מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על חומרת עונש בעבירות אינוס, תקיפה ואיומים

בהליך תיק פלילי פשע חמור עדות קטין נפגע עבירה (תפח"ע) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

כפי שניתן לראות, חלק מהמעשים שביצע המערער בהליך זה חמורים במידת מה מאלו בהם הורשע הנאשם שלפנינו, אך תקופת ביצוע העבירות הייתה קצרה משמעותית מהמקרה שלפנינו, ובקווים כלליים ניתן בהחלט ללמוד ממיתחם הענישה שנקבע שם לגבי הנפגעת העיקרית לענייניה של א.א. בע"פ 9288/20 פלוני נ' מ"י (26.5.22), נדון עניינו של מי שהורשע, לאחר ניהול הוכחות, בבצוע שורה של עבירות מין חמורות כלפי ביתה הקטינה של בת זוגו, לאורך 9 חודשים, בעת שהייתה כבת 14-15.
לבסוף, בע"פ 638/02 פלוני נ' מ"י (31.3.03), הורשע המערער, על פי הודאתו, בעבירות של תקיפה מינית, מעשה מגונה בכפייה ואינוס, אותן ביצע לאורך כשלוש שנים בנכדתו, בהיותה כבת 7 עד 10.
פסיקה מטעם ההגנה בע"פ 3619/14 פלוני נ' מ"י (3.9.15), הורשע המערער, לאחר ניהול הוכחות, בעבירת אינוס, ריבוי עבירות של מעשים מגונים, ריבוי עבירות של היתעללות מינית בקטין, איומים ושיבוש הליכי משפט.
בית המשפט העליון דחה את העירעור על חומרת העונש, קיבל את ערעור המדינה על קולת העונש, ומבלי למצות את הדין החמיר את העונש ל-9 שנות מאסר בפועל.
נדגיש, כי מבלי להקל ראש במעשים שביצע המערער באותו עניין, הרי שאלה לא כללו עבירת אינוס, לא כל שכן ריבוי עבירות אינוס, ועל אף שמדובר במסכת קשה ובוטה של מעשים, הרי שמעשיו של הנאשם שלפנינו חמורים פי כמה וכמה.
...
נאמר כבר עתה כי בשים לב למכלול הנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות, אלא נוגעות יותר לנאשם עצמו, לעברו ולדפוסיו, סבורים אנו כי ראוי למקם את העונש שיוטל עליו בחלק התחתון של המתחמים שנקבעו, גם אם לא ברף התחתון ממש, וננמק.
התוצאה היא כי בהעדר תסקיר או חוות דעת שיש בהן כדי להצביע על צמצום או הפחתה בהיקף הסיכון בנשקף מהנאשם, לנוכח העבירות הקשות שביצע לאורך שנים רבות בארבע נכדות שונות, ונוכח הצורך בהרתעת הנאשם עצמו ואחרים כמותו מפני ביצוע עבירות דומות בעתיד, היה מקום, בנסיבות רגילות, להטיל על הנאשם עונש המצוי במעלה המתחם, הרבה מעל לרף התחתון של המתחמים שנקבעו, ברוח עתירתה העונשית של המאשימה.
לצד העבירות החמורות שביצע והענישה הקשה המתחייבת, אין מקום להתעלם מנתון אחרון זה אשר מצדיק הימנעות ממיצוי הדין והטלת עונש כולל המצוי בסמוך לרף התחתון של מתחם העונש ההולם למעשים המתוארים בכתב האישום בכללותם, וזאת לצד מאסר מותנה מרתיע ופיצוי לכל אחת מהנפגעות בהתאם להיקף וטיב הפגיעה שנגרמה לה. לאור כל האמור לעיל אנו גוזרים על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 17 שנים, מיום המעצר - 19.12.21.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

]השופט מ' מזוז: ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטים ש' דותן, מ' לוי, ו- י' לוי) בתפ"ח 46392-08-15, במסגרתו הרשיע בית המשפט את המערער ביום 22.3.2017 בבצוע שתי עבירות אינוס וכן בעבירות של מעשי סדום בנסיבות אינוס (ריבוי עבירות), תקיפה, איומים ופגיעה בפרטיות, וביום 19.7.2017 גזר עליו עונש מאסר בפועל בן 18 שנים, וכן עונשי מאסר על תנאי ותשלום פיצוי למתלוננות.
לעניין גזר הדין, טוענת המדינה כי העונש שהוטל על המערער הולם את חומרת מעשיו, ומפנה לתסקירי נפגעות העבירה שנערכו בעיניינן של ק.א ו- ר.ש, המצביעים על פגיעה חמורה שהסב להן המערער בכל מישורי החיים.
...
על כן, יש להתמקד בבחינת ליבת הגרסה של נפגע העבירה ובשאלה האם המקשה כולה היא אמינה מעבר לספק סביר - "הליך שחזור האירועים האלימים על ידי קורבן עבירת מין שחווה אותם מהווה כשלעצמו טראומה מחודשת המתבטאת בחיטוט בפרטי הפרטים של חוויה איומה... לפיכך, השאלה איננה אם קיימים אי דיוקים ואי התאמות בפרטים, אלא אם המִקשה כולה היא אמינה ואם הגרעין הקשה של האירועים והתמונה הכוללת המתקבלת מן העדות והחיזוקים לה מאפשרת מסקנה בדבר אשמת הנאשם מעבר לכל ספק..." (ע"פ 993/00‏ נור נ' מדינת ישראל, פ''ד נו(6) 205, 233 (2002)).
סיכומם של דברים: על יסוד הנימוקים שפורטו לעיל, אני סבור כי הרשעתו של המערער בעבירות בהן הורשע - בדין יסודה, ויש להותיר את הכרעת דינו של בית משפט קמא על כנה.
סבורני כי העונש שהושת על המערער הולם את חומרת מעשיו ומידת אשמו ומהווה ביטוי ראוי לעיקרון ההלימה, שהוא העיקרון המנחה בענישה (סעיף 40ב לחוק העונשין).

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

]המשנה לנשיאה נ' הנדל: מונח לפנינו ערעור על חומרת העונש שנגזר על המערער – מאסר בפועל לתקופה של 6 שנות מאסר ופצוי נפגעת העבירה בסך של 75,000 ש"ח. העונש הוטל בעקבות הרשעת המערער בעבירת אינוס לפי סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 – בעילת אשה שלא בהסכמתה החופשית – ובהפרת הוראה חוקית.
אכן, בפסק דין קמא צוין כי "רמת היתנהגותו של הנאשם מונמכת באופן יחסי, וכך גם תיפקודו השכלי והקוגניטיבי". אך לצד זאת, לא ניתן להיתעלם מכך שהמערער נדון בתיק אחר לעונש מאסר בפועל לתקופה של 24 חודשים, בגין הרשעה בעבירות של מעשה מגונה, תקיפת בת זוג בנסיבות מחמירות, תקיפה סתם ואיומים.
...
אלה העובדות שבהן הורשע המערער על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן: המערער – כבן 19 באותה עת – ניסה לשכנע קטינה כבת 17 וארבעה חודשים להיפגש עמו בדירה שישכור למטרה זו. הקטינה סירבה, ובסופו של דבר הסכימה לנסוע עמו לדירה שבה חשבה כי ישהו עם חברים נוספים מלבדם.
בתגובה לכך אמר המערער "מה אני ילד, אני לא אגמור בפנים", ובסופו של דבר הגיע לפורקן מיני על בטנה.

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

ב"כ המאשימה הפניתה לעונש הקבוע בצידה של העבירה בה הורשע הנאשם, שנתיים מאסר, וטענה כי מיתחם העונש ההולם לעבירה בנסיבות כאן, צריך להיות גבוה וחמור, הן בגבולו התחתון והן בגבולו העליון, לאור הקביעה השיפוטית כי הנאשם נתן שירותי זנות.
עוד נפנה לע"פ 3217/14 פלוני נ' מדינת ישראל (31.07.2016) בו הורשע נאשם בעבירות של אינוס ומעשה סדום (3 עבירות), תקיפה, איומים, מעשה פזיזות ורשלנות והדחה בחקירה ובעדות וכן בעבירה של הפרת צו פקוח בגינה הוטלה עליו שנת מאסר בפועל.
בית המשפט העליון ציין כי כל אחד מן העונשים נקבע "על הצד הגבוה" וכי מאחר שבמסגרת העירעור הוחלט לזכות את הנאשם מאחת מעבירות האינוס בהן הורשע, הופחת עונשו והועמד על 12.5 שנות מאסר בפועל (לפני צירוף עונשי מאסר מותנה שהופעלו).
נוסיף ונפנה לעוד פסק דין נוסף, מבית המשפט המחוזי בירושלים, אשר ניתן במסגרת עפ"ג 5723-10-15 פבלו ארטפוך נ' מדינת ישראל (11.11.2015)‏‏ עניינו ערעור על גזר-דינו של בית-משפט השלום אשר הרשיע את המערער על-פי הודאתו בשש עבירות של הפרת צו פקוח, באיומים ובהטרדת עד. נגזרו עליו 12 חודשי מאסר בפועל וכן הופעל מאסר על תנאי (חודשיים בחופף ושלושה חודשים במצטבר), כך שתקופת המאסר הכוללת הועמדה על 15 חודשים.
...
קיימת, אם כך, חשיבות מכרעת באכיפה דווקנית של צווי פיקוח על עברייני מין מורשעים, על מנת להרתיעם מהפרת הצו.
על אלו נוסיף את הצורך בהרתעת הנאשם עצמו מפני הפרה נוספת של צו הפיקוח אשר ניתן כנגדו לאחרונה, כאשר מדבריו האחרונים וגם מן העובדה שביצע את העבירה בהיותו נתון בטיפול עולה כי נדרשת ענישה מרתיעה, ואת החשיבות שבהעברת המסר לעברייני מין מורשעים כי הפרת צו פיקוח תוביל לענישה מוחשית.
על כל אלו, החלטנו לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: א. 11 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו מיום 25.7.22.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2024 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

תלונת שוא עלולה לסכן את חירותו של אדם תמים, וביתר שאת תלונה על אינוס, עבירה חמורה מסוג פשע שהעונש בצדה עומד על 16 שנים, אשר כרוכה גם בתיוג כעבריין מין ופגיעה בשמו הטוב של אדם, עוד לפני שהתבררה אשמתו.
ערעור הנאשמת על חומרת העונש נדחה ובתוך כך קבע בית המשפט המחוזי: "עמדתנו הנה, כי העונשים שהוטלו על המערערת משקפים כראוי את חומרת המעשים שביצעה, וזאת בשל ההשלכה האפשרית של תלונת שוא מן הסוג הנידון על עניינו של המתלונן, (בפועל אכן הביאה למעצרו של המתלונן) וכן מתוך ראיה רוחבית של ההשלכה שיכולה להיות לתלונות מסוג זה על עניינן של מתלוננות בעבירות מין, בכלל". רע"פ 1409/19 ניב אסרף נ' מדינת ישראל (‏24.2.2019), דובר בנאשמים שהורשעו במסירת ידיעה כוזבת ובקבלת דבר בתחבולה.
בשים לב להמלצת שירות המבחן בדבר סכויי שיקומה, נימנע בית המשפט מלהטיל על הנאשמת מאסר שירוצה על דרך של עבודות שירות, וגזר עליה את העונשים הבאים: צו של"צ בהקף של 180 שעות; מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים למשך 3 שנים; פיצוי המתלונן בסכום של 5,000 ש"ח. עפ"ג (י-ם) 38524-08-22 פלונית נ' מדינת ישראל (301.23) – הנאשמת תקפה את בן זוגה ובהמשך לכך הגישה תלונה כוזבת במישטרה על תקיפה ואיומים של בן הזוג כלפיה בהציגה גם סימני חבלות על גופה שטענה כי נגרמו לה מהתקיפה.
...
לאחר שנדרשתי למכלול השיקולים הרלוונטיים, אני סבורה כי הקלות הבלתי נסבלת לבדות סיפור ולהאשים אדם חף מפשע בביצוע עבירה כה חמורה מחייבת ענישה מרתיעה ומוחשית ולא ניתן להשלים עם עתירת ההגנה לקבוע מתחם ענישה שתחתיתו בעונש צופה פני עתיד.
לפיכך, מצאתי כי לאמץ את עתירת המאשימה, שהיא הוגנת וראויה בנסיבות העניין, ואני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל לצד רכיבי ענישה נוספים.
לפיכך, אני גוזרת על הנאשמת את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 5 חודשים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו