ערעור על חומרת עונש בסרסרות למעשה זנות

רע"פ 1976/15 לויצקי נ' מדינת ישראל (24.3.2015), שבו נדחתה בקשת רשות ערעור על חומרת העונש בן 12 חודשי מאסר בפועל שהושת על המערער בגין סרסרות לזנות והחזקת מקום לשם זנות במשך תקופה קצרה, תוך הפעלת עונשי מאסר מותנים שהיו תלויים ועומדים נגדו; וזאת, לאחר שבית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה על קולת העונש שהושת בבית משפט השלום.

...

בנסיבות הכוללות של המקרה דנא, הגעתי למסקנה כי מן הראוי שהעונש המתאים שיש להשית על הנאשם יהא בחלק התחתון של מתחמי העונש ההולם שנקבעו לעיל, אך לא ברף התחתון שלהם.

סוף דבר סוף דבר, החלטתי להטיל על הנאשם את העונשים הכוללים הבאים: 10 חודשי מאסר בפועל, בניכוי התקופה שבה היה עצור – מיום 5.2.18 עד ליום 9.3.18; 10 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר והתנאי הוא שלא יעבור עבירה מסוג פשע לפי סימן י' לפרק ח' לחוק העונשין; 6 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר והתנאי הוא שלא יעבור עבירה מסוג עוון לפי סימן י' לפרק ח' לחוק העונשין; 4 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים מיום שחרורו מהמאסר והתנאי הוא שלא יעבור עבירה לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה; קנס בסך 10,000 ₪, שישולם תוך 90 יום מהיום, או 45 ימי מאסר תמורתו.

כמו כן, אני מחייב את הנאשם בתשלום פיצוי למתלוננת י.י. בסך 4,000 ₪, שישולם תוך 60 יום מהיום.

השופטת א' פרוקצ'יה: לפנינו חמישה ערעורים על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' הסגנית לנשיא ב' אופיר וכב' השופטים מ' סוקולוב וי' שנלר), אשר במרכזו ניצבת פרשה של סרסרות וסחר בנשים לשם עיסוק בזנות.

ערעורים על גזר הדין לפנינו שני ערעורים על גזר הדין: עירעורו של עופר על חומרת העונש שנגזר עליו, וערעורה של המדינה על קולת עונשו של זאב בגין העבירות שהוא הורשע בהן.

עירעורו של עופר על העונש כאמור לעיל, עופר הורשע בעבירות של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות, סרסרות למעשה זנות בנסיבות מחמירות, הבאת אדם לידי עיסוק בזנות בנסיבות מחמירות, כליאת שוא ואיומים, וכן בעבירת אינוס ובעבירה של בעילה אסורה בהסכמה.

...

סוף דבר לענין ההרשעות דין כל הערעורים על ההרשעות להידחות, משלא נמצאה עילה להתערב בהם.

בשנת 2003 תוקן סעיף זה, והוחמרה הענישה בגין עבירה זו, על ידי כך שנקבע כי עונשו של המורשע בה לא יפחת מרבע העונש המירבי בגינה, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, וכי לא יוטל על המורשע בעבירה עונש מאסר שכולו על תנאי, אלא מטעמים מיוחדים (חוק למניעת סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה), התשס"ג - 2003).

סוף דבר: ערעורי הנאשמים נדחים.

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בחיפה בעבירות של סחר בבני אדם, עבירה לפי סעיפים 203א(א) + 29 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); הבאת אדם לידי עיסוק בזנות בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיפים 202 + 203(א) + 203(ב) לחוק העונשין; וסרסרות למעשי זנות, עבירה לפי סעיפים 199(א) + 29 לחוק העונשין.

על חומרתה של עבירת הסחר בנשים נכתב כבר רבות על ידי בית משפט זה. כך למשל כתב השופט טירקל: "העבירה של סחר בבני אדם לצורך העסקתם בזנות היא מן העבירות הבזויות והנתעבות ביותר שבספר החוקים שלנו. יש בה מן הזוועה שבמכירת אדם, מן האכזריות וההשפלה שבניצול מיני ומן האימה שבסחיטה. בתוך עבירה זאת מובנים המורא והפחד שמטיל הסוחר על קורבנותיו - ואף על מעורבים אחרים במסחרו - בתקופת השיעבוד; ואף אחרי שיצאו מעבדות לחירות" (בש"פ 9274/01 מדינת ישראל נ' ישי, תק-על 2001(4), 57 (2001)).

