ערעור על חומרת עונש בגין הרשעה בהסדר טיעון

זאת, בגין הרשעתו בהסדר טיעון בעבירות סיוע להריגה, סיוע לחבלה חמורה בנסיבות מחמירות, וגניבת רכב (עבירות לפי סעיפים 298 + 31, 335 + 333(א)(1) + 31, ו-413ב + 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), בהתאמה).

תמצית טענות הצדדים בעירעור בערעורו על חומרת עונש המאסר בפועל, המערער שב וטוען כי מעשיו היוו סיוע "ברף הנמוך ביותר", שתרומתו לבצוע התוכנית העבריינית הייתה "שולית ומזערית ביותר", וכי למעשה היה "כלי בידי האחרים" – וזאת לאור סיום תפקידו "זמן מה" לפני ארוע הירי; העידר נוכחות פיזית במקום המפגש או מעורבות פעילה מצידו בחלק זה של התוכנית העבריינית; וחוסר ההשפעה שלו על ממושה.

באשר להתנהלות רשויות התביעה, נטען כי נוכח הודאתו והרשעתו של המערער בכך שפיתה את המנוח להגיע למקום בו ארבו לו אנשים חמושים, סביר היה לייחס לו בתחילה עבירות חמורות יותר; וכי אף שאין חולק על קיומם של כשלים ראייתיים, הרי שלשיטת המשיבה ניתן להם ביטוי בהסדר הטיעון, ואין מקום להקל בעונשו מעבר לכך.

...

בכל האמור לעיל אף אין כדי לאבחן את ענייננו מהפסיקה שנסקרה בגזר-הדין, באופן המשליך על יישומה של מדיניות הענישה הנוהגת.

בהקשר זה יש לזכור כי טענות מסוג "ריחוק" ו-"זוטרות" מועלות באופן תדיר על-ידי מורשעים בסיוע, לעבירות שונות (ראו, למשל, עניין ג'בארין, בפסקאות 39-34).

סיכומו של דבר, אציע לחבריי לדחות את הערעור.

כתב האישום וההליכים הנאשם הורשע, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון שלא כלל הסכמה עונשית, בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש (2 עבירות) עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין); תקיפה סתם לפי סעיף 379 לחוק העונשין, היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק העונשין; ואיומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

הנאשם נידון ל- 18 חודשי מאסר בפועל והפעלת מאסר על תנאי, כך שירצה 20 חודשי מאסר בפועל; עפ"ג 59103-08-21 מדינת ישראל נ' מחאג'נה (2.9.2021), בו היתקבל ערעור המדינה והוחמר עונשו של נאשם שהורשע באיומים על אחותו ואביו, כשהוא אוחז בסכין, ונגזרו עליו 5 חודשי מאסר בפועל; עפ"ג 56845-03-16 פלוני נ' מדינת ישראל (30.5.2016), בו הורשע הנאשם בעבירות איומים, תקיפה סתם והיזק לרכוש שבוצעו כלפי אמו ובן זוגה, ונידון ל-7 חודשי מאסר בפועל וכן הופעל מאסר מותנה; עפ"ג 2988-12-10 קלימן נ' מדינת ישראל (4.5.2011), בו נדחה ערעור נאשם על חומרת העונש בגין הרשעתו בעבירות של תקיפת סתם ותקיפה הגורמת חבלה של ממש.

...

סיכומו של דבר, לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים, הן לקולה והן לחומרה, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר בפועל.

לאור כך שהוריתי על הפסקה שיפוטית של עונש המאסר בן 4 חודשים בעבודות שירות שהוטל בת"פ 11148-01-22 ועל נשיאתו במאסר ממש, אני מורה שהנאשם יישא בגין עונש זה 3 חודשים במצטבר לעונש אותו הטלתי לעיל ואת היתרה בחופף.

כתב האישום וההליכים הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון שלא כלל הסכמה עונשית, בעבירות של איומים (2 עבירות), לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן - חוק העונשין), היזק לרכוש במזיד לפי סעיף 452 לחוק העונשין, ניסיון לתקיפה סתם לפי סעיף 379+25 לחוק העונשין (2 עבירות), תקיפה הגורמת חבלה ממש לפי סעיף 380 לחוק העונשין ותקיפה סתם (2 עבירות) לפי סעיף 379 לחוק העונשין.

הנאשם נידון ל- 18 חודשי מאסר בפועל והפעלת מאסר על תנאי, כך שירצה 20 חודשי מאסר בפועל; עפ"ג 59103-08-21 מדינת ישראל נ' מחאג'נה (2.9.2021), בו היתקבל ערעור המדינה והוחמר עונשו של נאשם שהורשע באיומים על אחותו ואביו, כשהוא אוחז בסכין, ונגזרו עליו 5 חודשי מאסר בפועל; עפ"ג 56845-03-16 פלוני נ' מדינת ישראל (30.5.2016), בו הורשע הנאשם בעבירות איומים, תקיפה סתם והיזק לרכוש שבוצעו כלפי אמו ובן זוגה, ונידון ל-7 חודשי מאסר בפועל וכן הופעל מאסר מותנה; עפ"ג 2988-12-10 קלימן נ' מדינת ישראל (4.5.2011), בו נדחה ערעור נאשם על חומרת העונש בגין הרשעתו בעבירות של תקיפת סתם ותקיפה הגורמת חבלה של ממש.

...

סיכומו של דבר, לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים, הן לקולה והן לחומרה, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 3 חודשי מאסר בפועל.

קביעת מיתחם העונש ההולם: על בית המשפט לקבוע מיתחם ענישה הולם לארוע בגינו הורשע, בהתאם לעקרון ההלימה כפי שהוגדר בסעיף 40ג(א) בחוק העונשין.

העירעור על חומרת העונש היתקבל וקבע כי הפעלת המאסר המותנה ירוצה בחופף למאסר בפועל ויתרת עונשו ירוצה בדרך של עבודות שירות.

בת"פ (ק"ג) 27460-10-14‏ ‏ מדינת ישראל נ' תורגמן (14.5.15), הנאשם הורשע בהסדר טיעון בעבירה של זיוף סימני רכב ונגזר עליו מאסר מותנה והתחייבות כספית .

...

מהמקובץ לעיל, ועוד כאמור להלן לא מצאתי לנכון לבטל את הרשעת הנאשם, זאת מבלי לגרוע או לפגוע בשיקולים הכוללים כפי שהתעוררו להלן בתוך מתחמי הענישה באיזון הראוי.

מתחמי ענישה בשתי העבירות :  לאחר שבחנתי את הערכים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירות על ידי הנאשם, מידת הפגיעה בערכים אלו, בנסיבות ביצוע העבירות , הרי שאני קובע כי מתחם העונש במקרה זה, יהא כדלקמן: בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה ינוע מתחם הענישה בין מספר חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצו בעבודות שירות ברף התחתון ועד ל12 חודשי מאסר בפועל ברף העליון , כשבצד אלו רכיבי ענישה נוספים.

לאחר ששקלתי כלל השיקולים לעיל, הנני גוזר על הנאשם העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות.

כתב האישום והליכים הנאשם הורשע, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון שלא כלל הסכמה עונשית, בעבירת תקיפה הגורמת חבלה ממש, לפי סעיף 380 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן – חוק העונשין) וכן בעבירת איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

הנאשם נידון ל-10 חודשי מאסר בפועל והפעלת מאסרים מותנים; עפ"ג 2988-12-10 קלימן נ' מדינת ישראל (4.5.2011), בו נדחה עירעורו של הנאשם על חומרת העונש בגין הרשעתו בעבירות של תקיפת סתם ותקיפה הגורמת חבלה של ממש.

...

הנאשם נידון ל- 18 חודשי מאסר בפועל, וכאמור, ערעורו נדחה; עפ"ג 59103-08-21 מדינת ישראל נ' מחאג'נה (2.9.2021), בו התקבל ערעור המדינה והוחמר עונשו של נאשם שהורשע באיומים על אחותו ואביו, כשהוא אוחז בסכין, ונגזרו עליו 5 חודשי מאסר בפועל.

אני ער לכך שמצב זה הושפע במידה רבה מכך שהנאשם היה עצור במהלך משפטו, ואולם התוצאה היא שהוא יסיים את עונשו מבלי שעבר הליך טיפולי משמעותי וישוב להתגורר עם אמו בהיותו מכור לסמים קשים ואפשר אף כשהוא נוטר לה טינה על עצם מעצרו ואפנה בעניין זה לתוכן האיום שהשמיע בנוכחות השוטרים.

סיכומו של דבר, לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים, הן לקולה והן לחומרה, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 11 חודשי מאסר בפועל, החל מיום מעצרו – 4.11.23.