ריבוי עבירות) – לפי סעיף 415 סיפא + סעיף 29 לחוק העונשין; זיוף מיסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות בצוותא (ריבוי עבירות) - לפי סעיף 419 אמצע וסיפא + סעיף 29 לחוק העונשין; שימוש במסמך מזויף בצוותא (ריבוי עבירות) – לפי סעיף 420 סעיף 29 לחוק העונשין, היתחזות (ריבוי עבירות) – לפי סעיף 97 לחוק לישכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 והלבנת הון בצוותא (ריבוי עבירות) – לפי סעיף 3(ב)(1) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000.
המשיבה נפגשה עם הנתינים ומסרה להם את המסמכים המזויפים תמורת כ-1,000 דולר בעבור כל מיסמך.
...
על כן, יש לדחות את ערעורה של המשיבה.
סוף דבר: באשר למשיב – חלף עונש של 9 חודשי עבודות שירות, ישא הוא עונש מאסר בן 16 חודשים מאחורי סורג ובריח, יבוטל צו המבחן, ושאר רכיבי הענישה המנויים בגזר-הדין יוותרו על כנם; באשר למשיבה – תישא היא עונש מאסר בן 24 חודשים מאחורי סורג ובריח, ושאר רכיבי הענישה המנויים בגזר-הדין יוותרו על כנם.
דרור ארד-אילון, שופט סוף דבר: הוחלט כאמור בחוות-דעתה של השופטת מרשק-מרום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו