מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על חובת חתימה על שטרי מכר להעברת מקרקעין

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לפניי בקשה שהוגשה בדרך המרצה למתן פסק דין הצהרתי אשר יצהיר כי: "על המשיב לחתום לאלתר על שטרי המכר בשם המוכרים ולאמת את חתימתו, לשם העברת מלוא הזכויות במקרקעין על שם המבקשת בלישכת רישום המקרקעין בחיפה (להלן הלישכה) בנכס שהיא בעלת זכות החזקה בו, שהנו: מיגרש הרשום בלישכה בשטח 544 מ"ר, שעליו בנוי ורשום הבית המשותף (תתי חלקות 1-17), הידוע והרשום בלישכה, כחלקה 160 בגוש 10864, הנמצא ברח' הרצל 65 חיפה (להלן: "הנכס") וזאת על פי חובת הצדק.
על שטרי המכר נאמר שם בע"א 11126/03 אחים סבירסקי נ' עמידר חברה הלאומית לשיכון בישראל בעמ, (ניתן ביום 19.4.05), כי: " אכן, שטרי-המכר כרוכים ושלובים בעסקת-המכר ובאמצעותם מושלמת העסקה בדרך של רישום. שטרי המכר צריכים, איפוא, לבטא באופן מדויק את העסקה שנקשרה ואילו שטרי המכר שערכה המערערת מתייחסים לחלקה כולה ועל כן, אינם תואמים את מה שהוסכם בין הצדדים. בדין קבע בית המשפט המחוזי כי אין מקום לחייב את רשות הפיתוח לחתום על שטרי מכר אלה, כדרישת המערערת.". כאמור, חתימת המשיב על שטרי המכר בהתאם להסכם ומסירתם לידי ב"כ המבקשת, עו"ד אוסדיטשר - (בנה של המבקשת), ממלא אחר עתירת המבקשת לסעד שביקשה.
...
לאחר שעיינתי בבקשה בדרך המרצה, בבקשה לדחייה על הסף, בפרוטוקול, בנספחים שצורפו על ידי הצדדים, בשטרי המכר שנחתמו על ידי המשיב וחתימתו אושרה על ידי עו"ד גב' כ. פלורנטין שהתלוותה אליו ושתכליתם העברת הזכויות בדירה מהחברה למבקשת ולמנוח ונמסרו במעמד הדיון לעו"ד אוסדיטשר - (בנה של המבקשת), שהתחייב לבצע את הרישום על פי שטרי מכר אלו ונתתי דעתי לטענות הצדדים ובעיקר למהות הבקשה, אני מגיע לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
על כן, והגם שהמשיב חתם על שטרי המכר במעמד הדיון (ביום 20.12.16*, ומסר את שטרי המכר מאושרים לידי המבקשת (חרף טענתו שהוא עשה זאת גם בשנת 2011), אני סבור כי דין הבקשה העיקרית – הבקשה בדרך המרצה, להידחות ומכאן שיש לחייב את המבקשת בתשלום הוצאות המשיב ושכר טרחתו בגין הישיבה השנייה, זאת גם בשל הגשת ההליך נגדו בלבד ומבלי שהצד הנכון – החברה, יצורף כצד רלוונטי ומהותי.
אשר על כן ועל יסוד האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה הואיל ועתירתה של המבקשת קוימה (אם לא בשנת 2011, כטענת המשיב ומבלי לקבוע מסמרות בטענה זו) לכל המאוחר בישיבה הראשונה מיום 20.12.16, ומחייב את המבקשת לשלם למשיב הוצאותיו ושכר טרחת עו"ד בסך של 6,000 ₪ בתוספת מע"מ. הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הפרשים כחוק החל מהיום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

הנתבע נהג כדין ,לא התרשל ולא הפר כל חובה חוקית כלפי התובעת שכן,מאחר שלא ידע שמדובר בהסכם פקטבי ואף לא הוכח שההסכם היה פקטבי,לא היה צריך להזהיר את התובעת מפני הסכנות שבהסכם כזה.
לכשנשאל מלכה האם פנה לאסולין בכדי לקבל את הכסף השיב כך:"אין לי מה לפנות אליו ולא פניתי" (עמ' 11 שורה 19).אילו ראתה התובעת הפרה בכך שהתמורה שולמה באיחור ואילו חפצה לבטל את העסקה, היה על מלכה לפנות לנתבע ולהודיעו על כך. לא זו בלבד שמלכה לא הלין על האיחור או על אי תשלום תמורה, מלכה גם לא סיפק הסבר מניח את הדעת, מדוע ביום 3.2.06, זמן רב אחרי שנודע לו על ההפרה ולפני שהנכס הועבר ע"ש הרוכשת בלישכת רישום המקרקעין, חתם על שטר מכר בו הועברו זכויות התובעת לרוכשת (נ/1 עמ' 10 סיפא).
בעיניין המקרים בהם יש ליישם כלל זה אפנה להחלטתו של כב' המותב הקודם שדן בתיק זה, החלטה מיום 29.9.15,אשר גם אם לא נתקבלה ע"י ערכאת העירעור כהחלטה מקדמית בתיק בטרם נשמעו ונבחנו הראיות, הרי יש בה כדי להבהיר את העקרון האמור בכלל ובהתייחס למקרה דנן בפרט.
...
למעלה מן הצורך,יש להוסיף כי גם אם הייתה מתקבלת טענת התובעת כי מדובר היה בעסקה פיקטיבית עליה הודיעה לנתבע (טענה אותה מצאתי לדחות מכל וכל),לא היה מקום לקבל את תביעתה ואין לאפשר מצב בו ביה"מ יסייע לתובעת להנות מפעולת המרמה שביצעה לטענתה.
יש גם בכך לתרום להטלת ספק במהימנות טענות התובעת ולמסקנה המתבקשת שתביעה זו הוגשה לאחר זמן כה רב, לאור מחשבת מלכה, בה הודה כאמור, כי מצא "כיס עמוק" ולכאורה, לאור מצבו הכלכלי שהתדרדר, בחר להגיש התביעה נגד הנתבע.
לאור כל האמור, אני מורה על דחיית התביעה.

בהליך ערעור פלילי אחר (עפ"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בגזר דינו של בית משפט קמא הושת על המערער קנס בסך 8,000 ₪, אגרות ותשלומי חובה, והרלוונטי לענייננו, צו להריסת הבניה שנבנתה שלא כדין והתאמתה להיתר הבניה, וזאת עד ליום 01.06.2010, אלא אם עד לאותו מועד יקבל המערער היתר בניה כחוק (להלן: "צו ההריסה השפוטי").
עוד נטען, כי המערער פעל במרץ וללא ליאות לשם הסדרת רשומם של הזכויות הקנייניות על שמו, אך הדבר נמשך לאור ההתנהלות מול רשות מקרקעי ישראל אשר בסופו של דבר הצליח המערער לגרום לחתימת הרשות על שטרי המכר להעברת הבעלות על שם הקונים, עת במעמד רשומם בלישכת הרישום, תבוצע גם העברת הזכויות על שם המערער ועל כן קיים אופק תיכנוני המצדיק הארכת המועד לבצוע צו ההריסה.
...
נוכח האמור טען המערער בפני בית משפט קמא, כי לאחר הסדרת עניין הבעלות יהיה ניתן להמשיך ולקדם את התב"ע הנקודתית ולפעול להפקדתה, וכי קיים טעם מיוחד, בגינו יש להיעתר לבקשה להארכת המועד.
דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בהודעת הערעור ושמעתי את טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.
כזכור מדובר בצו שניתן לפני כ-10 שנים, כאשר בית משפט קמא חזר והאריך את המועד לביצועו לאורך כל התקופה, כאשר בנסיבות העניין, סבורני כי קיום דיון בבקשה האחרונה שהגיש המערער, לא היה תורם באופן משמעותי לצורך קבלת ההחלטה.
לאור האמור לעיל, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא והערעור נדחה בזאת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