במצב דברים זה עונשו של המערער, מהבחינה המעשית, זהה לעונשו של נאשם 1, ובכך למעשה יצא המערער אף נשכר שכן, כאמור, הצדיקו הנסיבות הטלת עונש חמור יותר על המערער מזה של נאשם 1.

...

למרות זאת אני סבורה כי אין להתערב בעונשו של המערער מהטעמים שיובאו להלן.

עוד העיר השופט לוי באותו עניין, כי ראוי להחמיר בעונשיהם של עבריינים בתחום הסחר בנשים מעבר לרמת הענישה הקיימת על מנת להגביר את המסר ההרתעתי כלפי העבריינים ולנסות למגר תופעה זו. בהתאם לדברים אלו, איני סבורה כי העונש שהוטל על המערער חורג מרמת הענישה הסבירה והראויה בעבירות מסוג זה. כאמור, למרות שאני סבורה שהעונש שנגזר על המערער ראוי כשלעצמו, נטיתי להתערב בו בשל החשיבות שאני רואה בקיום העיקרון בדבר אחידות הענישה (ראו ע"פ 462/89 ג'בארה נ' מדינת ישראל, תק-על 89(3) 1347 (1989)).

לסיכום הייתי מציעה לחברי לדחות את הערעור על כל חלקיו.

]השופט ס' ג'ובראן: כנגד המערער הוגש לבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע כתב אישום (ת.פ. 8150/02), המייחס לו עבירות של: קשירת קשר לפשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: החוק); חטיפה לשם חבלה או עבירת מין, עבירה לפי סעיף 374 לחוק (שני אישומים); הסתייעות ברכב לבצוע פשע, עבירה לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א–1961; סרסרות למעשה זנות, עבירה לפי סעיף 199(ב) לחוק; החזקת מקום לשם זנות, עבירה לפי סעיף 204 לחוק; תקיפת בן זוג, עבירה לפי סעיף 382(ג) לחוק; הבאת אדם לידי עיסוק בזנות בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 203(ב)(1) לחוק; הדחה בחקירה, עבירה לפי סעיף 245(ג) לחוק; היתחזות לאחר, עבירה לפי סעיף 441 לחוק; הכשלת שוטר, עבירה לפי סעיף 275 לחוק; גניבה, עבירה לפי סעיף 384 לחוק וכן גניבה בידי מורשה, עבירה לפי סעיף 393 לחוק.

המערער קובל בפנינו על חומרת העונש שהוטל עליו.

...

נתנו את דעתנו לכלל הנסיבות, ולאחר ששמענו את טיעוני באי-כוח הצדדים ועיינו בתסקיר שרות המבחן אודות המערער, אשר הוגש בהתאם להחלטתנו מיום 27.9.04, באנו לכלל דעה, כי אין מקום להתערב בגזר-הדין שניתן על-ידי בית-המשפט המחוזי, ולא מצאנו מקום להקל בעונשו של המערער.

על-אף גילו הצעיר, הרקע המשפחתי והחברתי שלו ושאר הנסיבות עליהן הצביע בא-כוחו, החלטנו להותיר את העונש על-כנו.

סוף דבר, הערעור נדחה.

עפ"ג (ת"א) 55244-08-15 אלפנדרי נ' מדינת ישראל (2/12/2015) המערער הורשע על יסוד הודאתו בשתי עבירות של החזקה וניהול מקום לשם זנות ובעבירה של סיוע לסרסרות למעשה זנות.

הנאשם ערער על חומרת העונש (ע"פ 4229/21 יהודה כהן נ' מדינת ישראל (20/12/2021)) ובהמלצת בימ"ש חזר בו מהערעור.

...

הערעור נדחה בין היתר נוכח עקרון אחידות הענישה.

לנוכח כל האמור קבע מתחם הנע בין 40-18 חודשי מאסר בפועל, ומתחם קנס נע בין 1,000,000-300,000 ₪, והטיל עליו 24 חודשי מאסר בפועל, מע"ת, קנס בסך 500,000 ₪ וחולטו כספים.

לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשמת את העונשים הבאים: מאסר למשך 9 חודשים שירוצה בעבודות שירות בהתאם לחוות דעת ממונה מיום 18/9/22.