בית משפט זה אינו מהוה ערכאת ערעור או דיון נוסף על החלטת בית המשפט המחוזי, אשר שמה קץ להתדיינות בין הצדדים בכל הנוגע לזכויות על המקרקעין ועל העידר מעמד של המשיבים ביחס למקרקעין, מלבד היותם פולשים.
המשיבים מוסיפים כי תביעה דומה מיתנהלת במסגרת תביעה נוספת בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ת"א 15658-08-19 גדרי נ' מדינת ישראל (להלן: עניין גדרי), בפני כבוד השופט גייפמן, לגבי שתי מחזיקות, שהן אחייניות של המשיב 1, בשני בתים סמוכים לבתים מושא ההליך ושם הורה בית המשפט למבקשת להמציא ראיות לבירור המחלוקת ולא אישר למבקשת להגיש בקשה לסילוק התביעה על הסף.
לטענת המשיבים התביעה הוגשה בהתאם לפסק הדין בעירעור על פיו יוכלו המשיבים להגיש תביעה לפצוי בגין שני הבתים מושא ההליך בהם הם מתגוררים כברי רשות.
במקרה הנידון טוענים המשיבים כי היתנהלותה של המבקשת היא היתנהלות מפלה, שכן המשיב הופלה לעומת אחיו, יהודה דדון ז"ל, אשר קיבל בתחילת שנת 2010 מיליוני שקלים עבור פינוי המקרקעין בסמוך לבתי המגורים מושא ההליך; אפליה לעומת מחזיקים במיתחם הירקון להם שולמו פיצויים בגין פינוי כפוי בפסקי דין ובוררות; אפליה לעומת מחזיקים שפונו מהמקרקעין עד לשנת 2010.
...
לעניין זה, ואף כי אני סבורה כי מן הראוי כי המשיבים היו מפנים את המקרקעין טרם הגשת התביעה הנדונה, אזי ומהסכמות הצדדים, אשר קיבלו תוקף של פסק דין בבית המשפט המחוזי, ניתן גם לפרש כי בידי המשיבים הייתה האופציה לפנות את המקרקעין ולקבל פיצוי בסך 60,000 ₪, או שלא לפנות ואז לא יקבלו פיצוי זה, כאמור בסעיף 5 לפסק הדין במחוזי (סעיף 4 לעיל), ולמבקשת אף תהיה האפשרות להגשת תביעה בגין דמי שימוש במקרקעין, כפי שאכן עשתה המבקשת במקרה הנדון.
סוף דבר
מתקבלת טענת המבקשת כי המשיבים מנועים מהעלאת הטענות לזכות במקרקעין, להיותם בני רשות וכן לשיהוי בפינוי.
עוד נקבע כי יש לדחות את התביעה לפיצוי בגין העילה הנטענת ל"פינוי כפוי".