הוסיפו, כי אין על הא.נ.נ. כל חובה לרשום הערות על הקניות, מאחר והקנייה לא.נ.נ. הנה מכוח החוק ואינה עסקה במקרקעין, לא נרשמת ולא ניתן לרשום בעיניינה הערת אזהרה לפי החוק.
עם זאת, מאחר והצדדים דנו בסוגייה זו במסגרת סיכומיהם עת טענו כי הם למעשה מחזיקים במקרקעין, שילמו את מלוא המסים ואף חתמו על שטרי המכר לרישום הזכויות וכל המסמכים הוגשו ללישכת רישום המקרקעין, אולם נדחו על ידי המפקחת בהסתמך על טענות פרוצדורליות, ומאחר ולשאלה זו עלולה להיות זיקה או השלכה לשאר השאלות בתיק, הנני מוצא מקום להכריע גם בה. כזכור, התובעים טענו כי הם חתמו על הסכמי מכר עם נאדיה בשלושה מועדים 12/08/1998, 09/10/1998, 13/11/1998.
מסקנה זו למעשה מייתרת את הדיון בסוגיה השניה, ולטעמי די במסקנה כדי להביא לדחיית התביעה, אולם למעלה מן הנידרש, היה ובאם יוגש ערעור על פסק דין זה לבית המשפט העליון, וערכאת העירעור תיקבע כי אכן התובעים רכשו את הזכויות במקרקעין בתמורה ובתום לב ובהסתמך על הרישום, אדון להלן בסוגייה השניה שהנה הכרזת הא.נ.נ. על המקרקעין כנכסים נפקדים.
אף בעמ' 34 בסיפא של פסק הדין קבע בית המשפט כי: "ובשל היות המקרקעין נשוא התובענה שייכות לעיזבונות כשחלקם של היורשים נעדרים או נפקדים, מצאתי לנכון כי פס"ד זה יועבר גם לעיונם של פרקליטות מחוז חיפה, מנהל מקרקעי ישראל מחוז הצפון וכן לאור מכתב עו"ד בר חוק שצוטט לעיל". גם קביעות אלה שבפסק הדין תומכות במסקנה לה הגעתי, על פיה לפני מלחמת ששת הימים, נאדיה הייתה אזרחית ותושבת ירדן.
...
הא.נ.נ. בענייננו נמנע מלעשות זאת, על כן בשל מחדליו של הא.נ.נ. אשר לא טרח להעמיק בבדיקותיו כדי לבסס תשתית מנימלית שניתן על פיה להכריז על אנשים אלה כנפקדים, סבור אני כי חרף הנסיבות השונות של המקרה שלפנינו לבין הנסיבות של הלכת אלעבסי, ראוי להחיל במקרה זה את הלכת אלעבסי ולהעביר את נטל ההוכחה לכתפי הא.נ.נ. מאחר והוא לא הרים את הנטל, על כן יש להורות על ביטול נפקדותם של זאהי ושל הנתבעים 15 – 17.
נוכח האמור לעיל, עמדתי היא כי דין התביעה להידחות מקום בו מצאתי כי התובעים לא רכשו את הזכויות במקרקעין בתמורה ובתום לב ובהתאם לדרישת סעיף 10 לחוק המקרקעין.
לאור המסקנה לה הגעתי בפרק הראשון, הנני מורה על דחיית התביעה, ומחייב את התובעים לשלם לנתבע מס' 1 (האפוטרופוס לנכסי נפקדים) הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום של 20,000 ₪ נכון להיום.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

מהודעת מסוי מקרקעין לבית-המשפט מתאריך 16/5/19, עולה כי עסקת המכר שבין המשיבה 1 לבין המבקשת ובעלה המנוח לא דווחה לשלטונות מסוי מקרקעין, לאחר עריכת זיכרון-הדברים מתאריך 6/8/1981, ואף לא לאחר החתימה על חוזה המכר מתאריך 22/5/1984.
המבקשת טענה כי אין לקבל את טענות המשיבים, שההתיישנות מהוה הגנה דיונית בלבד וכי המשיבים רשאים שלא לחתום על שטרי מכר לצורך העברת הבעלות בדירה על-שם המבקשת.
המבקשת הפניתה לפסק-הדין ב-עע"מ 8832/12 עריית חיפה נ' יצחק סלומון בע"מ (15/4/16), שם נקבע בהקשר לחוב ארנונה - כי משהתיישן החוב, יש חובה לעיריה למסור תעודה לרשם המקרקעין לצורך העברת זכויות במקרקעין.
כאמור לעיל, סעיף 4.1(א) להסכם קובע כי המערער-המוכר חייב בהעברת הזכויות בדירה על-שם המשיב-הקונה בלישכת רישום המקרקעין 'וזאת  לאחר השלמת הליכי רישום הפרצלציה ורישום הבית המשותף'.
מכאן, שעסקינן בהתחייבות מותנית, כזו שלא תקום כל עוד לא ארע מאורע קודם, שהשלמתו היא בגדר תנאי מוקדם לבצוע חובת הרישום המוטלת על המערער.
...
כמפורט לעיל, מאחר והגעתי למסקנה כי תביעת המבקשת לא התיישנה, מצב זה לא מתרחש בענייננו.
לאור האמור לעיל הנני נעתרת לבקשה בהמרצת-הפתיחה וקובעת כי המבקשת ובעלה המנוח זכאים להירשם בפנקס המקרקעין כבעלים של הדירה הרשומה כתת-חלקה 6 בגוש 10785 חלקות 24 ו-25.
המשיבים ישלמו למבקשת הוצאות משפט בסך 1,144 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מתאריך 4/11/18 ועד התשלום המלא בפועל, וכן שכר טרחת עו"ד בסך 15,000 ₪ לתשלום בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו